ביום ראשון הקרוב, 17 במאי, ייצאו למעלה משישה מיליון תושבי אנדלוסיה להצביע בבחירות האזוריות לממשלת אנדלוסיה. עבור קוראים ישראלים בספרד, הבחירות האלה עשויות להיראות תחילה כמו עוד מערכת בחירות מקומית, רחוקה מהפוליטיקה הארצית במדריד. אבל בספרד, שבה הקהילות האוטונומיות מחזיקות בסמכויות רחבות מאוד, מדובר בבחירות שמשפיעות ישירות על חיי היומיום: בריאות, חינוך, שירותים חברתיים, חלקים ממדיניות המיסוי והניהול הציבורי.
שוחחנו עם ולנטין גונסלס, עיתונאי במקור ממדריד, אך משנת 2001 מתגורר באנדלוסיה. הוא עוסק בסיקור תקשורתי של שיח שנאה, וכן עובד במסגרת הארגון Movimiento contra la intolerancia באנדלוסיה. בשיחה עם הפואנטה הוא מסביר את החשיבות של הבחירות לקהילות האוטונומיות.
“אני מבין שאדם ישראלי שבא לספרד לא מבין את החשיבות של הבחירות האלה. הוא יכול לחשוב שהבחירות החשובות הן רק הבחירות לממשלת ספרד. אבל ספרד היא מקום מבוזר. הקהילות האוטונומיות אחראיות על בריאות, חינוך, עבודה סוציאלית וגם על נושאי מיסוי. אלה בחירות יותר חשובות מאשר במקומות אחרים”.
לדברי גונסלס, אף שספרד אינה מוגדרת רשמית כמדינה פדרלית, בפועל חלוקת הסמכויות מזכירה מודלים פדרליים, כמו גרמניה או ארצות הברית. “באופן מעשי, באנדלוסיה או בכל קהילה אוטונומית בספרד, יש את כל האחריות״ אמר, ״חוץ מביטחון, מדיניות חוץ והגנה”.
אחרי 40 שנה – מפלגת ה־PSOE נפלה
נשיא אנדלוסיה כיום הוא חואנמה מורנו ממפלגת ה־PP. מורנו נבחר בשנת 2022 כשהוא רושם הישג היסטורי: ממשלה שבה יש למפלגתו רוב מוחלט. זאת לאחר שבאנדלוסיה, שעד לפני שמונה שנים הייתה במשך כארבעים שנה מעוזה של מפלגת ה־PSOE, שלטו הסוציאליסטים מאז החלו הבחירות לקהילות האוטונומיות, לאחר סיום שלטונו של פרנקו. “אנדלוסיה הייתה תמיד של ה־PSOE”, אומר גונסלס. “הסוציאליזם שלט כאן כמעט ארבעים שנה, יותר זמן מפרנקו”.
לדברי גונסלס, השליטה הארוכה של מפלגת ה־PSOE, התבססה על המבנה החברתי והכלכלי של האזור. אנדלוסיה נחשבה במשך שנים לאזור עני יותר, חקלאי יותר ופחות מפותח ממדריד, חבל הבאסקים או קטלוניה. “בהקשר הזה, לסוציאליסטים הייתה יותר אפשרות להצליח בבחירות”, הוא אומר. אבל עם השנים הצטברה הביקורת סביב פרשיות שחיתות וטענות לקליינטליזם פוליטי (שיטה שבה פוליטיקאים מעניקים משאבים, טובות הנאה או משרות לציבור או לקבוצות אינטרס בתמורה לתמיכה פוליטית ונאמנות בקלפי, מג״כ).
מול מורנו מתמודדת מריה חסוס מונטרו ממפלגת ה־PSOE. התמודדותה של מונטרו היא חלק מהאסטרטגיה של ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ’ס, להריץ בקהילות האוטונומיות את הגרעין המקורב אליו, שרים בממשלה. לדברי גונסלס, כאלו שלדעתו לא ייצאו נגדו או יאפילו עליו. עד עתה האסטרטגיה נכשלת. באראגון המועמדת ספגה מפלה, לעומת קסטיליה ולאון, שם המועמד של מפלגת ה־PSOE הצליח להשיג תוצאות טובות מהמצופה. עד כמה המהלך מזיק למונטרו, שכולם צופים לה מפלה גדולה, ניתן לראות בתכנית הסאטירה Polonia, במערכון המכין את הקטלאנים לבחירות באנדלוסיה וממליץ להם לבדוק את הארונות, כי ייתכן שמונטרו מתחבאת שם מפאת המבוכה.
