העיתונות בספרד מדווחת כי ממשלת ספרד הסכימה לבקשת ארגון הבריאות העולמי (WHO) והאיחוד האירופי לאפשר לספינת השייט MV Hondius לעגון באיים הקנריים, לאחר החשד להתפרצות הנטה־וירוס על סיפונה. הספינה, שיצאה מאושואיה שבדרום ארגנטינה בדרכה לאיים הקנריים, עוגנת כעת מול כף ורדה לאחר שהרשויות המקומיות מנעו ממנה להיכנס לנמל ולהוריד נוסעים בעקבות החשש מהתפרצות. לפי משרד הבריאות הספרדי, הספינה צפויה להגיע לקנריים בתוך שלושה עד ארבעה ימים, אם כי טרם נקבע באיזה נמל תעגון.
לפי הדיווחים, ממשלת האיים הקנריים התנגדה תחילה להגעת הספינה, אך ממשלת ספרד קיבלה לבסוף את בקשת WHO והאיחוד האירופי, בנימוק של “חובה מוסרית ומשפטית” לסייע לנוסעים ולאנשי הצוות, בהם גם אזרחים ספרדים.
צוותי המרכז האירופי למניעת מחלות ובקרתן (ECDC) מבצעים כעת בדיקה מקיפה של הספינה כדי לקבוע אילו נוסעים ואנשי צוות זקוקים לפינוי רפואי מיידי. כשתגיע הספינה לאיים הקנריים, יעברו כלל הנוסעים ואנשי הצוות בדיקות רפואיות, טיפול והעברה למדינות המוצא שלהם, במסגרת פרוטוקול משותף של WHO ו־ECDC – ארגון הבריאות העולמי והמרכז האירופי למניעת מחלות ובקרתן. משרד הבריאות בספרד הדגיש כי הטיפול וההעברות יתבצעו במתקנים ובאמצעי תחבורה ייעודיים, ללא מגע עם האוכלוסייה המקומית ותוך אמצעי בטיחות מיוחדים לצוותים הרפואיים.
בנוסף הודיעה ספרד כי נענתה לבקשה רשמית של ממשלת הולנד להעביר לאיים הקנריים את רופא הספינה, שמצבו מוגדר קשה, באמצעות מטוס רפואי. לפי WHO, שבעה בני אדם על הספינה נחשבים כמקרים חשודים בהדבקה, בהם שלושה מקרי מוות.
התקשורת מביאה היום גם את הרקע לווירוס שהתפרץ בארגנטינה. הדיווחים מצביעים על עלייה במספר מקרי הנטה־וירוס במדינה. לפי משרד הבריאות הארגנטינאי, בשנת 2026 נרשמו עד כה 41 מקרים מאומתים, ובעונת 2025-2026 כולה דווח על 101 מקרים ו-32 מקרי מוות – שיעור תמותה של כ-31.7%. לפי הנתונים, רוב המקרים נרשמו באזור המרכז של ארגנטינה, כולל מחוזות בואנוס איירס, סנטה פה ואנטריוס, ולא רק באזורי פטגוניה כפי שהיה בעבר.
לפי הדיווחים, הנטה־וירוס מועבר בעיקר באמצעות שאיפת חלקיקים מהפרשות של מכרסמים נגועים. בארגנטינה זוהה גם “זן האנדים”, שתועד כבר ב-1996 כזן המסוגל לעבור בין בני אדם במגע קרוב. מומחי WHO מעריכים כי ההדבקה הראשונית הקשורה לספינה התרחשה ככל הנראה עוד לפני העלייה לשייט, ייתכן במהלך ביקורים באזורים נגועים בארגנטינה או באיים מרוחקים שבהם עגנה הספינה בתחילת המסלול.
הפרשה עוררה גם עימות פוליטי בארגנטינה. מושל מחוז Tierra del Fuego, גוסטבו מלייה, טען כי אין כלל מקרי הנטה־וירוס באזור אושואיה שממנה יצאה הספינה, והאשים את ממשלת ארגנטינה ואת העומד בראשה, חאבייר מיליי, בניתוק קשר עם הרשויות המקומיות ובהיעדר תיאום מידע. במקביל, פוליטיקאים מהאופוזיציה מתחו ביקורת על כך שממשלת מיליי פרשה מארגון הבריאות העולמי במרץ האחרון, אך נאלצת כעת לשתף עמו פעולה סביב המשבר.
