אמצעי תקשורת בספרד מדווחים כי יו"ר מפלגת ה־PP, אלברטו נונייס פייחו, מנסה לגייס תמיכה להצעת אי־אמון במטרה להפיל את ממשלתו של פדרו סנצ'ס ולהביא לבחירות מוקדמות. פייחו פנה בימים האחרונים ישירות למפלגת Junts הקטלאנית הבדלנית ולמפלגה הלאומית הבאסקית PNV, וגרס כי ישנם 184 חברי פרלמנט שדורשים בחירות מוקדמות ולכן יש למצוא את הפתרון והדרך להביא לכך.
לפי הצעת פייחו, תוקם ממשלת מעבר זמנית בראשות מפלגתו בלבד, וזו תכהן לפרק זמן קצר ותוביל מיד לבחירות. פייחו מדגיש כי אין צורך שמפלגת־Vox תהיה חלק מהממשלה הזמנית. הדגשה זו מטרתה להתמודד עם התנגדותן של Junts ושל PNV לכל מהלך שעשוי לקדם את הימין הקיצוני, Vox, לעמדות מפתח בשלטון.
לפי הסיקור ב־RTVE, גם במפלגת Vox מאותתים כי יהיו מוכנים לתמוך במהלך כזה מבלי לקבל תפקידים בממשלת המעבר. סגן יו"ר המפלגה, איגנסיו גאריגה, אמר כי מטרת המהלך היא להדיח את הממשלה ולהביא לבחירות.
למרות ההצעה מפלגות Junts ו־PNV ממשיכות לדחות את היוזמה. לפי הסיקור ב־RTVE, שתי המפלגות הבהירו כי עמדתן לא השתנתה וכי תמיכה בהצעת אי־אמון אינה עומדת על הפרק בשלב זה. ב־Junts ממשיכים להגדיר את מפלגת Vox כקו אדום. PNV מתנגדת לכל מהלך שיישען על קולות מפלגת Vox.
לפי הסיקור ב־Público, במפלגת ה־PNV סבורים כי הקדנציה הנוכחית מיצתה את עצמה והיו מעדיפים שפדרו סנצ'ס עצמו יקדים את הבחירות, אך אינם מוכנים להשתתף במהלך שיביא להפלת הממשלה בעזרת Vox. עוד מדווח העיתון כי במפלגה הבאסקית חוששים גם מקיום בחירות כלליות ומקומיות באותו יום בשנת 2027, תרחיש שעלול לפגוע בכוחה האלקטורלי בבסקים.
מקורות: Cadena SER, La Vanguardia, El Mundo, RTVE, Público.
האיחוד האירופי מקדם מרכזי גירוש מחוץ לאירופה; ספרד הינה המדינה היחידה שמתנגדת למהלך
העיתונות בספרד מדווחת כי מוסדות האיחוד האירופי הגיעו להסכמה פוליטית על תקנות חדשות שנועדו להחמיר את מדיניות ההגירה ולהאיץ את גירושם של מהגרים השוהים באירופה ללא אישור חוקי. במרכז הרפורמה עומדת האפשרות להקים מרכזי גירוש במדינות מחוץ לאיחוד האירופי, מודל המבוסס על היוזמה שקידמה ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, באלבניה.
התקנות טרם נכנסו לתוקף. מהסיקור ב־Cadena SER עולה עם זאת כי הסוגייה מתקדמת, וכי על הפרק נותרה בדיקה משפטית של הנוסח, הצבעה סופית בפרלמנט האירופי ואישור פורמלי של מועצת האיחוד האירופי. מאחר שלמפלגת ה־PP האירופית ולמפלגות הימין יש רוב במוסדות האירופיים, ההערכה היא שהתקנות יאושרו וייכנסו לתוקף בחודשים הקרובים. לאחר האישור, חלק מהוראות החוק יחולו באופן מיידי.
לפי ההסכם, מדינות האיחוד יוכלו להעביר מהגרים שקיבלו צו גירוש למרכזי החזרה שיוקמו במדינות שלישיות, גם אם אינן מדינות המוצא שלהם. המרכזים יוכלו לשמש כיעד סופי לגירוש או כתחנות מעבר לקראת החזרה למדינת המוצא. בנוסף, מהגרים יחויבו לשתף פעולה באופן פעיל בהליכי ההחזרה. סירוב עלול להוביל לשלילת קצבאות ואף סנקציות פליליות. החוק גם מרחיב את האפשרות להחזיק מהגרים במעצר בשל חשש להימלטות או מטעמי ביטחון.
לפי הסיקור בעיתון La Vanguardia, האיחוד האירופי מספק את המסגרת המשפטית בלבד, אך כל מדינה שתבחר להשתמש במנגנון תצטרך לחתום בעצמה על הסכמים עם מדינות שלישיות שיסכימו לארח את המרכזים. כמה מדינות כבר בוחנות אפשרויות באפריקה, בבלקן ובאסיה המרכזית, אך נכון לעכשיו לא פורסמה רשימה רשמית של מדינות שיארחו את המתקנים. איטליה כבר מפעילה מודל דומה באלבניה. גרמניה, דנמרק, אוסטריה, יוון והולנד נמנות עם המדינות התומכות במהלך.
