כל אמצעי התקשורת בספרד עוסקים היום בדבר אחד: התפתחות בחקירת מפלגת ה־PSOE בגין ניסיון להשפיע על חקירות משטרה והליכים פליליים נגד חברי המפלגה או מקורבים אליה.
אתמול חוקרי יחידת החקירות של המשמר האזרחי (UCO) נכנסו למטה מפלגת ה־PSOE במדריד, לשם איסוף מסמכים ונתונים. איסוף המסמכים נעשה במסגרת צו שופט, במסגרת חקירה הבוחנת חשד כי קבוצת אנשים שפעלה מתוך המפלגה וסביבתה, פעלה להשפיע על חקירות משטרתיות והליכים משפטיים הנוגעים למפלגה, לממשלה ולמקורביו של ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס. תחילת הפרשה נעוצה לדברי השופט החוקר בתקופה שלאחר פתיחת החקירה נגד אשת ראש ממשלת ספרד, בגוניה גומס, באפריל 2024.
במרכז הפרשה עומדת ליירה דיאס, לשעבר פעילה במפלגה, שחקירתה בפרשה החלה כבר לפני כשנה. החשד הוא כי דיאס פעלה יחד עם בכירים לשעבר במפלגה, עורכי דין, אנשי עסקים ואיש משמר אזרחי, כדי לאסוף מידע רגיש על שופטים, תובעים וחוקרי היחידה המשטרתית UCO שניהלו תיקי חקירה נגד אנשי מפלגת PSOE והממשלה. לפי החשד, המטרה הייתה לערער או לעכב הליכים משפטיים. החוקרים מייחסים לחשודים עבירות אפשריות של שוחד, השפעה פסולה, מסמכים כוזבים, הדלפת סודות, עדות שקר ועבירות נגד מוסדות המדינה.
הפרשה החלה לצבור תאוצה במאי 2025, לאחר פרסום הקלטה שבה נשמעה דיאס מבקשת מידע מפליל על אנטוניו בלאס, קצין בכיר ב־UCO שעמד בראש חקירות כלכליות שנגעו למקורבי הממשלה. באותה פגישה דובר על האפשרות לפגוע מקצועית בחוקר באמצעות מידע מפליל. ההקלטה הובילה לפתיחת חקירה בבית משפט במדריד, ובהמשך הורחבה גם לחקירת בית הדין הלאומי.
על פי החשדות, סנטוס סרדאן, מי שהיה מזכיר המפלגה באותה תקופה, ואחד הבכירים בה, החשוד כיום בפרשיות שחיתות הקשורות להבטחת זכייה במכרזים ציבוריים תמורת שוחד, הפעיל את הקבוצה. סרדאן, כך עולה מהחלטת השופט, העמיד לרשות הקבוצה שפעלה בנושא את מבנה המפלגה, תיאם את פגישותיה, ואישר תשלום לליירה דיאס, מכספי המפלגה. לפי החשד הכספים הועברו באמצעות חברות מקורבים, תוך שימוש בחשבוניות כוזבות.
בין המעורבים הנוספים שנחקרים בפרשה נמצאים בכירים לשעבר ב־PSOE, אנשי עסקים, עורכי דין ואיש משמר אזרחי. לפי החלטת השופט, החשד הוא כי חלק מהמעורבים סייעו לליירה דיאס לאסוף מידע פנימי על חוקרי UCO, תובעים ושופטים שניהלו תיקים נגד אנשי PSOE והממשלה. לפי החקירה, אחד מאנשי המשמר האזרחי העביר מידע על מבנה UCO ועל החוקרים שפעלו בתיקים הרגישים.
אחד הסעיפים המרכזיים בחקירה נוגע לחשדות לניסיונות שוחד והשפעה על עדים ותובעים. החוקרים בודקים האם הוצעו כספים או טובות הנאה בתמורה למידע פנימי או לשינוי עדויות. בין היתר נטען כי הוצעו 300 אלף אירו לתובע חוסה גרינדה, לצד הצעת עבודה בחו"ל, כדי לקבל מידע שיכול היה לסייע לקבוצה.
בנוסף, לפי החשד, הוצעו 50 אלף אירו לאשת העסקים כרמן פאנו, שהעידה בעבר כי העבירה שקיות כסף למטה PSOE במסגרת פרשה אחרת, כדי שתשנה את עדותה. עורכת הדין שלפי החקירה הייתה מעורבת בהעברת ההצעה הכחישה כי לקחה חלק במהלך.
במקביל, החקירה התרחבה גם לכיוון המשמר האזרחי עצמו. חוקרי UCO הגיעו ביום רביעי גם למטה הנהלת המשמר האזרחי כדי לאסוף תיקי בדיקה פנימיים שנפתחו בעבר נגד חוקרי UCO שחקרו את פרשות קולדו גארסיה, חוסה לואיס אבאלוס וסרדאן. לפי ABC, השופט בודק האם פתיחת הבדיקות נועדה להרתיע או להפעיל לחץ על החוקרים.