מקורות: Cadena SER, La Vanguardia, El Mundo
רפורמה בחוק ההגנה על ילדים ונוער: חובת הקשבה לקטינים מתחת לגיל 12 בהליכי משמורת וגירושין
אמצעי תקשורת בספרד מדווחים כי מועצת השרים צפויה לאשר רפורמה בחוק ההגנה על ילדים ובני נוער מפני אלימות (LOPIVI), שתעניק משקל מחייב לעמדת קטינים בכל הליך משפטי או מנהלי הנוגע להם, ללא קשר לגילם. כיום, החוק מחייב את בתי המשפט לשמוע ילדים רק מגיל 12, או כאשר נקבע כי הם בעלי בשלות מספקת.
לפי משרד הנוער והילדים, בראשות השרה סירה רגו, הרפורמה נועדה למנוע מקרים שבהם קולם של ילדים לא נלקח בחשבון. בממשלה קושרים את שינוי החקיקה למקרה הידוע של חואנה ריבאס, שבנה הוחזר בשנה החולפת לאיטליה כדי להתגורר עם אביו, מבלי שבית המשפט שמע את התנגדותו, משום שהיה בן 11 בלבד.
בנוסף, הרפורמה אוסרת במפורש שימוש ב“תסמונת הניכור ההורי” (SAP) או בכל מונח חלופי ללא בסיס מדעי. לפי ההצעה, לא ניתן יהיה להשתמש בחוות דעת המבוססות על התיאוריה בהליכים משפטיים או מנהליים, וכל החלטה שתתבסס עליה תוכל להיות נתונה לערעור. בממשלה טוענים כי מדובר במונח חסר תוקף מדעי, המשמש בעיקר במקרים של אלימות מגדרית.
החוק כולל גם הגבלות חדשות על פסיקת משמורת משותפת. לפי הנוסח, לא ניתן יהיה לקבוע משמורת משותפת כאשר קיימים סימנים לכך שההחלטה עלולה לפגוע בבריאות הפיזית, הנפשית או הרגשית של הילד. בנוסף, אם קטין מביע דחייה כלפי אחד ההורים, הרשויות יחויבו לבדוק את הסיבות לכך ולספק לו הגנה.
עוד קובעת הרפורמה כי במקרים של ילדים נפגעי אלימות, ניתן יהיה להעניק טיפול פסיכולוגי, חברתי או משפטי גם בהסכמת הורה אחד בלבד, כדי למנוע מצב שבו ההורה החשוד באלימות יוכל לחסום את הטיפול. בנוסף מוצע להחמיר את תנאי הקבלה למקצועות הכוללים עבודה עם קטינים, כך שאנשים שהורשעו בעבירות נגד ילדים ובני נוער לא יוכלו לעבוד בתחומים אלה.
לפי הדיווחים, חלק מהצעדים שביקש משרד הנוער לכלול ברפורמה לא נכללו בנוסח הסופי, בהם איסור על כניסת קטינים למלחמות שוורים והארכת תקופת ההתיישנות בעבירות מין נגד קטינים.
מקורות: 20minutos, El Mundo
ספרד מבקשת לאפשר את כניסת דלסי רודריגס לפסגה האיברו־אמריקאית במדריד בנובמבר – למרות הסנקציות האירופיות
העיתונות בספרד מדווחת כי ממשלת ספרד פועלת מול האיחוד האירופי כדי לאפשר את כניסתה של סגנית נשיא ונצואלה דלסי רודריגס לפסגה האיברו־אמריקאית שתתקיים במדריד ב-4-5 בנובמבר, למרות שהיא נמצאת מאז 2018 ברשימת הסנקציות של האיחוד האירופי נגד בכירים בוונצואלה. הסנקציות כוללות איסור כניסה למרחב שנגן והקפאת נכסים, בשל מה שהאיחוד מגדיר כפגיעה בדמוקרטיה ובשלטון החוק.
לפי הדיווחים, כבר בחודש פברואר ביקש שר החוץ חוסה מנואל אלברס, במהלך ישיבת מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי (CAE), להתחיל בהליך להסרת הסנקציות האישיות מעל רודריגס. אלברס טען אז כי השלטון בוונצואלה מבצע צעדים בכיוון הרצוי מבחינת האיחוד האירופי, ולכן יש לעודד את התהליך. עם זאת, היוזמה לא אושרה. לפי הסיקור בעיתון ABC, ההצעה נעצרה על ידי נציגת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בין היתר משום שלא הוגשה בהתאם לנהלים המקובלים.
