כל אמצעי התקשורת בספרד עוסקים אתמול בנושא אחד מרכזי: ראש ממשלת ספרד לשעבר מטעם מפלגת ה־PSOE, חוסה לואיס רודריגס ספאטרו, זומן לחקירה כחשוד בפרשת חילוץ חברת התעופה Plus Ultra בתקופת הקורונה. לפי החשד, ספאטרו פעל לקידום אישור הסיוע הממשלתי לחברה באמצעות קשרים פוליטיים והשפעה על מוסדות המדינה.
בראש ובראשונה יש להסביר את ההחלטה המשפטית שנלקחה אתמול, לפיה ספאטרו הינו כעת “Imputado” – מעמד שאין לו מקבילה מדויקת במערכת המשפט הישראלית. המשמעות היא שספאטרו נחשב מעתה לחשוד, והמקרה ייחקר על ידי שופט, כנהוג בספרד, בחשד לעבירות של סחר בהשפעה, ארגון פשיעה, הלבנת הון ועבירות נלוות נוספות הקשורות לחילוץ החברה ב־2021. מדובר בשלב בחקירה שלאחר החקירה המשטרתית, שבו שופט קובע שקיימות אינדיקציות מספקות כדי לזמן אדם לחקירה תחת אזהרה כחשוד. הנחקר מקבל גישה לחומרי החקירה ויכול להגן על עצמו באמצעות עורכי דינו, אך ממשיך ליהנות מחזקת החפות.
קצת רקע: במהלך מגפת הקורונה העניקה ממשלת ספרד, באמצעות רשות החברות הממשלתיות SEPI, כספי חילוץ ל־28 חברות בספרד שנפגעו מהמשבר, רבות מהן מתחומי התיירות, התעופה והמלונאות. עד מרץ 2026, 11 מהחברות כבר החזירו את מלוא ההלוואות שקיבלו. בתוך כך חילצה ממשלת ספרד ארבע חברות תעופה ספרדיות בסכום כולל של 839 מיליון אירו. חברת Air Europa קיבלה את החילוץ הגדול ביותר – 475 מיליון אירו; Volotea קיבלה 200 מיליון; Air Nostrum קיבלה 111 מיליון; ו־Plus Ultra קיבלה 53 מיליון אירו. לפי הדיווח, Air Europa כבר החזירה את מלוא ההלוואה, Air Nostrum החזירה חלק מהכסף, בעוד Plus Ultra ו־Volotea עדיין לא החזירו את קרן ההלוואות ומנהלות מגעים על פריסת חובות חדשה.
כבר באותם ימים ההחלטה סביב Plus Ultra עוררה מחלוקת. החברה הינה ספרדית מבחינה משפטית, אך מאחוריה אנשי עסקים מוונצואלה, מה שהיווה בסיס לביקורת ציבורית ופוליטית סביב עצם ההחלטה להגדיר אותה כחברה “אסטרטגית”.
ספאטרו, שכיהן כראש ממשלת ספרד מטעם PSOE בין 2004 ל־2011, הינו אחת הדמויות המשפיעות ביותר במפלגת השלטון PSOE, מקורב לראש ממשלת ספרד פדרו סנצ׳ס ולוקח חלק גם כיום במגעים קואליציוניים, בינלאומיים ובקמפיינים מפלגתיים.
לפי החומרים שפורסמו אתמול, הקשר בין ספאטרו לבין הפרשה מתחיל בחברת הייעוץ Análisis Relevante, שבבעלות איש העסקים חוליו מרטינס מרטינס, חברו של ספאטרו. ספאטרו עצמו מאשר כי עבד עבור החברה כיועץ עצמאי, קיבל ממנה כ־70 אלף אירו בשנה, והוציא חשבוניות כחוק. לדבריו, עבודתו כללה ייעוץ גיאו־פוליטי, הרצאות והערכות מקצועיות.
לפי החקירה, בתקופה שבה ביקשה Plus Ultra לקבל את כספי החילוץ מהמדינה, חתמה החברה עם Análisis Relevante על חוזה ייעוץ. לפי La Vanguardia ו־El Mundo, החוזה קבע כי חברת הייעוץ תקבל עמלה של 1% מסכום החילוץ – כ־530 אלף אירו – עבור שירותי ליווי וייעוץ. החוקרים בודקים האם מדובר היה בחוזה ייעוץ רגיל, או במנגנון שבאמצעותו שולמו כספים בתמורה להפעלת קשרים פוליטיים לקידום החילוץ.
החשד המרכזי מבוסס על מסרונים, שיחות ומסמכים שנאספו על ידי יחידת עבירות הכלכלה של המשטרה הספרדית (UDEF). לפי El Mundo ו־La Vanguardia, בהתכתבויות בין מנהלי Plus Ultra לבין גורמים הקשורים ל־Análisis Relevante מופיעים ביטויים כמו “צריך לבקש עזרה מספאטרו”, “ספאטרו מאחורינו” ו“שהוא או ספאטרו ידברו עם SEPI”. בהודעה נוספת, שנשלחה לפני אישור החילוץ, נכתב כי “הכול הולך חלק”. לפי החוקרים, ההודעות הללו מחזקות את החשד כי הופעלו קשרים פוליטיים כדי לקדם את אישור הסיוע.
