התקשורת בספרד מדווחת על פתיחה מחדש של שגרירות ספרד באיראן, כחודש לאחר פינויה על רקע התקיפות האמריקאיות והישראליות. מהכתבה בעיתון La Vanguardia עולה כי שר החוץ חוסה מנואל אלברס הורה לשגריר לשוב לטהרן, במסגרת ניסיון לחזק את המאמצים להפוך את הפסקת האש הזמנית בין ארצות הברית לאיראן להסכם קבוע. לדבריו, מדובר ב״מחויבות לשלום״ ובשימוש בכל הערוצים הדיפלומטיים האפשריים.
המהלך עורר תגובה חריפה מצד ישראל. שר החוץ הישראלי גדעון סער האשים את ספרד כי היא פועלת ללא בושה עם המשטר האיראני. במקביל, אלברס תקף את המתקפה של ארצות הברית וישראל באיראן וכינה אותה המתקפה הגדולה ביותר על הציוויליזציה, תוך שהוא מאשים את ישראל גם בהפרת הפסקת האש ובהפרת המשפט הבינלאומי בעקבות תקיפות בלבנון.
ברקע הדברים, נמשכת מתיחות דיפלומטית בין ספרד לישראל גם בעקבות עיכוב חייל ספרדי בלבנון על ידי צה״ל. לפי הדיווח, הממשלה דרשה הבהרות רשמיות וזימנה את נציגת ישראל במדריד. בתוך ספרד עצמה התפתח עימות פוליטי, לאחר שבמפלגת ה- PP לא ייחסו חשיבות רבה לאירוע, בעוד שרת ההגנה מרגריטה רובלס הדגישה כי החייל עוכב באופן אלים, וקראה לא להקל ראש במקרה.
עוד עולה מהדיווח כי ספרד הציעה לסייע למגעים בין ארצות הברית לאיראן, הצפויים להתקיים בפקיסטן, כחלק ממאמץ רחב יותר לקדם הסדרה אזורית.
מקור: La Vanguardia
דיור: מסתיימת ההגנה על דיירים מפינוי שהחלה במגפת הקורונה; במקביל המדינה מסרבת להאריך חוזים ל-25 משפחות בדיור הציבורי במדריד
התקשורת בספרד עוסקת היום בתחום הדיור. כתבה בעיתון La Vanguardia מדווחת כי מסתיימת ההגנה החריגה שניתנה במסגרת תקנות הקורונה, אשר אפשרה לעכב פינוי דיירים פגיעים כלכלית. כאמור, לא מדובר בשינוי חקיקה, אלא בסיומו של צו, אשר הממשלה ביקשה להאריך, אך ללא הצלחה, לאור ההתנגדות בקונגרס.
הכתבה מבקשת להדגיש כי עדיין מי שמבקשים לפנות דיירים נדרשים לעבור הליך משפטי, בין אם מדובר בפלישה לדירה ובין אם מדובר באי־תשלום שכר דירה, וכי העומס בבתי המשפט נמשך. מהנתונים בכתבה עולה כי בשנת 2025 בוצעו בספרד 25,540 פינויים, מהם 18,317 בשל אי־תשלום שכר דירה, בתוכם מובילה קטלוניה. הזמן המוערך לפינוי דיירים עומד על שנתיים.
במקביל עיתון El Mundo מדווח על 25 משפחות המתגוררות בדיור ציבורי במדריד, בדירות השייכות לביטוח הלאומי בספרד, חלקן למעלה מעשרים שנה, אשר חוזי השכירות שלהם מסתיימים השנה. הדיירים ביקשו הארכה של שנתיים, כפי שקבוע כעת בצו המאפשר להם זאת, אך סורבו. הכתבה מדגישה את העובדה כי מן הצד האחד המדינה מקדמת דרך פרויקט Casa 47 תוכנית של 100 מיליון אירו לרכישת 500 עד 600 דירות מגורמים פרטיים וקרנות השקעה. במקביל, כפי שניתן לראות, היא מפנה מדירות אשר עומדות עכשיו לרשותה. לטענת הדיירים, מדובר בצעד לא עקבי, במיוחד כשבידי המדינה מאות דירות ריקות נוספות.
מקורות: La Vanguardia, El Mundo
רופיאן ממפלגת ERC הקטלאנית דוחף לאיחוד שמאל — למול התנגדות בתוך מפלגתו
אמצעי התקשורת בספרד מדווחים היום כי גבריאל רופיאן קורא להקמת חזית שמאל רחבה ברמה הארצית, שתאחד את המפלגות שממוקמות משמאל למפלגת ה-PSOE לקראת הבחירות הכלליות הבאות. לפי הסיקור רופיאן הציג את היוזמה במהלך אירוע באוניברסיטת פומפאו פברה בברצלונה, לצד אירנה מונטרו וחאבייר דומנך, בפני מאות משתתפים.