למרות זאת, מונטרו לא חדשה בנוף הפוליטי של אנדלוסיה. לפני שהפכה לאחת הדמויות המרכזיות בממשלת פדרו סנצ׳ס במדריד, כשרת האוצר, דוברת הממשלה וסגנית ראש הממשלה, היא צמחה בפוליטיקה האזורית באנדלוסיה: תחילה בתפקידים במערכת הבריאות, ובהמשך כשרת הבריאות ושרת האוצר של הקהילה האוטונומית. חזרתה לדרום ספרד נועדה להציג אותה, לא רק כמועמדת של ה־PSOE הארצי, אלא כמי שמכירה מבפנים את מנגנוני השירותים הציבוריים, מערכת הבריאות והתקציב של אנדלוסיה.
לצד שני המועמדים הללו מתמודדים גם מנואל גבירה ממפלגת הימין Vox, ואנטוניו מאייו ממפלגת Por Andalucía וחוסה איגנסיו גרסיה ממפלגת Adelante Andalucía, השתיים נחשבות מפלגות שמאל, משמאל ל-PSOE. הסקרים צופים שמפלגת ה־PP צפויה להישאר המפלגה הגדולה ביותר, אך ייתכן שלא תשיג רוב מוחלט ותיאלץ להסתמך שוב על תמיכת Vox. עבור גונסלס, זו למעשה השאלה המרכזית של הבחירות: “השאלה היא לא אם מורנו ינצח, אלא האם יוכל להמשיך לשלוט לבדו. מה שיוכרע ביום ראשון למעשה, זה האם מפלגת ה־PP תאבד את הרוב המוחלט שלה ותהפוך תלויה במפלגת Vox”.
הוויכוח על הכלכלה – בין התערבות המדינה או לתת לכוחות השוק לפעול
אנדלוסיה היא הכלכלה השלישית בגודלה בספרד במונחי תמ"ג כולל, אבל הדבר לא בא לידי ביטוי ברמת הפרט: בשל גודל האוכלוסייה שלה היא עדיין נמצאת בתחתית הדירוג הארצי בתמ״ג לנפש ובמדדים חברתיים־כלכליים נוספים.
הענפים הכלכליים שמאפיינים אותה הם תיירות ענפה, חקלאות מסורתית נרחבת, נמלים והשקעות הולכות וגדלות באנרגיה ירוקה. לצד זאת היא מתמודדת עם אבטלה גבוהה, עוני, שכר נמוך ותלות בתעסוקה עונתית.
שיעור האבטלה באזור עומד כיום על כ־14.7% – גבוה משמעותית מהממוצע הארצי – וכמעט 28% מהאוכלוסייה נמצאים בסיכון לעוני. התוצר לנפש נמוך בהרבה מהממוצע הספרדי, ואנדלוסיה עדיין נמצאת בתחתית הדירוג הארצי במדדים שונים של פריון עבודה והשקעה במחקר ופיתוח. בהתאם לכך, חלק מרכזי מהקמפיין הנוכחי עוסק בשאלה, כיצד צריכה להיראות הכלכלה האנדלוסית בשנים הקרובות.
עימות טלוויזיוני שנערך בין המתמודדים החודש בשידור הציבורי RTVE, חשף את המחלוקות בין הצדדים, וגם, לצד האמוציות, עורר תחושת הערכה – כיצד חמישה מועמדים, במשך שעה וחצי, עומדים ומתווכחים על הנושאים האמיתיים שמטרידים את תושבי אנדלוסיה: לגמור את החודש, קורת גג, מערכת הבריאות והחינוך הציבורי.
המפגש בין מורנו למונטרו טעון בהרבה רבדי משמעות – לה עבר, אותו יכול להטיח בפניה על פעולותיה באנדלוסיה, אך יותר מזה – היא שרת האוצר, שעד לא מכבר התווכח עמה על תקציבים. כך נע הדיון בין מודל ההפרטה והשוק הפרטי, להתערבות הממשלתית. לדברי מורנו, במהלך שנות שלטונו, אנדלוסיה הפכה מאחד האזורים עם נטל המס הגבוה ביותר בספרד, לאחד האזורים הידידותיים ביותר לעסקים. הוא התגאה בכך שממשלתו ביצעה שבע הורדות מסים מאז 2019, שלדבריו השאירו כ־1.9 מיליארד אירו בידי התושבים. בדבריו מבטיח מורנו להמשיך עם ההקלות במס, בתוכן הרחבת ההקלות במס ירושה ומתנות והמשך מדיניות של הפחתת רגולציה.
