אמצעי תקשורת בספרד מדווחים כי ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ׳ס הודיע כי יפעל לקדם סנקציות של האיחוד האירופי נגד השר לביטחון לאומי של ישראל, איתמר בן גביר, זאת בעקבות הסרטון שפורסם ברשתות החברתיות שבו, בין היתר, נראה בן גביר לועג ומפעיל כוח על פעילי משט הסיוע לעזה, אזוקים וכורעים על פניהם.
סנצ׳ס אמר כי התמונות בלתי מתקבלות על הדעת וכי ספרד לא תסבול התעללות באזרחיה. בנוסף אמר כי כבר בחודש ספטמבר הודיעה ספרד על איסור כניסה לשטחה עבור בן גביר, וכעת תפעל לכך שהסנקציות יורחבו לכלל מדינות האיחוד האירופי.
מהסיקור ב־Cadena SER, עולה כי שר החוץ הספרדי חוסה מנואל אלברס זימן שוב את הממונה על שגרירות ישראל במדריד, דנה ארליך, בכדי להביע מחאה רשמית על היחס לפעילים. אלברס דרש התנצלות פומבית מממשלת ישראל. לפי הדיווחים, בין העצורים במשט ההומניטרי Global Sumud נמצאים גם 44 אזרחים ספרדים, שהועברו לכלא הישראלי.
הסיקור ב־Cadena SER מביא גם את הביקורת של ממשלת ישראל על הסרטון והתנהגות בן גביר. הידיעה מביאה את דבריו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שאמר כי אופן ההתנהלות של בן גביר אינו תואם את ערכיה של ישראל. כמו כן הובאו דבריו של שר החוץ גדעון סער, שמתח ביקורת פומבית על בן גביר וטען כי הוא פוגע במדינת ישראל.
מקורות: Cadena SER, Europa Press.
ספרד מרחיבה את בדיקות הסקר לסרטן השד לנשים בגילאי 45 עד 74
אמצעי תקשורת בספרד מדווחים כי מערכת הבריאות הציבורית בספרד תרחיב את תוכנית בדיקות הסקר לסרטן השד לנשים בגילאי 45 עד 74. לפי הודעת משרד הבריאות הספרדי ו־Cadena SER, עד כה כללה התוכנית בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים לנשים בגילאי 50 עד 69 בלבד, וכעת יורחב טווח הגילאים תוך שמירה על אותה תדירות בדיקות – אחת לשנתיים.
לפי משרד הבריאות, ההחלטה התקבלה בוועדת בריאות הציבור של ספרד בעקבות המלצות של רשת סוכנויות הערכת הטכנולוגיות הרפואיות של ספרד ושל מועצת האיחוד האירופי, וכן בעקבות נתונים רפואיים שלפיהם כ־10% ממקרי סרטן השד בספרד מאובחנים אצל נשים מתחת לגיל 50.
היישום יהיה הדרגתי, והקהילות האוטונומיות יקבלו עד שלוש שנים כדי להתחיל בהרחבת התוכנית ועד שש שנים כדי להגיע לכיסוי כמעט מלא של קבוצות הגיל החדשות. לפי Cadena SER, בשלב הראשון יתאפשר לחלק מהקהילות לבצע את הבדיקות אחת לשלוש שנים, לפני מעבר מלא למודל של בדיקה דו־שנתית.
לפי הנתונים שהציג משרד הבריאות, כמה קהילות אוטונומיות כבר מפעילות חלק מההרחבה. נווארה, קסטיליה ולאון, לה ריוחה וקסטיליה־לה מנצ׳ה כבר כוללות נשים בגילאי 45 עד 49 בתוכניות הסקר שלהן, בעוד גליסיה סיפקה נתונים שתמכו בהרחבת הבדיקות גם לנשים בגילאי 70 עד 74.
לפי הנתונים מנווארה, שיעור גילוי מקרי סרטן השד בקרב נשים בגילאי 45 עד 49 עמד על 4.2% בין השנים 2022 ל־2024 – נתון דומה לזה שנרשם בקרב נשים בגילאי 50 עד 54. בגליסיה, שיעור הגילוי בקרב נשים בגילאי 70 עד 74 הגיע ל־8.7% בשנת 2023 – גבוה יותר מהנתון שנרשם בקרב נשים בגילאי 65 עד 69.
משרד הבריאות מעריך כי עלות הרחבת התוכנית תעמוד על 534 מיליון אירו בין השנים 2025 ל־2029, אך מציין כי העלות בפועל צפויה להיות נמוכה יותר משום שכמה קהילות כבר החלו בהרחבת התוכנית באופן עצמאי.
מקורות: Cadena SER, משרד הבריאות
גבריאל רופיאן מציע להוביל גוש שמאל חדש בבחירות בספרד
אמצעי תקשורת בספרד מדווחים כי יו״ר סיעת ERC בקונגרס הספרדי, גבריאל רופיאן, הודיע כי הוא מוכן להוביל בעתיד רשימה משותפת של מפלגות שמאל בבחירות הכלליות הבאות בספרד, הצפויות נכון לעכשיו ב־2027. רופיאן אמר את הדברים במהלך אירוע במדריד. הוא גרס כי אם ביכולתו לעזור, הוא מוכן לעמוד בראש רשימה משותפת של כוחות שמאל ארציים ואזוריים מכל רחבי ספרד.
