אתמול במרחק ארבעה קילומטרים ממני, בשעה 18:30, בוצעה המתת החסד של נואליה שהסעירה את ספרד. והכי מוזר שזה כאב, בלי עמדה מוסרית, זה פשוט כאב. אישה בת 25 שאני לא מכירה, שסבלה בחייה, במדינה שלא נולדתי בה – משהו מהרקמה האנושית המשותפת הציף את ספרד ואת העולם ברגשות ושאלות מורכבות.
היום מביא עיתון La Vanguardia תיאור של שעותיה האחרונות בבית החולים סנט קאמיל בסנט פרה דה ריבס. היא הייתה מוקפת בכל בני משפחתה: אמה, שבתחילה התנגדה אך בחרה להיות לצד בתה ולקבל את החלטתה, ואביה, שהתנגד עד הרגע האחרון וגרס כי היא זקוקה לטיפול אחר. בחוץ, לעיני המצלמות והתקשורת, עמדו עשרות אנשים ובהם פעילים דתיים שקראו קריאות ונשאו תפילות בניסיון לגרום לה לחזור בה. בני המשפחה ביקשו לשמור על שקט, אך הקריאות והלחץ נמשכו והארגון שהוביל את העתירה עבור האב, Abogados Cristianos, קיימו מסיבת עיתונאים במקום.
משנת 2021 הוסדרה המתת החסד בספרד
אז נחזור קצת לרקע: המתת חסד, הוסדרה בספרד בחוק שאושר במרץ 2021 ונכנס לתוקף ביוני, אותה שנה. החוק מתיר סיוע רפואי למי שמבקש למות במקרים מוגדרים ותחת תנאים מחמירים. החוק קובע כי מדובר בזכות אישית של אדם בגיר, המסוגל לקבל החלטות, הסובל ממחלה קשה ובלתי ניתנת לריפוי או ממצב כרוני חמור הגורם לסבל פיזי או נפשי בלתי נסבל. חשוב לחדד: החוק אינו מכיר בסבל נפשי, כבסיס עצמאי להליך; הוא נבחן כחלק מהערכת הסבל הכולל, במסגרת מצב רפואי חמור.
לפי החוק, המתת חסד מוגדרת כפעולה מכוונת המביאה לסיום חייו של אדם לבקשתו המפורשת, במטרה למנוע סבל. ההליך יכול להתבצע בשתי דרכים: האחת – מתן ישיר של חומר הגורם למוות על ידי צוות רפואי; והשנייה – מסירת החומר למטופל, אשר מבצע את הפעולה בעצמו בליווי רפואי.
המסגרת החוקית נשענת על איזון בין זכויות יסוד: הזכות לחיים ולשלמות הגוף, לצד הזכות לכבוד, לחירות ולאוטונומיה של הרצון. החוק מאפשר, במצבים מסוימים, להעדיף את רצון האדם על פני המשך חייו, כל עוד מתקיימים התנאים שנקבעו.
הליך הבקשה כולל מספר שלבים: על המבקש להגיש שתי בקשות נפרדות, בהפרש של לפחות 15 ימים, ולהוכיח כי החלטתו חופשית, מודעת וללא לחץ חיצוני. לאחר מכן מתקיים תהליך בדיקה הכולל הערכה של רופא אחראי ורופא נוסף, וכן אישור של ועדה ייעודית – ועדת הערכה ובקרה – שבוחנת את עמידת הבקשה בתנאי החוק.
ההליך כולו נמשך בדרך כלל בין 30 ל־40 ימים, אם אין עיכובים. לאחר אישור הבקשה, המטופל רשאי לקבוע את מועד ומקום ביצוע ההליך, לרבות בביתו או בבית חולים.
החוק קובע כי השירות נכלל במערכת הבריאות הציבורית וממומן על ידה, ומחייב את הרשויות להבטיח נגישות שוויונית להליך. לצד זאת, הוא מאפשר לצוותים רפואיים לסרב להשתתף מטעמי מצפון, תוך הבטחת המשך הטיפול באמצעות גורם אחר.
המסע של נואליה
אצל נואליה, ההליך התארך. נואליה הגישה בקשה להמתת חסד באפריל 2024, וביולי אותה שנה אושרה בקשתה על ידי ועדת ההערכה והבקרה של קטלוניה. יום לפני המועד שנקבע לביצוע באוגוסט 2024, בית משפט בברצלונה הקפיא את ההליך בעקבות עתירת האב, שפעל בסיוע הארגון Abogados Cristianos. מאז התנהל מאבק משפטי ממושך, שכלל ערעורים במספר ערכאות, עד שבתי המשפט אישרו את ההליך באופן סופי. גם בית הדין האירופי לזכויות אדם דחה בקשה לעכב את הביצוע.
לפי עדותה של נואליה, היא סבלה משנים של מצוקה נפשית ופיזית. בשנת 2021 הוכרה עם נכות של 67% בעקבות הפרעת אישיות גבולית. באוקטובר אותה שנה קפצה מחלון בקומה חמישית בניסיון התאבדות, ולאחר מכן הוכרה עם נכות של 74% בשל פגיעה בחוט השדרה ושיתוק בפלג הגוף התחתון. לדבריה, קודם לכן הייתה קורבן לאונס קבוצתי, לצד פגיעות מיניות נוספות.
האב טען לאורך ההליך כי בתו אינה כשירה לקבל החלטה זו וכי יש להפנותה לטיפול פסיכיאטרי, שניתן לעזור לה עדיין. אך הפור נפל, הערכאות השונות דחו את בקשתו.