הפשיטה אתמול עוררה תגובות פוליטיות חריפות בפרלמנט. יו"ר מפלגת האופוזיציה ה־PP, אלברטו נונייס פייחו, קרא להקדמת בחירות. מפלגת Vox כינתה את הממשלה מאפיה וקראה להפלתה. חלק משותפות הקואליציה של מפלגת ה־PSOE קראו לשקיפות, עם זאת מרבית המפלגות טרם הודיעו כי יפסיקו לתמוך בממשלה. מפלגת ה־ERC הקטלאנית חזרה על עמדתה לפיה מימון בלתי חוקי של מפלגת ה־PSOE יהווה קו אדום מבחינתה. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, הבטיח לשתף פעולה עם מערכת המשפט, וכן הודגש על ידי המפלגה כי אין מדובר בפשיטה אלא בדרישת מסמכים במסגרת חקירה חשאית. המפלגה גם הכחישה קשר למימון בלתי חוקי.
בשלב זה, עיקר החקירה נשען על הקלטות, מסמכים, מסרים פנימיים ותנועות כספים שהחוקרים מנסים לאמת. חלק מהחשדות כבר הובילו להעמדת חשודים תחת חקירה רשמית, אך טרם הוגשו כתבי אישום. בשבועות הקרובים צפויות חקירות נוספות והכרעות האם לאחד חלק מהתיקים תחת בית הדין הלאומי.
מקורות: Cadena SER, RTVE, El Mundo, ABC.
דירוג האוניברסיטאות בספרד: שבע אוניברסיטאות מקטלוניה בין המובילות במדינה
בימים אלו מתפרסם דירוג האוניברסיטאות השנתי של קרן CYD, אחד ממדדי ההשוואה המרכזיים של מערכת ההשכלה הגבוהה בספרד. מהנתונים עולה כי שבע מתוך עשר האוניברסיטאות בעלות מספר המדדים הגבוה ביותר בדירוג הן אוניברסיטאות מקטלוניה.
במקום הראשון בדירוג CYD לשנת 2026 נמצאת אוניברסיטת נווארה, שעוקפת את האוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה (UAB) לאחר שזו הובילה את הדירוג ברציפות מאז 2017. UAB חולקת השנה את המקום השני יחד עם אוניברסיטת קרלוס השלישי במדריד. לפי קרן CYD, הפערים בין האוניברסיטאות המובילות קטנים מאוד, ולכן הדירוג כולל קבוצת מוסדות עם ביצועים דומים ולא רשימת "טופ 10" קשיחה.
במקום השלישי מדורגת אוניברסיטת פומפאו פברה בברצלונה, הנחשבת לאחת האוניברסיטאות הבולטות בספרד במדעי החברה. לצד האוניברסיטאות הקטלאניות בולטות גם אוניברסיטת קומיאס במדריד ואוניברסיטת ולנסיה, שנכללות גם הן בקבוצת המוסדות בעלי מספר המדדים הגבוה ביותר בדירוג.
בהמשך הרשימה מופיעות גם אוניברסיטת רמון ליול בברצלונה, האוניברסיטה הבינלאומית של קטלוניה בברצלונה, אוניברסיטת ברצלונה, האוניברסיטה הפוליטכנית של קטלוניה בברצלונה ואוניברסיטת רובירה אי וירחילי בטרגונה.
בסך הכול, שבע אוניברסיטאות מקטלוניה נכללות השנה בקבוצת האוניברסיטאות המובילות בדירוג CYD — עלייה לעומת השנה שעברה, אז הופיעו חמש אוניברסיטאות קטלאניות בלבד בצמרת.
דירוג CYD כולל השנה 84 אוניברסיטאות, 31 תחומי לימוד ויותר מ־3,900 מסלולי לימוד. הדירוג בוחן שורה של מדדים, בהם איכות הוראה, מחקר, בינלאומיות, השתלבות בוגרים בשוק העבודה, קשרים עם חברות ותרומה אזורית. הקרן מדגישה כי לא מדובר ברשימה אחת סגורה של "האוניברסיטאות הטובות ביותר", אלא במערכת השוואה שמאפשרת לכל משתמש לבדוק ביצועים לפי תחום לימוד ומדדים שונים.
בחלוקה לפי תחומי לימוד בלטו במיוחד האוניברסיטאות הקטלאניות במדעי החברה. אוניברסיטת פומפאו פברה דורגה ראשונה במדעי המדינה, משפטים, כלכלה וסוציולוגיה. האוניברסיטה הפוליטכנית של קטלוניה הובילה בתחומי גיאולוגיה והנדסה סביבתית, האוניברסיטה הבינלאומית של קטלוניה דורגה ראשונה בחינוך, ו־UAB בהיסטוריה.
באתר הדירוג ניתן לבדוק את האוניברסיטאות לפי תחומי לימוד ומדדים שונים.
מקורות: Fundación CYD, La Vanguardia.