לפי El Mundo, החוקרים בודקים גם כיצד ידעו אנשי החברה מראש שהחילוץ צפוי להיות מאושר ב־SEPI. אחת הטענות היא שחוליו מרטינס מרטינס העביר מידע מוקדם על התקדמות ההחלטה עוד לפני האישור הרשמי.
במקביל, החקירה הרחבה יותר סביב Plus Ultra עוסקת גם באופן שבו נעשה שימוש בכספי החילוץ עצמם לאחר שהועברו לחברה. לפי מסמכי הפרקליטות שפורסמו ב־RTVE וב־Iustel, החשד הוא שחלק מ־53 מיליון האירו שהועברו ל־Plus Ultra שימשו בהמשך להחזרת הלוואות לשלוש חברות הקשורות לארגון פלילי בינלאומי שנחקר בצרפת, שווייץ וספרד. לפי הפרקליטות, אותן הלוואות שימשו למעשה מנגנון להלבנת כספים שמקורם בוונצואלה. במסמכים נטען כי חלק מהכספים הגיעו ממעילות בתוכנית המזון הממשלתית CLAP וממכירת זהב של בנק ונצואלה. לפי החשד, Plus Ultra חתמה על חוזי הלוואה עם שלוש חברות הקשורות לאותה רשת, ולאחר קבלת כספי החילוץ העבירה להן כספים לחשבונות מחוץ לספרד.
במסגרת חקירת סביבתו של ספאטרו בודקים החוקרים גם תשלומים והעברות כספים שבוצעו מחברת הייעוץ Análisis Relevante לחברות אחרות. לפי החשד, חלק מהכספים שהועברו בהמשך מחברת הייעוץ אינם משקפים בהכרח פעילות עסקית רגילה, ולכן החוקרים בודקים האם חלק מהמבנים העסקיים שימשו להעברת כספים או להסתרת רווחים. במסגרת זו נבדקות גם חברות שפעלו בספרד ובדובאי.
בתוך הבדיקות הללו מופיעה גם חברת השיווק והתקשורת של בנותיו של ספאטרו. לפי La Vanguardia, החברה קיבלה כ־198 אלף אירו מחברת Análisis Relevante עבור שירותי תקשורת ודיגיטל. בשלב זה אין חשד פלילי רשמי נגד בנותיו של ספאטרו, אך החוקרים בודקים את מסלול הכספים ואת הקשרים העסקיים בין החברות.
חלק מהחברות ואנשי העסקים שמופיעים בחקירה קשורים גם לאנשי עסקים מוונצואלה. לפי הפרסום ב- The Objective, כמה מהשמות והחברות הופיעו בעבר גם בחקירות אחרות, ובהן פרשת “קולדו” ובדיקות סביב ביקורה של סגנית נשיא ונצואלה דלסי רודריגס בספרד בשנת 2020. עם זאת, לפי החומרים שפורסמו עד כה, אין קביעה משפטית שמדובר בפרשה אחת, אלא בכך שאותם אנשי עסקים וחברות מופיעים בכמה חקירות שונות.
בנוסף בודקים החוקרים גם את עצם זכאותה של Plus Ultra לקבלת החילוץ. לפי ABC ו־El Mundo, חוקרי UDEF טוענים כי החברה לא עמדה באופן מלא בתנאים שנקבעו לחברה “אסטרטגית”, וכי היו לה חובות לביטוח הלאומי וקשיים פיננסיים עוד לפני מגפת הקורונה.
ספאטרו מכחיש את כל החשדות. בהצהרה שפרסם לאחר החלטת בית המשפט אמר כי מעולם לא ביצע שום פעולה מול המינהל הציבורי בקשר לחילוץ של Plus Ultra, וכי כל פעילותו הציבורית והפרטית נעשתה תוך כיבוד מלא של החוק. לדבריו, מעולם לא החזיק חברה מסחרית, לא ישירות ולא באמצעות צדדים שלישי.
גם במערכת הפוליטית נרשמו תגובות חריפות. פדרו סנצ׳ס שלח מסר פנימי להנהגת PSOE שבו קרא להגן על שמו הטוב של ספאטרו, ותיאר את הפרשה כרגע קשה.
מנגד, מפלגת ה- PP תקפה את הממשלה וטענה כי הפרשה מצביעה על שחיתות מערכתית, בעוד Vox קראה לראש האופוזיציה אלברטו נונייס פייחו לקדם הצעת אי־אמון נגד סנצ׳ס.
יו״ר סיעת ERC בקונגרס גבריאל רופיאן הביע תמיכה בספאטרו ופרסם מחדש נאום ישן שלו שבו טען כי הימין הספרדי שונא את ספאטרו מאז שניצח בבחירות 2004 והביס את ETA. רופיאן גם קרא למפלגת ה-PSOE לבחון את יחסיה עם האופוזיציה הוונצולאנית.
מקורות: Cadena SER, El Mundo, ABC, La Vanguardia, The Objective, Iustel