לפי הדיווחים, לאחר שלא הצליחה להביא להסרת הסנקציות, ממשלת ספרד פועלת כעת לקבל “חריג זמני” (“waiver”) שיאפשר את כניסתה של רודריגס באופן נקודתי לצורך השתתפות בפסגה, מבלי להסיר אותה מרשימת הסנקציות. לפי ההליך, ספרד תגיש בקשה רשמית למדינות האיחוד האירופי, ואם בתוך כ-48 שעות אף מדינה לא תתנגד – האישור ייכנס לתוקף אוטומטית.
במקביל, הפרלמנט האירופי קרא להותיר את הסנקציות על בכירים בוונצואלה כל עוד לא יתקיימו צעדים המוגדרים על ידו כמעבר להליך דמוקרטי, בהם שחרור אסירים פוליטיים, ביטול הליכים נגד האופוזיציה וקיום בחירות חופשיות תחת פיקוח בינלאומי.
מהלכה של ספרד מעורר ביקורת פוליטית באירופה ובספרד. במפלגת ה-PP האירופית טוענים כי הזמנתה של רודריגס לפסגה מהווה עימות מכוון עם אירופה, בעוד מקורות דיפלומטיים הזהירו כי השתתפותה עלולה ליצור מתיחות סביב הפסגה האיברו־אמריקאית עצמה, הנחשבת לאחד ממפגשי התיאום המדיניים המרכזיים בין מדינות אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל.
מקורות: El Mundo, ABC
אתלטיקו מדריד, הקבוצה הספרדית האחרונה בליגת האלופות, הודחה מול ארסנל
העיתונות בספרד מדווחת כי אתלטיקו מדריד הודחה בחצי גמר ליגת האלופות לאחר שהפסידה 1:0 לארסנל באצטדיון האמירויות בלונדון, והשלימה הפסד כולל של 2:1 במפגש הכפול. בעקבות ההדחה, לא נותרו עוד קבוצות ספרדיות בליגת האלופות העונה. שער הניצחון נכבש על ידי בוקאיו סאקה בדקה ה-45, לאחר שהמשיך לרשת כדור חוזר מהדיפה של יאן אובלק לבעיטה של לאנדרו טרוסאר.
לפי הדיווחים, המשחק התאפיין במאבק טקטי ובהזדמנויות מועטות, כאשר שתי הקבוצות נקטו זהירות רבה. אתלטיקו ניסתה ללחוץ בשלבים מסוימים, אך התקשתה לייצר מצבים משמעותיים מול משחק ההגנה של ארסנל. מנגד, הקבוצה האנגלית כמעט שלא אפשרה להתקפת הקבוצה של דייגו סימאונה להגיע למצבי הבקעה ברורים.
במחצית השנייה רשמה אתלטיקו את ההזדמנות הבולטת שלה, כאשר ז'וליאנו סימאונה ניצל טעות בהגנת ארסנל והצליח לעבור את השוער, אך גבריאל הרחיק ברגע האחרון לפני שהכדור נכנס לשער. בהמשך המשחק טענו שחקני אתלטיקו לפנדל לאחר תיקול של ריקרדו קלאפיורי על אנטואן גריזמן, אך השופט דניאל זיברט שרק קודם לכן לעבירה של מארק פוביל ולא העניק בעיטת עונשין.
לפי הסיקור, סימאונה ביצע חילופים התקפיים במחצית השנייה והכניס את אלכסנדר סורלות, אלכס באאנה ונאואל מולינה, אך הקבוצה התקשתה לאיים על השער. באאנה בישל הזדמנות טובה לסורלות, שלא הצליח לבעוט למסגרת.
עוד עולה מהדיווחים כי עבור אתלטיקו מדובר בהופעת חצי גמר ראשונה בליגת האלופות מאז 2017, בעוד ארסנל חוזרת לגמר המפעל לראשונה מאז ההפסד לברצלונה ב-2006. בנוסף דווח כי זה היה משחקו האחרון של אנטואן גריזמן בליגת האלופות.
מקורות: La Vanguardia, RTVE