ארגונים חילוניים בספרד דורשים לבטל את נאום האפיפיור בפרלמנט ולהחרים את ביקורו
העיתונות הספרדית מדווחת היום כי ארגון Europa Laica, הפועל לקידום הפרדת דת ומדינה בספרד, קרא לבטל את נאומו המתוכנן של האפיפיור לאון ה־14 בפרלמנט הספרדי ב־8 ביוני, או לחלופין להחרים את האירוע. מדובר בביקור ראשון בהיסטוריה שבו אפיפיור צפוי לנאום בפני הקונגרס הספרדי במהלך ביקור רשמי במדינה.
ראשי הארגון טענו במסיבת עיתונאים בקונגרס כי הזמנת האפיפיור פוגעת בעיקרון הא־דתיות של המדינה הספרדית ומהווה "כניעה" ו"יחס מועדף" כלפי הכנסייה הקתולית. נשיא הארגון, חוסה אנטוניו נאס, אמר כי "לא מתקבל על הדעת שהפרלמנט יקבל מנהיג דתי כאילו היה מחוקק נוסף". בארגון מתחו ביקורת גם על כך שראש הממשלה פדרו סנצ'ס צפוי להשתתף במיסה שיקיים האפיפיור בברצלונה.
במקביל הציגו הארגונים יותר מ־42 אלף חתימות הקוראות לבטל את ההסכמים בין ספרד לוותיקן, שנחתמו בשנים 1976 ו־1979 לאחר תקופת פרנקו. לטענת היוזמים, ההסכמים מעניקים לכנסייה הקתולית זכויות יתר שאינן תואמות מדינה דמוקרטית וא־דתית.
במסיבת העיתונאים השתתף גם מיגל אורטדו, מהמתלוננים הראשונים בפרשת ההתעללות המינית במנזר מונטסראט. הוא טען כי קידום החוק לביטול התיישנות בעבירות פדופיליה חמורות נעצר בקונגרס בשל ביקור האפיפיור, והאשים את הממשלה בניסיון להימנע מעימות עם הוותיקן. בנוסף מחו פעילים נגד הכוונה להשתמש בכ־80 בתי ספר ומוסדות חינוך במדריד לאירוח עולי רגל במהלך הביקור.
האפיפיור לאון ה־14 צפוי להגיע לספרד בתחילת יוני. לפי הפרסומים, הביקור יכלול נאום בקונגרס, פגישה עם ראש הממשלה ומיסה המונית בברצלונה.
מקורות: RTVE, Cadena SER.
מחקר חדש מזהיר: גם שנים גשומות עלולות להוביל לבצורת
העיתון La Vanguardia מדווח השבוע על מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Nature, ולפיו שינוי בדפוסי הגשם עלול להחריף את סכנת הבצורת גם באזורים שבהם יורדים יותר משקעים. לפי החוקרים, הבעיה אינה רק כמה גשם יורד, אלא גם האופן שבו הוא יורד — בפחות ימי גשם, אך בעוצמה חזקה יותר. המחקר אינו מתמקד בספרד בלבד, אך מצביע על אזור הים התיכון כאחד האזורים שעלולים להיות מושפעים במיוחד.
המחקר, שנערך על ידי החוקרים קורי לסק וג'סטין מנקין, בדק נתוני לוויין ומאגרי אקלים עולמיים בין השנים 2002–2022. לפי הממצאים, לא רק כמות הגשם משפיעה על זמינות המים, אלא גם האופן שבו הגשם יורד. כאשר המשקעים מרוכזים בפחות ימי גשם, אך בעוצמה חזקה יותר, הקרקע שומרת פחות מים לאורך זמן.
החוקרים מצאו כי גשמים קצרים וקיצוניים גורמים ליותר מים להישאר על פני הקרקע ולהתאדות במהירות, במקום לחלחל לאדמה, לאקוויפרים ולצמחייה. בנוסף, בין אירועי הגשם נוצרים פרקי יובש ארוכים יותר, המגבירים את אידוי המים בשל קרינת שמש גבוהה וטמפרטורות חמות יותר. לפי המחקר, ההשפעה של ריכוז הגשמים על אובדן מים בקרקע כמעט שווה בעוצמתה להשפעה החיובית של עלייה בכמות המשקעים הכוללת.
החוקרים מעריכים כי התחממות של כשתי מעלות בעולם עלולה להביא לכך שכ־27% מאוכלוסיית העולם יחיו בתנאי יובש חריגים כתוצאה מהתופעה הזו בלבד. בין האזורים שבהם זוהתה כבר כיום השפעה של ריכוז גשמים על ירידה במאגרי מים נכללים חלקים מדרום אמריקה, אפריקה, ארצות הברית ואסיה.
המחקר מדגיש כי גם שנים גשומות אינן בהכרח מבטיחות יציבות במערכת המים לטווח ארוך. לדבריהם, בעולם מתחמם, גשם כבד יותר אינו תמיד חדשות טובות — במיוחד כאשר הוא יורד בפרקי זמן קצרים וקיצוניים יותר.
מקורות: Nature, La Vanguardia.
