בהמשך לדיווחים אתמול כי מפלגת ה-PSOE מבקשת להחזיר את מפלגת Junts לקואליציה, וכי ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס הודה כי לא עמד בכל ההסכמים, מפרסמים היום העיתונים את עמדותיה ודרישותיה של מפלגת Junts. מהפרסומים עולה כי המפלגה מבקשת כי הממשלה תעמוד בכל מה שהסכימה לו.
מהסיקור בעיתון La Vanguardia עולה כי דוברת המפלגה, מרים נוגראס, פירטה אתמול את התנאים המרכזיים לחזרת המפלגה לתמיכה בממשלה. יצוין כי בתוכן יש כאלו שאינן תלויות בממשלה, ואלו הודגשו על ידי הדוברת.
בין הדרישות שפורטו: אישור חוק נגד ריבוי עבירות, שמטרתו להחמיר את ההתמודדות עם עבריינים חוזרים; פרסום מאזנים פיסקליים, המציגים את מאזן ההכנסות וההוצאות בין המדינה לקהילות האוטונומיות; העברת סמכויות ההגירה לקטלוניה; וכן סוגיות שבאופן מובהק אינן בסמכות הממשלה: החלה מלאה של החנינה באופן שיחול גם על מנהיג המפלגה קרלס פודג'ימון — סוגיה שלמעשה יושבת כעת לפתחו של בית המשפט החוקתי ולא לפתחה של הממשלה; הכרה בקטלאנית כשפה רשמית באיחוד האירופי — סוגיה שממשלת ספרד ניסתה לקדם אך כשלה עד כה עקב התנגדויות באיחוד האירופי מסיבות כלכליות ומחשש לגל בקשות נוסף.
עיתון ABC מדגיש כי במפלגת Junts מתכוונים לנצל את מצוקת הממשלה כדי לוודא שכל דרישותיהם יתממשו, וייתכן אף להוסיף דרישות נוספות, כגון חוק נגד פלישות לבתים.

מקורות: La Vanguardia, El Diario, El Mundo, ABC

עיתון La Vanguardia מדווח היום כי במסגרת צעדי החירום של ממשלות אראגון (Aragón) וקטלוניה (Catalunya) אושר באזור אראגון צו־חירום שלפיו יעודד ציד חזירי בר במטרה לצמצם את אוכלוסייתם, הנחשבת לגורם המרכזי בסיכון להמשך התפשטות המחלה. הצו החדש קובע סבסוד של 30 אירו לכל חזיר בר שניצוד ומועבר למרכזי איסוף בשר ציד, לצד היתר חריג לשימוש במצלמות תרמיות ובמערכות לכידה באמצעות גדרות־רשת. באראגון כ־10 מיליון חזירים וכ־4,200 חוות. באראגון מדגישים כי הפחתת אוכלוסיית חזירי הבר, המוערכת ב־150 אלף, חשובה במיוחד באזורים הגובלים בקטלוניה.
במקביל, עיתון La Vanguardia מדווח כי ממשלת קטלוניה הפעילה תכנית חירום משלה להפחתת אוכלוסיית חזירי הבר בקולסרולה (Collserola) והאזורים הסמוכים, שבהם אותרו מקרי התחלואה הראשונים. נשיא הממשלה האזורית, סלבדור איה (Salvador Illa), הורה לכנס ולהפעיל מנגנון משותף של ציידים, חקלאים, סוכנויות כפריות וגורמים נוספים כדי להתמודד עם כמות חזירי הבר.
עוד הכריזה ממשלת קטלוניה על חבילת סיוע כלכלית של 10 מיליון אירו, עם אפשרות להרחבה ל־10 מיליון נוספים, במטרה להגן על עסקים שעלולים להיפגע מהבידוד האזורי. בנוסף, נפתח קו אשראי של 50 מיליון אירו להלוואות.

עיתון El Mundo מדווח היום כי נתוני סקר המכון הלאומי לסטטיסטיקה והאגף הממשלתי למאבק באלימות כלפי נשים, שהוצג במשרד לשוויון על ידי השרה אנה רדונדו, חושף כי 2,715,311 נשים בספרד הצהירו כי חוו הטרדה מינית במהלך השנה האחרונה. עוד עולה מהדיווח כי בנוסף לכך 378,907 נשים דיווחו על תקיפה מינית בתקופה זו.
עוד מראים הנתונים: למעלה משתי מיליון נשים מעל גיל 16 (1,956,514) חוו אלימות פיזית מצד בן זוג במהלך חייהן, ו־75.9% מהן מדווחות כי האלימות התרחשה יותר מפעם אחת. מבין הנפגעות, 40.2% חוו אלימות שנמשכה למעלה מחמש שנים, ו־228,440 נשים דיווחו על אונס בתוך מערכת יחסים זוגית.
הסקר בוחן את הגורמים המונעים מנשים לדווח: הגורם המוביל הוא בושה, אחריו תחושת אשמה וחשש שלא יאמינו להן. יותר משתי מיליון נשים חוו שליטה כלכלית פעם אחת לפחות, ו־428,938 במהלך השנה האחרונה בלבד. בנוסף, 11% מהנשים מציינות שבן זוג לשעבר לא שילם מזונות ילדים לפחות פעם אחת.
עוד לפי El Mundo, בין השנים 2010–2024 חלה עלייה של 161.4% במקרי האונס המדווחים. לצד זאת נרשמה עלייה בפנייה לעזרה מקצועית — מ־32.6% ב־2019 ל־41.4% ב־2024 — אך רבות עדיין אינן מוצאות תמיכה בסביבתן.