מהדיווחים עולה כי רופיאן ביקש ממפלגתו הקטלאנית ERC להוביל את המהלך ולהוות השראה לשמאל הספרדי. הוא הזהיר כי בנפרד, “יהרגו אותנו", והצהיר כי ימשיך לקדם את היוזמה עד הסוף, גם במחיר תפקידו. במקביל, הדגיש את מחויבותו למפלגה ולמאבק לעצמאות קטלוניה, וקרא לה לקחת אחריות בבלימת הימין.
אירנה מונטרו הביעה תמיכה במהלך וקראה לחבור לרופיאן, תוך ניסיון לבנות פרויקט משותף שאינו רק תגובה לעליית הימין, אלא כזה שמחזיר את המצפן המוסרי של השמאל. לדבריה יש לבנות תוכנית שתטפל בבעיות דחופות, כמו תחבורה ציבורית חינם והגבלת מחירי הדיור.
עם זאת, לפי El Mundo, הנהגת ERC בראשות אוריאול ז’ונקרס דחתה את ההצעה והבהירה כי המפלגה תתמודד בבחירות תחת שמה בכל ארבע המחוזות בקטלוניה. ז’ונקרס טען כי אין בכוונתו לעשות את העבודה לשמאל הספרדי. על רקע זה החריף רופיאן את הטון כלפי מפלגתו, אך הבהיר כי אינו מתכוון לעזוב.
מהסיקור בשני העיתונים עולה כי היוזמה נועדה למנוע שינוי פוליטי לטובת הימין והימין הקיצוני. רופיאן אף ציין כי יש צורך להתאים את אסטרטגיית התקשורת של השמאל לדור הצעיר, ואמר: “אני מעדיף למלא טיקטוקים מאשר ספריות”.
לצד התמיכה מצד Podemos, נותרת היוזמה ללא גיבוי מלא מצד הנהגות המפלגות, והאפשרות למימוש רשימה משותפת עדיין אינה ברורה.
מקור: La Vanguardia, El Mundo
הסהראווים במחנות הפליטים באלג’יריה תוקפים את סנצ׳ס: “לא מצפים לכלום מהסוציאליסטים”
עיתון El Mundo מביא היום כתבה המביאה את קולותיהם של הסהראווים במחנות הפליטים באלג׳יריה, שם גוברת הביקורת כלפי ממשלת ספרד וראש הממשלה פדרו סנצ׳ס, על רקע מדיניותה בסוגיית סהרה המערבית. הכתבה מתארת למעלה מ־200 אלף סהראווים החיים בחמישה מחנות פליטים באזור מדברי מאז 1975, לאחר עזיבת ספרד את המקום והעברתו לשליטת מרוקו ומאוריטניה. לפי הכתבה, מדובר באוכלוסייה שנעקרה מהשטח במהלך תהליך הדה־קולוניזציה, וחיה מאז במחנות שאלג׳יריה מאפשרת להקים בשטחה.
מהכתבה עולה כי רבים מהתושבים רואים בספרד אחראית היסטורית למצבם, ומותחים ביקורת חריפה על שינוי המדיניות של סנצ׳ס, שתמך בשנת 2022 בתוכנית האוטונומיה של מרוקו לסהרה. אחד התושבים אמר כי “מהסוציאליסטים הספרדים אי אפשר לצפות לכלום”.
הדיווח מציין כי למרות קשרים היסטוריים ושימוש נרחב בשפה הספרדית במחנות, צאצאי הסהראווים אינם נהנים מהקלות בקבלת אזרחות ספרדית, בניגוד לקבוצות אחרות. הצעת חוק שהוגשה בפרלמנט להענקת אזרחות לצאצאים אלו נותרה תקועה, לפי הדיווח, בשל חסימה מצד מפלגת ה- PSOE, אף שקיבלה תמיכה ממפלגות אחרות.
עוד נמסר כי ספרד מעניקה סיוע הומניטרי, כולל תרומה של כ־12.6 מיליון אירו בשנת 2024 דרך סוכנות הסיוע הבינלאומי, אך גורמים פוליטיים ופעילים טוענים כי מדובר בסיוע שאינו מספק לנוכח תנאי החיים הקשים במחנות.
לפי El Mundo, הביקורת מופנית גם כלפי חוסר פעולה מדינית מצד הממשלה בנושאים כמו מצבם של סהראווים הכלואים במרוקו. במקביל, הממשלה מצדה טוענת כי אינה נושאת עוד באחריות בינלאומית ישירה לסהרה מאז הסכמי 1975, אף שהשלמת תהליך הדה־קולוניזציה, כולל משאל עם, לא התממשה עד היום.
מקור: El Mundo