רופיאן הוא מהדמויות הבולטות ביותר של התנועה הבדלנית הקטלאנית בקונגרס הספרדי מטעם ERC. בדבריו הסביר כי מטרתו היא למנוע אובדן קולות לשמאל באמצעות שיתופי פעולה בין מפלגות השמאל. לדבריו, באזורים מסוימים ייתכן שכדאי למפלגות להתמודד יחד, ובאחרים לא להתמודד כלל. הוא הזכיר כדוגמאות מפלגות שמאל אזוריות כמו CHA מאראגון ו־Adelante Andalucía מאנדלוסיה.
רופיאן אמר כי מבחינתו אין סתירה בין מהלך כזה לבין הישארותו ב־ERC. לדבריו, הוא לא יעזוב את המפלגה עד שיגרשו אותו. עם זאת, הוא חשף כי הציב תנאים להנהגת המפלגה בראשות אוריול ז׳ונקרס כדי לשוב ולהתמודד כמועמד ERC בבחירות הארציות הבאות, אך סירב לפרט מהם התנאים.
רופיאן הדגיש כי ההחלטה על הנהגת רשימה משותפת צריכה להתקבל על ידי כלל מפלגות השמאל המעורבות.
מקורות: ABC, Cadena SER.
בניגוד לעמדת ארה״ב, ישראל ורוסיה: האו״ם אישר החלטה הקובעת כי למדינות יש אחריות משפטית לפעול נגד משבר האקלים
עיתון La Vanguardia מדווח היום כי העצרת הכללית של האו״ם אישרה ברוב גדול החלטה המחזקת את חובתן של מדינות העולם לפעול נגד שינויי האקלים ולעמוד בהתחייבויותיהן בתחום. לפי La Vanguardia, La Nación ואתר האו״ם, ההחלטה התקבלה ברוב של 141 מדינות תומכות, מול שמונה מתנגדות ו־28 נמנעות. בין המדינות שהתנגדו נמצאות ארצות הברית, רוסיה, איראן וישראל.
לפי ההחלטה, מדינות העולם אינן רק מתבקשות לפעול נגד משבר האקלים, אלא נושאות באחריות משפטית לפי המשפט הבינלאומי לצמצום פליטות ולמניעת נזק סביבתי. לפי חוות הדעת של בית הדין בהאג, מדינות שלא יעמדו בהתחייבויותיהן עשויות בעתיד להתמודד עם תביעות ודרישות לפיצוי מצד מדינות שנפגעו ממשבר האקלים.
ההחלטה קודמה על ידי מדינת האיים ואנואטו ומדינות נוספות, לאחר שבשנת 2024 ביקשה העצרת הכללית מבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) לחוות דעת משפטית בנושא חובות המדינות בתחום האקלים. בחוות הדעת, שפורסמה ביולי 2025, קבע בית הדין כי מדינות שאינן עומדות בהתחייבויותיהן האקלימיות עשויות להפר את המשפט הבינלאומי, וכי במקרים מסוימים הן עלולות להידרש להפסיק את ההפרה ואף לשלם פיצויים למדינות שנפגעו.
לפי אתר האו״ם, ההחלטה שאושרה כעת נועדה לחזק פוליטית ומשפטית את חוות הדעת של בית הדין ולהבהיר כי ההתמודדות עם משבר האקלים היא “חובה משפטית” של מדינות העולם. מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש אמר לאחר ההצבעה כי “בית הדין העליון בעולם כבר אמר את דברו, והיום העצרת הכללית השיבה”.
עם זאת, לפי הסיקור ב־La Nación ו־La Vanguardia, במהלך המגעים שקדמו להצבעה רוככה ההחלטה בעקבות לחץ של מדינות גדולות המייצרות דלקים פוסיליים. בין היתר הוסרה מהנוסח הסופי הצעה להקים מרשם בינלאומי לנזקים שהיה אמור לתעד פגיעות, אבדות ותביעות הקשורות למשבר האקלים. לפי הדיווחים, ארצות הברית התנגדה במיוחד למנגנונים שעלולים ליצור אחריות משפטית ופיצויים כספיים למדינות שנפגעו.
ממשל טראמפ ניסה בשבועות האחרונים לשכנע את ואנואטו למשוך את ההצעה ואף הפעיל לחץ דיפלומטי נגד קידום ההחלטה. נציגת ארצות הברית באו״ם טענה כי ההחלטה כוללת דרישות פוליטיות בעייתיות בנוגע לדלקים פוסיליים.
שגריר ואנואטו באו״ם, אודו טבי, אמר לפני ההצבעה כי הנזק כבר כאן, וציין כי מדינות האיים הקטנות מתמודדות כבר כיום עם הצפות, סופות, בצורות ופגיעה ביבולים כתוצאה ממשבר האקלים.
מקורות: La Vanguardia, La Nación, אתר האו״ם.
