כצפוי: מפלגות ה־PP, Vox ו־Junts הפילו את החקיקה לקיצור שבוע העבודה; דריכות באיחוד האירופי לאור מתקפת המל"טים שחדרה לפולין.
קטלוניה מציינת את הדיאדה בצל החלטת בית המשפט העליון סביב מעמד השפה הקטלאנית בבתי הספר
עיתון La Vanguardia מתהדר היום בעטיפה חגיגית המבשרת על הדיאדה, יום העצמאות של קטלוניה שחל היום, 11 בספטמבר, תאריך המציין את נפילת ברצלונה בידי הבורבוניים במהלך מלחמת הירושה על ספרד בשנת 1714. ניצחון הבורבוניים הביא לביטול המוסדות העצמאיים והמשפטיים של קטלוניה. הנצחת היום החלה בשנת 1886. במהלך הדיקטטורה הצבאית של פרנקו נאסר שוב ציון היום, והחגיגות הותרו מחדש לאחר תום הדיקטטורה ב-1976. בשנת 1980 הוכרה הדיאדה כיום הלאומי הרשמי של קטלוניה. האירוע מצוין במצעדים, טקסי זיכרון ואף הפגנות, שכן הוא משמש במה לביטוי עמדות פוליטיות.
העיתון מדווח כי השנה, הדיאדה מתקיימת בצל סערה משפטית ופוליטית סביב מעמד השפה הקטלאנית בבתי הספר. יומיים לפני הדיאדה פרסם בית המשפט העליון בקטלוניה (TSJC) פסק דין שמבטל חלקים מרכזיים בצו שאישרה ממשלת קטלוניה במאי 2024, שמטרתו הייתה לבצר את השפה הקטלאנית כשפת ההוראה היחידה בבתי הספר.
הצו קבע כי הקטלאנית תשמש כשפת הוראה בלעדית, אך עמותת בית הספר הדו־לשוני בקטלוניה עתרה כנגדו. פסק הדין מבטל עשרה סעיפים בצו, בטענה כי אלו יוצרים חוסר איזון והופכים את השפה הספרדית לשפת מקצוע בלבד, וכי יש גם ללמד בה חלק מן המקצועות. כן בוטלה החובה להפעיל את כל הפעילויות והתקשורת הבית־ספרית בקטלאנית בלבד. השופטים קבעו כי יש להבטיח הוראה שמאפשרת שליטה שווה בקטלאנית ובספרדית בסיום הלימודים, וכי הקטלאנית יכולה להיות השפה המרכזית אך לא הבלעדית.
הפסיקה התקבלה בזעם בקרב ממשלת קטלוניה. ראש הממשלה סלבדור אייה הודיע כי יערער על ההחלטה והבטיח להגן על המודל הלשוני בקטלוניה. ארגונים רבים נוספים הודיעו כי יערערו על ההחלטה. הפגנות עתידות להתקיים בדרישה להגן על השפה הקטלאנית ולהבטיח את מעמדה המרכזי במערכת החינוך. במקביל, נשא אייה נאום שבו הציג את קטלוניה כמי שמבקשת לסגור את פרק המאבק לעצמאות של העשור הקודם ולפתוח פרק של בניית חברה פתוחה לעולם, תוך חיזוק האוטונומיה הקטלאנית.
כצפוי: מפלגות ה־PP, Vox ו־Junts הפילו את החקיקה לקיצור שבוע העבודה
הקונגרס הספרדי דחה את הצעת החוק לקיצור שבוע העבודה ל־37.5 שעות. ההצעה הייתה פרויקט הדגל של סגנית ראש הממשלה ושרת העבודה יולנדה דיאס (Sumar). ההצבעה הסתיימה ברוב של 178 מול 170, והיא מהווה הפסד משמעותי לממשלה. מפלגות Junts, PP ו־Vox הצביעו על החזרת החוק לשולחן הממשלה לבחינה מחודשת.
במפלגת Sumar הביעו צער רב. החוק היווה עבורם את הדגל החברתי של הקדנציה הנוכחית. ההצבעה נדחתה כבר בחודש יולי כדי לנסות לגייס את תמיכת Junts, אך ללא הצלחה. לדברי דיאס, מדובר ב"סטירה ל־12.5 מיליון עובדים", והיא הבטיחה להחזיר את היוזמה לאחר שיובטח לה רוב. דיאס האשימה את שלוש המפלגות שהפילו את החוק בשירות האינטרסים של המעסיקים בספרד, וכי העם לא ישכח את הצבעתם.
מנגד, דוברת Junts, מרים נוגראס, האשימה את דיאס ב"שקרים מתמשכים" ובהיעדר נתונים כלכליים להצדקת הצעת החוק. דובר מפלגת ה־PP, ציין כי מפלגתו תומכת בקיצור שבוע העבודה, אך לא באמצעות כפייה.
דריכות באיחוד האירופי לאור מתקפת המל"טים שחדרה לפולין
העיתונות בספרד מדווחת על חשש באיחוד האירופי בעקבות חדירת מל"טים רוסים לפולין, שגרמו נזק לבית מגורים. על פי הדיווחים, מוסקבה הכחישה כי מדובר במתקפה מכוונת, אך החשש הוא שמדובר בבחינת יכולת התגובה של נאט"ו. כוחות נאט"ו פעלו ליירוט המל"טים. מזכ"ל נאט"ו כינה את פעולת רוסיה "חסרת אחריות", אך לא הגדיר אותה כמתקפה מכוונת.
ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, טען בפרלמנט כי האירוע מעלה את הסכנה למלחמה, לשיא שלא נראה מאז מלחמת העולם השנייה. הצבא הפולני סבור כי מדובר בפעולה מתוכננת ולא בטעות. פולין הפעילה סעיף באמנת נאט"ו המחייב התייעצות דחופה בין חברות הברית.
האירוע התרחש יומיים לפני פתיחת תמרון צבאי רחב של רוסיה ובלארוס בשטח בלארוס – תמרון שמזכיר לפולנים את זה שהקדים את הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022. על רקע זה פולין תגברה את כוחותיה לאורך הגבול והעלתה את כוננות מערכות ההגנה האווירית שלה.