ביום רביעי, יום לפני ביצוע המתת החסד, נואליה התראיינה לתוכנית “Y ahora Sonsoles” בערוץ Antena 3. אותו תוכלו לראות כאן. בריאיון מספרת נואליה על תחושת ההקלה לאחת קבלת האישור, היא מסבירה את סיבותיה, ומדגישה, כי למרות קשיי הוריה, אין לה ספק בבחירתה.
אתמול, ב26 למרץ, לקראת השעה 18:30, ולאחר שנפרדה ממשפחתה, נואליה ביקשה, את הרגע האחרון, להיות לבדה.
איך נראה היום שאחרי בתקשורת בספרד?
הגילאים של המבקשים המתת חסד – נואליה בין המקרים הצעירים ביותר
עיתון El Mundo מביא היום את הפרשייה תוך בחינת התמונה הרחבה: לפי הנתונים, מאז כניסת החוק לתוקף בשנת 2021 קיבלו המתת חסד 1,123 בני אדם. בשנת 2024 בלבד הוגשו 929 בקשות, מהן 426 הסתיימו בהליך בפועל — כ־45.8% מהבקשות. שיעור הדחיות עמד על 15.18%, ירידה לעומת 24.54% בשנת 2023.ההליך כולל שלושה שלבי אישור — רופא אחראי, רופא יועץ ווועדת הערכה — וכי מנגנוני הבקרה נועדו להבטיח קבלת החלטה תקפה. משך הזמן הממוצע בין הבקשה להליך עומד על כ־62 ימים ברמה הארצית.
בפילוח גילאים עולה כי רוב המוחלט של המבקשים הם מבוגרים: 9 מתוך 10 הם מעל גיל 50, והקבוצה הגדולה ביותר היא בני יותר מ־80 – 27.77% מהבקשות. רק 10 מבקשים בשנת 2024 היו מתחת לגיל 30, ומתוכם רק שלושה קיבלו בפועל את ההליך. נואליה, בת 25, היא השלישית הצעירה ביותר שקיבלה המתת חסד מאז אישור החוק, לאחר אישורם של שני מקרים נוספים בגילאי 22 ו־23.
עוד מביאה הכתבה את פרופיל המחלות המביאות אנשים לבקש זאת: 32.51% מהמקרים נוגעים למחלות נוירולוגיות ו־29.71% למחלות אונקולוגיות. במקרה של נואליה, מצבה כלל שילוב של נכות בשיעור 74%, שיתוק בפלג הגוף התחתון, כאבים נוירופתיים קשים והפרעות נפשיות, בהן הפרעת אישיות גבולית והפרעה אובססיבית־קומפולסיבית.
המחלוקות בין הרופאים
עיתון ABC מביא היום את הפרשייה מן הזווית של המחלוקות בין הרופאים והעוסקים באתיקה רפואית. את פרשת נואליה דרך מחלוקת בין רופאים ואנשי אתיקה, המתמקדת בשאלה האם ההליך מוצדק.
חלק מן המומחים המובאים בכתבה סבורים כי המקרה עומד בתנאי החוק: בגירות, סבל בלתי נסבל ומצב רפואי מאומת. לפי הכתבה, קיימים מספר דוחות רפואיים — של הרופא המטפל, רופא יועץ ואף גורם משפטי — שקובעים כי נואליה הייתה כשירה לקבל החלטה. לפי מומחים אלו, גם אם קיימת היסטוריה של הפרעות נפשיות, אין בכך כדי לשלול אוטומטית את כשירותה.
מנגד, רופאים אחרים המובאים בכתבה מביעים הסתייגות חריפה. לדברי המבקרים מדובר בכישלון של החברה ושל הרפואה, וכי היה צורך להציע טיפול להקלה על הסבל, ולא לאפשר המתת חסד. המחלוקת מתמקדת בשאלה האם מוצו כל האפשרויות הטיפוליות, והאם ההערכה הפסיכיאטרית מספקת במקרים מורכבים מסוג זה. חלק מהמומחים מציינים כי גם כאשר קיימים אישורים רפואיים, האבחון בתחום בריאות הנפש מורכב.
מאמרי הדעה – שני מאמרי דעה: ביקורת על החוק, על המדינה ועל גבולות ההליך
העיתון El Mundo מפרסם שני מאמרי דעה המציגים ביקורת חריפה על המקרה. חאבייר רדונדו מתאר את פרשת נואליה ככישלון של המערכת. במאמרו מתייחס רדונדו לרקע האישי של נואליה: ילדות במסגרות רווחה, משפחה מפורקת, פגיעות מיניות, וניסיונות התאבדות חוזרים. לדבריו, נואליה, שסבלה תמיד מבדידות, ביקשה גם למות לבדה. המקרה לדעתו אינו תואם את הדימוי שעליו התבסס החוק — חולים סופניים — אלא מרחיב את גבולותיו למצבים של מצוקה מתמשכת. רדונדו גורס כי המדינה לא הצליחה להגן עליה בילדותה אך כן לאשר את מותה, ואת ייאושה.
מאמר נוסף, של חוסטו בוסטוס מציג ביקורת עקרונית. לדבריו, יש לבחון האם נואליה קיבלה את החיים שביקשה, לא את המוות שביקשה. בוסטוס מביא נתון לפיו בשנת 2024, 54 אנשים חזרו בהם מבקשת המתת חסד, מה שמעיד לדידו כי בקשות אלו אינן סופיות. בוסטוס מבקר את המחוקקים שלדבריו אמרו כי יוחרגו מצבים נפשיים, אך בפועל זה לא קרה ומקרה זה אושר. עוד הוא מפקפק בשאלה האם מוצו האפשרויות הטיפוליות.
