"לקרוא ולצחוק, שתי דרכים להתנגדות" | יריד הספרים במדריד

יריד הספרים במדריד (צילום זה וכל הצילומים בכתבה ע״י מיכל בן סעיד מרון)
יריד הספרים במדריד (צילום זה וכל הצילומים בכתבה ע״י מיכל בן סעיד מרון)

בעודי עוקבת במתח אחרי מדד מצב הרוח של הוצאות הספרים האהובות עלי, בעת שעוד מערכת-בזק של הטילים האיראנים מחבלת בהכנות הקדחתניות שלהן לקראת שבוע הספר, פה במדריד היריד התקיים ללא הפרעות, בתוך גן הפלאים של רטירו הנמצא עכשיו בשיא פריחתו האביבית. ועבור המדרידאים סוף השבוע הקרוב, הוא ההזדמנות האחרונה לבקר ביריד.

יריד הספרים ה-85 של מדריד התקיים השנה בין התאריכים 29.5-14.6. עבור קוראי הספרדית החוויה ודאי תהיה פחות מתסכלת מזו שלי – התבוננתי ברבים מהספרים כמו בחוגגים במסיבה שאני לא שייכת אליה: כריכות ספרים יפיפיות, ספרי ילדים עם איורים מרהיבים, קומיקסים רבים, ספרי דת, ראיתי ספרים רבים שטרם תורגמו לעברית, כותרים של ספרים וסופרים שאני מכירה היטב ושקראתי, אבל את רוב הספרים, למרבה הצער ושברון הלב, לעולם לא אקרא: הפער בין הרצון והזמן הוא אינסופי, והולך ומתרחב.

היריד שאינו ארצי אלא מקומי, נוסד בשנת 1933 ועבר לפארק רטירו משדרות רקולטוס בשנות ה-60, כדי להכיל את כמות המבקרים הגדלה והולכת.

רשימת הדוכנים ביריד הספרים

נושא היריד השנה הוא ״לקרוא ולצחוק: שתי דרכים להתנגדות״.

״הקריאה מפתחת את החשיבה הביקורתית וההומור מחשל את השריון המגן עלינו מפני האתגרים הקשים של הקיום״. נכתב בדף הבית של יריד הספרים. ואירועים רבים מתקיימים סביב הנושא המרכזי הנבחר.

לצד 366 הדוכנים של 220 הוצאות ספרים, 118 חנויות ספרים, 16 דוכנים של מפיצים ו -16 דוכנים של גופים ציבוריים ותרבותיים במרכז השדרה, בביתנים שהוקמו בחסויות של גופים גדולים, ובמבנה הספריה של רטירו שמולה התמקם היריד, מתקיימים אירועי תרבות שונים, פאנלים ודיונים ספרותיים, חתימות על ספרים – בערב אחד היו 800 חתימות במקביל, של סופרים על ספריהם.

דינה לוי, המתגוררת במדריד כ-20 שנה ובן זוגה רפאל, מציגים בדוכן של הוצאת הספרים הקטנה והעצמאית של רפאל ARCA – Archivo Rafael Cansinos Assens, המוקדשת ליצירה הספרותית הענפה של אביו של רפאל, המתורגמן Rafael Cansinos Assens, שהוציא לאור את כל הספרות הקלאסית הגדולה לספרדית: דוסטוייבסקי, גתה, בלזק. הוא אחראי לאחד התרגומים המהוללים של הקוראן, היה פובליציסט, סופר, כותב ביוגרפיות על סופרים ואיש אשכולות אמיתי.

רפאל קנסינוס אסנס האב, נולד בסיביליה עוד במאה ה-19, ולאחר מות הוריו כשהיה רק בן 15 הוא עובר עם אחיותיו למדריד, מתיישב בספריה ומקדיש את ימיו ללימוד שפות וספרים.

על אף שלא יצא מעולם ממדריד מאז הגיע אליה, הוא הצליח ללכוד עד רמת הדיוק החושי הנאמן ביותר, תרבויות וזמנים שלא ביקר בהם מעולם: ריחות, אווירה ומראות. הוא שלט בשפות רבות והחזיק עולם ידע נרחב.