נגד גישתו של מורנו, קבלו שלושת נציגי השמאל בעימות. הם טענו מולו כי בשנות שלטונו קידם את הפרטת ההשכלה הגבוהה על ידי קידום מוסדות אקדמיים פרטיים. תחום הבריאות היה גולת הכותרת, זאת לאחר הפרשייה שהעסיקה את ספרד השנה, והיא העיכוב בתורים לנשים שנצפה להן ממצא חשוד בבדיקת שד, עיכוב שעורר מחאה ציבורית נרחבת וטענות שכתוצאה מכך נשים רבות, חלו במחלה. מונטרו אף טענה למותן של כמה. בתגובה, הטיח בה מורנו את זמני ההמתנה לתורים במערכת הבריאות הציבורית באנדלוסיה, כשהיא ניהלה אותה.
מונטרו דאגה לחדד את המודל שלה: מודל שמקדם את חיזוק השירותים הציבוריים והרחבת ההשקעה הציבורית באנדלוסיה. לטענתה, השירותים הציבוריים נשחקו תחת שלטון ה־PP. כך גלגלו השניים את האחריות מן האחד לשני על דברים שלא קרו – האם היה זה באחריות האחד, או האחר.
הדיור באנדלוסיה, כמו בספרד, הוא בעיה מרכזית. רק אתמול התפרסמה כתבה לפיה, גם הנוודים הדיגיטליים כבר מתקשים לשלם את השכירות במלאגה. לפי ההערכות, אנדלוסיה תזדקק ליותר מ־300 אלף דירות חדשות בעשור הקרוב. מפלגת ה־PP טוענת כי הבעיה המרכזית היא מחסור בהיצע, ולכן מורנו מקדם בנייה באמצעות שיתופי פעולה ציבוריים־פרטיים, שחרור קרקעות והקלות רגולטוריות. מפלגת ה־PSOE, לעומת זאת, מבקשת להגביר את מעורבות המדינה בשוק הדיור, ובתוך כך תוכנית לבניית 100 אלף דירות מוגנות, סיוע לצעירים והתערבות בשוק השכירות באזורים שבהם המחירים זינקו.
גונסלס מעריך כי בנושא הדיור לא צפוי שינוי דרמטי בטווח הקצר, אם בכלל, זאת משום שלדבריו מדובר בבעיה מורכבת שאף מפלגה לא מחזיקה לה פתרון פשוט. לדבריו, הימין נוטה לדבר על הגדלת היצע ובנייה, ואילו השמאל חושש יותר מספקולציה, פגיעה סביבתית ובנייה עודפת. “זו בעיה קשה לפתרון”, הוא אומר. לשאלתי האם ספרד המתרוקנת, והמקום הרב שיש בכפרים, לא יכולים להוות פתרון, הוא עונה כי “צעירים רוצים ללכת לעיר הגדולה, ואי אפשר לאסור זאת”.
אז מה ההבדל בין ממשלה של ה־PP לבד, או לחילופין קואליציה עם Vox
הראשית היום בעיתון El Mundo מסכמת את מה שגם גונסלס חושב שהיא השאלה המרכזית בבחירות האלו: האם מפלגת ה־PP תשלוט לבדה באנדלוסיה, או תצטרך ללכת לקואליציה עם Vox. ההשלכות של ההכרעה הזו, בהתחשב בגודלה של אנדלוסיה שמהווה כמעט חמישית מאוכלוסיית ספרד, משמעותיות, ובעלות השלכה והבנה של מה עשויות להיות תוצאות הבחירות הארציות.
אז מה ההבדל בין שתי החלופות?
לדברי גונסלס, מפלגת ה־PP ו־Vox הן שתיהן מפלגות ימין, אך מדובר בתרבויות פוליטיות שונות מאוד. “ה־PP הוא יותר ליברלי ופתוח בנושאים של זכויות הפרט, כמו להט״ב”, אמר. “זה יותר מרכז־ימין. Vox היא יותר ימין לאומני. אם רוצים להשוות, ה־PP הוא יותר מקרון, ו־Vox היא יותר לה פן”. עוד מוסיף גונסלס כי גם יש להבין, שלאור חשיבות הקהילות האוטונומיות, מפלגת ה־PP באנדלוסיה, אינה אותו דבר כמו במדריד או במקומות אחרים. וכך גם לגבי שאר המפלגות.
מה משמעות הדברים בפועל?
