פסטיבל ״אל-פיוט״ השני יוצא לדרך!
בשנה שעברה, אני וד״ר זאב מאור יצאנו לדרך חדשה ומשותפת.
החלטנו לקחת חלק בהחייאת מסורת עתיקת יומין בספרד, מסורת הפיוט.
הפיוט הוא שיר מהמסורת היהודית שבמקורו אינו חלק מהתפילה. החל מהמאות הראשונות לספירה, משוררים יהודיים החלו לכתוב שירים, אשר בדרך כלל קשורים בצורה זו או אחרת לדת ומתן שבחים לאל. שירים אלה חדרו במסורות רבות לתוך סידורי התפילה.
בתור הזהב של יהודי ספרד, השירה בעברית הגיעה לאחד משיאיה הגדולים ביותר. אישים בעלי שמות מוכרים מרחובות ערי ישראל כמו – אבן גבירול ויהודה הלוי, התהלכו בקורדובה, סביליה, גרנדה וטולדו. אך ישנם משוררים רבים נוספים מוכרים פחות, למשל רבי יצחק הגירונדי מג׳ירונה בצפון קטלוניה, אשר כתב את הפיוט היפהפה, אחות קטנה:
אָחוֹת קְטַנָּה / תְּפִלּוֹתֶיהָ
עוֹרְכָה וְעוֹנָה / תְּהִלּוֹתֶיהָ
אֵל נָא רְפָא נָא / לְמַחֲלוֹתֶיהָ
תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ
השירה העברית והפיוטים, המשיכו לארצות רבות לאחר מכן וגם לארץ ישראל, למשל אצל רבי ישראל נג׳ארה בצפת של לפני 400 שנה. נג׳ארה היה מסתובב בבתי הקפה של צפת, מתרועע עם תושבים מקומיים יהודיים וערבים, שומע מנגינות, שר ומנגן אותם, וממציא להם מילים בעברית.
יַעֲלָה יַעֲלָה בּוֹאִי לְגַנִּי הֵנֵץ רִמּוֹן פָּרְחָה גַּפְנִי
יָבוֹא דוֹדִי יָחִישׁ צְעָדָיו וְיֹאכַל אֶת פְּרִי מְגָדָיו
אִם יְדִידִי אָרְכוּ נְדוּדָיו אֵיךְ יְחִידָה אֵשֵׁב עַל כַּנִי
שיר אהבה מקסים, שאפשר לקרוא אותו כשיר אהבה בין גבר לאישה, או על פי המסורת הדתית, כשיר על הקשר בין עם ישראל לאלוהיו.
אחד הדברים היפים בפיוטים לדעתי, הוא העובדה שלפיוט אחד יכולות להיות עשרות ואף מאות מנגינות, כל אחת מארץ אחרת בעולם, בה הייתה קהילה יהודית. ל״יעלה יעלה״ יש מנגינות מעיראק ועד למרוקו. מנגינות יפות ומילים קסומות שמהדהדות צלילים עתיקים, אך למזלינו ממשיכות וזוכות לעיבודים חדשים ומודרניים.
מלבד הפיוטים, המוסיקה היהודית עשירה בז׳אנרים רבים נוספים. שירי לאדינו, הספרדית אותה דיברו היהודים בימי הביניים בספרד ותובלה במילים עבריות. עד היום שפה זו משתמרת בין השאר בזכות השירים שאמא שרה לבתה, והיא לבנותיה שלה, בעדות כמו המרוקאית, היוונית, הטורקית ועוד. לעומת הפיוט, שירי הלאדינו אינם דתיים, אלא שירים חילוניים, למשל שירי רומנסה מספרד המספרים סיפור או אגדה. אותן אגדות נדדו עם היהודים לקהילותיהן דוברות הלאדינו מספרד העתיקה, אך גם נשארו בספרד בפי המקומיים. וכך ניתן למצוא את אותה אגדה עצמה המושרת בלאדינו, גם ברומנסה צוענית המושרת בפלמנקו אפילו בתוך מועדוני הפלמנקו של ברצלונה היום!
סוגה נוספת דווקא מפולין הרחוקה הם ניגוני קליזמר. מוסיקת הקליזמר מפורסמת בעולם כולו, ומנגנים אותה גם נגנים לא יהודיים ברחבי אירופה והיא מתפתחת לכיוונים מפתיעים. ואם אנחנו רוצים משהו באמת רחוק, מה עם שירים יהודיים בשפת המליאלאם של יהודים מהודו, או שירים מבית הכנסת הקאריבי בקורסאו? למעשה נוכל להגיד שאין דבר כזה מוסיקה יהודית, אלא מוסיקות יהודיות רבות.
בפסטיבל אל-פיוט, מטרתינו היא להראות וליהנות ממניפה רחבה זו, וכן להרחיק מעבר ולהראות כיצד המוסיקה היהודית מתחברת בקלות לתרבויות שנראות רחוקות בתחילה.
בשנה שעברה למשל בקונצרט שלי עם ללה תמר, שיתפנו פעולה עם זמרת אלג'יראית החיה בברצלונה, ניילה בנביי. בקונצרט אחר, רוזה סראגוסה המקומית שרה שירים יהודיים מקטלוניה.
השנה אנחנו שמחים לארח את מייק ראוס, שמחבר את הפיוט העתיק ליצירה שלו בתור זמר אינדי עכשווי.
לאחר הקונצרט נמשיך לג׳אם לתוך הלילה בכניסה חופשית למוסיקאים ולקהל.
הקונצרט השני יציג את המופע דואו אנדלוס בו אנחנו משלבים פלמנקו עם מוסיקה מרוקאית. הפעם נארח את זמרת הג׳אז והלאדינו אלנה ששון שחיה בולנסיה.
במשך היום יהיו סדנאות אינטראקטיביות של הקהל בהם נלמד מוסיקה ושירים באווירה כיפית ואינטימית.
הכל קורה בקאסה אדרט (Casa Adret: Centro de Investigación y Desarrollo del Patrimonio Judío), הבית העתיק ביותר בברצלונה, שהיה שייך למשפחה יהודית לפני 800 שנה, בלב הרובע הגותי בעיר. הפסטיבל מופק על ידי המכון ללימודים יהודיים של ברצלונה (EJB).
מאוד נשמח לראות אנשים מהקהילה דוברת העברית בספרד, באים לפסטיבל וחולקים את המרחב עם אוהבי מוסיקה יהודית ספרדיים ומארצות נוספות. התרבות היהודית העשירה, והיכולת שלה להיות מכילה ופתוחה לקהלים רחבים, היא מה שאנחנו מנסים להראות וליהנות ממנו בפסטיבל אל-פיוט.
בואו לקחת חלק בחגיגה של תרבות יהודית צבעונית ומיוחדת. נתראה בפסטיבל!
לפרטים ורכישת כרטיסים למופעים ולסדנאות, לחצו כאן.