בימיו של פרנקו הוחרמו יצירותיו של רפאל קנסינוס אסנס, והוא הורחק מהעיתונות ומכל מקום של השפעה על התרבות ונשכח.

בנו רפאל, בן זוגה של דינה, מוציא מחדש את הכתבים של אביו, ופועל להחזיר את מקומו של אביו בתרבות הספרדית. ״בורחס עצמו ישב איתו וסיפר לו מי היה אביו, וחלק איתו אנקדוטות מעניינות מאוד מחייו״.

דינה ורפאל, בדוכן שלהם, מס׳ 408 (צילום: דינה לוי)

בדוכן הם מחלקים עלון עם QR המוביל לפרק ברומן שכתב רפאל קנסינוס אסנס בשם La novela de un literato, העוסק ביוצרים המרכזיים בספרד ובראשית העיתונות הספרדית בתחילת המאה ה-20. ״אנחנו פחות כאן בשביל המכירות״.

הם משוחחים עם קהל ששמח לגלות מי היה המתרגם הגדול שהביא אליהם את הספרות העולמית, וששמו לא קיבל את הכבוד לו הוא ראוי.

ממקומה מאחורי הדוכן, שזו שנתו הראשונה ולכן הוצב במיקום לא אטרקטיבי, לדבריה, היא מספרת על חוויה משונה של ספק חיות בכלוב החשופות למבט קהל עולץ, וספק צופים בתנועת הקהל ביריד כפי שצופים בתנועת הדגים באקווריום.

דינה מחלקת את הקהל למספר קבוצות: קהל שאוהב דוכנים, לא משנה מה יש בהם, קהל לא קורא שחשוב לו להנחיל את הקריאה לילדיו, ומגיע ורוכש ספרי ילדים רבים, קהל אינטלקטואלי חובב, סטודנטים, מורים וכד׳ וקהל שהיא אוהבת במיוחד – אלו המגיעים ליריד עם רשימה מוכנה מראש.

״מחירי הספרים בספרד הם קבועים״, ״כל החנויות מחוייבות למחיר אחיד, ולכן ההנחה של 10% המוצעת ביריד היא הזדמנות שיש קהל המתכונן אליה היטב, כי זו הנחה משמעותית״.

אם אתם מגיעים, לכו לבקר את דינה ורפאל, הקשיבו לסיפור יוצא דופן, על אדם יוצא דופן שגם ראה עצמו חלק מ״עם הספר״ (סיפור מעניין בפני עצמו) ובנו העושה מלאכת קודש, לכו גם לגן הורדים המשגע שהפריחה שלהם בשיאה. אפשר גם לבקר בתערוכת כתבי יד של בורחס המוצגת בספריה היפיפיה ותהנו מיום נהדר ותרבותי בפארק.

עליי – את הסטודיו קיפלתי לארגזים, את החנות נעלתי ואת המפתח לא קשרתי סביב צווארי.
קפצתי באנג׳י על החיים, יצאתי לים בלי מצפן, הימרתי על כל הקופה, עושה פרי סולו, מתייצבת מול הדרקון, כל המטאפורות יחד.

הגעתי באוגוסט 2025 למדריד עם בן הזוג, שני ילדים, כלב וחתולה וכמה ארגזים. פותחת בזהירות את שק החלומות, התכניות הגדולות, השאיפות הקטנות ומנסה להגשים.

צילום: תמר בנין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו

מתעדכנים ראשונים

הצטרפו
לקבוצת הוואטסאפ השקטה
שלנו וקבלו את המידע ראשונים

"לקרוא ולצחוק, שתי דרכים להתנגדות" | יריד הספרים במדריד

בעודי עוקבת במתח אחרי מדד מצב הרוח של הוצאות הספרים האהובות עלי, בעת שעוד מערכת-בזק של הטילים האיראנים מחבלת בהכנות הקדחתניות שלהן לקראת שבוע הספר,