כמו שחידד באופן ברור בעימות גבירה, נציג מפלגת Vox באנדלוסיה, מבחינתם סוגיה משמעותית היא “העדיפות הלאומית”, כלומר העדפת אזרחי ספרד בקבלת שירותים, סיוע ועבודה. גבירה מציג את ההגירה כאחד האיומים המרכזיים על אנדלוסיה, במיוחד באזורים חקלאיים שבהם מועסקים עובדים זרים רבים. לדברי גונסלס, “Vox היא España Primero”, כלומר ספרד תחילה. הוא מוסיף כי המפלגה מפתחת בשנים האחרונות, שיח של היספניות: מהגרים מאמריקה הלטינית נתפסים כחלק ממשפחה תרבותית קרובה יותר, בעוד שהמוקד השלילי מופנה בעיקר כלפי מהגרים מאפריקה ומהמגרב.
גונסלס מדגיש כי הלחץ הציבורי סביב ההגירה, אינו נובע בהכרח משנאה למהגרים עצמם, אלא מתחושה כי כניסה מהירה מדי של אוכלוסיות חדשות. “זו לא בעיה של המהגרים”, הוא אומר, “אלא כניסתם של רבים בזמן קצר, בלי יכולת לארגן את המערכת לקליטה. מציאות זו יוצרת לחץ רב על מערכת הבריאות”.
עם זאת, הסמכויות של אנדלוסיה בתחום ההגירה מוגבלות. הקהילה האוטונומית אינה קובעת את מדיניות הגבולות של ספרד. לכן השפעת Vox, אם תהיה, תתבטא בעיקר בתחומים שבהם לממשלה האזורית יש יכולת פעולה: סיוע חברתי, תקציבים מקומיים, סדרי עדיפויות, תמיכה ברשויות ובשירותים ציבוריים. “אם מפלגת ה־PP תהיה תלויה בקולותיה של Vox, זו תוכל להציב את העדיפות הלאומית כתנאי לתמיכה בכל חקיקה ספציפית. הימין ימשוך ימינה”.
בתחום החקלאות, Vox גם מציגה עמדה שונה משל ה־PP. אנדלוסיה היא אחד המרכזים החקלאיים החשובים בספרד. בשנים האחרונות, תחת מטריית האנרגיה הירוקה, חקלאים רבים קיבלו תמורה כלכלית כדי להמיר את שימוש שטחיהם החקלאיים, לטובת תשתיות אנרגיות מתחדשות. עבור Vox הדבר מהווה פגיעה בחקלאות המקומית, וסוגיה זו היא אחת המשמעותיות בקמפיין הבחירות שלהם, לצד הגנה על החקלאים מפני תחרות זרה. אני תוהה מולו, האם הגנה זו על החקלאים אינה שיח שהיה פעם שייך לשמאל, והוא מסכים ומרחיב: “עכשיו השמאל יותר גלובליסטי”.
עמדת Vox מתנגשת עם הפעולות שמקדמת בפועל ממשלת מורנו, אשר שמה לה למטרה להפוך את אנדלוסיה למוקד של אנרגיה מתחדשת בספרד והשקיעה רבות בפרויקטים של אנרגיה סולארית, מימן ירוק וביומתאן. כיום כ־70% מהחשמל המיוצר באנדלוסיה מגיע ממקורות מתחדשים. מפלגת ה־PP מציגה זאת כהצלחה כלכלית וסביבתית, בעוד Vox, כאמור, מבקרת חלק מהפרויקטים וטוענת שהם באים על חשבון החקלאות והאזורים הכפריים. לדברי גונסלס, אם Vox תשפיע על הממשלה, ייתכן שנראה “פחות כלכלה ירוקה, יותר סובסידיות לחקלאות, ויותר פרוטקציוניזם בתוך אנדלוסיה”.
גם השמאל מגיע לבחירות כשהוא מפוצל. לצד ה־PSOE מתמודדות גם Por Andalucía ו־Adelante Andalucía, וכל אחת מהן מנסה למשוך מצביעים סביב מסרים של צדק חברתי, חיזוק השירותים הציבוריים וזהות אנדלוסית. הפיצול הזה נחשב לאחת מנקודות החולשה המרכזיות של מחנה השמאל בבחירות.
כל זאת ולא נגענו ביופייה של אנדלוסיה, אשר במשך אלפי שנים הייתה מקום מפגש בין תרבויות: פיניקים, רומאים, מוסלמים, יהודים ונוצרים. קורדובה, סביליה וגרנדה היו בתקופות שונות מרכזים עולמיים של תרבות, מסחר ומדע. גם כיום אנדלוסיה מחזיקה בזהות תרבותית חזקה במיוחד בתוך ספרד.
ביום ראשון ייצאו תושבי אנדלוסיה לבחור, בתקווה שמישהו יצליח לפתור את בעיותיהם. עיניים רבות נשואות אל הבחירות, בניסיון להבין האם זה הכיוון אליו תלך ספרד כולה.
