העיתון La Vanguardia מדווח השבוע על מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nature, ולפיו שינוי בדפוסי הגשם עלול להחריף את סכנת הבצורת גם באזורים שבהם יורדים יותר משקעים. לפי החוקרים, הבעיה אינה רק כמה גשם יורד, אלא גם האופן שבו הוא יורד — בפחות ימי גשם, אך בעוצמה חזקה יותר. המחקר אינו מתמקד בספרד בלבד, אך מצביע על אזור הים התיכון כאחד האזורים שעלולים להיות מושפעים במיוחד.
המחקר, שנערך על ידי החוקרים קורי לסק וג'סטין מנקין, בדק נתוני לוויין ומאגרי אקלים עולמיים בין השנים 2002–2022. לפי הממצאים, לא רק כמות הגשם משפיעה על זמינות המים, אלא גם האופן שבו הגשם יורד. כאשר המשקעים מרוכזים בפחות ימי גשם, אך בעוצמה חזקה יותר, הקרקע שומרת פחות מים לאורך זמן.
החוקרים מצאו כי גשמים קצרים וקיצוניים גורמים ליותר מים להישאר על פני הקרקע ולהתאדות במהירות, במקום לחלחל לאדמה, לאקוויפרים ולצמחייה. בנוסף, בין אירועי הגשם נוצרים פרקי יובש ארוכים יותר, המגבירים את אידוי המים בשל קרינת שמש גבוהה וטמפרטורות חמות יותר. לפי המחקר, ההשפעה של ריכוז הגשמים על אובדן מים בקרקע כמעט שווה בעוצמתה להשפעה החיובית של עלייה בכמות המשקעים הכוללת.
החוקרים מעריכים כי התחממות של כשתי מעלות בעולם עלולה להביא לכך שכ־27% מאוכלוסיית העולם יחיו בתנאי יובש חריגים כתוצאה מהתופעה הזו בלבד. בין האזורים שבהם זוהתה כבר כיום השפעה של ריכוז גשמים על ירידה במאגרי מים נכללים חלקים מדרום אמריקה, אפריקה, ארצות הברית ואסיה.
המחקר מדגיש כי גם שנים גשומות אינן בהכרח מבטיחות יציבות במערכת המים לטווח ארוך. לדבריהם, בעולם מתחמם, גשם כבד יותר אינו תמיד חדשות טובות — במיוחד כאשר הוא יורד בפרקי זמן קצרים וקיצוניים יותר.
מקורות: Nature, La Vanguardia.