עיתון El Mundo מדווח היום על מחקר של הגוף המחקרי של בנק BBVA, שלפיו בחמש קהילות אוטונומיות בספרד כל הגידול בתעסוקה בשלוש השנים האחרונות מיוחס לעובדים זרים או לבעלי אזרחות כפולה. בארבע מהן — חבל הבסקים, לה ריוחה, קסטיה וי ליאון והקהילה האוטונומית ולנסיה — גידול זה אף פיצה על ירידה בהיקף תעסוקת אזרחים ספרדים.
על פי הדו"ח שהוצג על ידי רפאל דומנק, ראש תחום הניתוח הכלכלי ב־BBVA Research, מאז הרבעון השלישי של 2022 ועד הרבעון המקביל ב־2025 שיעור התעסוקה של אזרחים זרים עמד על 126% מחלופת המשרות החדשות בחבל הבסקים, 103.5% בלה ריוחה, 103.4% בקסטיה וי ליאון ו־102.7% בוולנסיה — נתונים המעידים כי הגידול בקרב זרים לא רק מהווה את כלל הצמיחה אלא גם מכסה את הירידה בתעסוקת אזרחים מקומיים. באראגון גידול התעסוקה של עובדים זרים עומד על 99.9% מהמשרות החדשות.
לפי הדיווח, במדריד ובקטלוניה שמונה מכל עשרה משרות שנוצרו מאז 2022 אוישו על ידי זרים או בעלי אזרחות כפולה, ובשאר הקהילות היחס הממוצע עומד על שבע מתוך עשר. רק בשלוש קהילות — אנדלוסיה, אסטוריאס וקנריות — שיעור זה נמוך ממחצית.
עוד לפי הנתונים, האוכלוסייה הזרה היא המנוע המרכזי לגידול התעסוקה בשנים האחרונות. BBVA Research מעריך כי בשנת 2026 וב־2027 יגדל כוח העבודה בספרד בכ־400 אלף בני אדם בשנה, כאשר 300 אלף מקרב המהגרים.
הדו"ח מדגיש כי המשך הצמיחה בתעסוקה תלוי ביכולת לשמור על אטרקטיביות למהגרים, לשפר את היצע הדיור — שחסרונו מוערך בכ־750 אלף יחידות — ולהתאים הכשרות מקצועיות לצרכי החברות. הנתונים מצביעים גם על האתגר המתמשך של שיעור האבטלה בספרד, שנותר סביב 10%.

עיתון ABC מדווח היום כי עזיבתם של שניים מהקצינים הבכירים ביחידה המרכזית של המשמר האזרחי (UCO) — האחראית לחקירת פרשיות שחיתות של בכירים במפלגת ה־PSOE, וכן חקירות נוספות הקשורות למעגל הקרוב לפדרו סנצ’ס, ובהם אשתו — מעוררת חשש במערכת כי הממשלה תפעיל לחצים פוליטיים על הארגון באמצעות מינוי מחליפים שייטו פוליטית לטובת הממשלה במטרה להשתיק את החקירות.
הגורמים האנונימיים בכתבה סיפרו לעיתון כי עד כה החקירות הובלו על ידי קו מקצועי ועצמאי, בלי להיות מושפעים באופן חיצוני, וכי הקצינים העוזבים שמו דגש על הובלת יחידה חסינה ללחצים פוליטיים ותקשורתיים. עם זאת, כעת החשש הוא כי ימונו מחליפים שייסתו מקו זה.
שני הבכירים הם רפאל יוסטה ארנייאס, המסיים את תפקידו כראש היחידה ומקודם לדרגת גנרל, ואנטוניו בלאס, שעתיד לעזוב את היחידה במרץ לקראת קידומו לדרגת קולונל. בלאס מוביל את מחלקת הפשיעה הכלכלית והיה מעורב בחקירות רבות, ובתוכן היה חוקר מרכזי בפרשת השחיתות של קולדו גרסיה וחוסה לואיס אבלוס.
בעיתון מציינים כי זהות מחליפיהם עדיין אינה ידועה ותיקבע בידי שר הפנים פרננדו גרנדה־מארלסקה ומנכ״לית המשמר האזרחי מרסדס גונסאלס, ולאחר מכן תאושר במשרד ההגנה.

מקור: ABC