ספרד הינה המדינה היחידה שהתנגדה לתקנות במהלך הדיונים באיחוד. בנוסף לממשלת ספרד, התנגדות נרשמה גם מצד מפלגות סוציאל־דמוקרטיות, ירוקות ושמאליות בפרלמנט האירופי ומצד ארגוני זכויות אדם, הטוענים כי מדובר בהקשחת מדיניות ההגירה, בהארכת תקופות המעצר ובפגיעה בזכויות מבקשי המקלט.
מקורות: El Mundo, La Vanguardia, Cadena SER.
למעלה מ־300 אלף תלמידים ניגשים לבחינות הכניסה לאוניברסיטאות; 12 קהילות יפעילו גלאים למניעת העתקה בעזרת בינה מלאכותית
אמצעי תקשורת בספרד מדווחים השבוע כי למעלה מ־300 אלף תלמידים ברחבי ספרד החלו השבוע את בחינות ה־PAU, בחינות הכניסה לאוניברסיטאות. מדובר במבחן שתוצאותיו קובעות את אפשרויות הקבלה ללימודים אקדמיים. ברוב הקהילות האוטונומיות מתקיימות הבחינות בין 2 ל־4 ביוני, במדריד הן נערכות בין 1 ל־5 ביוני, ובקטלוניה יתקיימו בשבוע הבא, בין 9 ל־11 ביוני.
מבחני ה־PAU, שבעבר היו מוכרים גם בשם Selectividad או EBAU, מיועדים לתלמידי השנה האחרונה של ה־Bachillerato המבקשים להתקבל ללימודי תואר ראשון. ציון הקבלה לאוניברסיטה מחושב על בסיס 60% מממוצע ציוני התיכון ו־40% מציון הבחינה. כדי לעבור את הבחינה נדרש ציון סופי של לפחות 5 מתוך 10, בעוד שהציון המרבי לקבלה לאוניברסיטה יכול להגיע ל־14 נקודות לאחר שקלול מקצועות הבחירה.
הבחינות השנה עומדות בסימן המאבק בהעתקות באמצעות בינה מלאכותית. מהסיקור בעיתונים El Mundo ו־El Periódico, שתים־עשרה קהילות אוטונומיות, בהן מדריד, קטלוניה, ולנסיה, אנדלוסיה, גליסיה ואראגון, מפעילות גלאי תדרים אלקטרוניים שנועדו לאתר טלפונים ניידים, אוזניות זעירות, שעונים חכמים, משקפיים חכמים ואמצעים אחרים המאפשרים תקשורת עם גורמים מחוץ לכיתה או שימוש בכלים כדוגמת ChatGPT בזמן הבחינה.
הגלאים אינם מזהים את הבינה המלאכותית עצמה, אלא מכשירים המחוברים לרשת או פולטים אותות תקשורת. במדריד, למשל, אנשי צוות עוברים בין הכיתות עם מכשירים מיוחדים המאתרים טלפונים פעילים ואוזניות נסתרות. לדברי האחראים, הוחלט שלא להשתמש במשבשי קליטה משום שהדבר אינו מותר על פי החוק.
בנוסף נאסר על התלמידים להיכנס לכיתות עם טלפונים, שעונים חכמים, אוזניות או משקפיים חכמים. המכשירים חייבים להיות כבויים ומופקדים במקום שיועד לכך. תלמיד שייתפס משתמש באמצעי תקשורת אסור עלול לקבל ציון אפס בבחינה, ובחלק מהקהילות אף להיות מורחק ממנה באופן מיידי.
החשש מפני העתקות באמצעות בינה מלאכותית מגיע על רקע התפשטות השימוש בכלים אלה בקרב צעירים. לפי נתונים המצוטטים ב־El Periódico, 85% מבני הנוער משתמשים בבינה מלאכותית לפחות פעם בשבוע, ו־40% מהמורים מדווחים כי תלמידיהם כבר השתמשו בכלים אלה כדי לייצר תשובות מבלי להבין את החומר הנלמד.
מקורות: El Mundo, El Periódico, Lamoncloa, Elconfidencial
דו"ח רשמי בספרד: הפנסיות ימשיכו לגדול, אך יהוו בעתיד אחוז קטן יותר מן השכר
עיתון El Mundo מדווח היום על דו"ח של הרשות העצמאית לאחריות פיסקלית (AIReF), דו"ח אשר בחן את השפעת רפורמת הפנסיות על הוצאות המדינה ואת יכולתה של מערכת הפנסיה להתמודד עם העלייה הצפויה במספר הפנסיונרים בעשורים הקרובים.
הדו"ח קבע כי הרפורמה עומדת ביעד שנקבע לה שלפיו הוצאות הפנסיה לא יעלו על 13.3% מהתוצר בממוצע עד שנת 2050. אך עם זאת, לפי התחזית, בעתיד הפנסיה הממוצעת צפויה להוות חלק קטן יותר מהשכר הממוצע במשק.
מה יקרה לגובה הפנסיה ביחס לשכר? לפי תחזיות AIReF, הפנסיות לא יקטנו, ואף ימשיכו להתעדכן בהתאם לאינפלציה, אך השכר הממוצע במשק צפוי לעלות מהר יותר. כתוצאה מכך, שיעור ההחלפה – היחס בין הפנסיה הממוצעת לשכר הממוצע – צפוי לרדת בהדרגה בעשורים הקרובים.
לפי התחזית, בשנת 2030 תגיע המערכת לשיא, כאשר הפנסיה הממוצעת תהיה שווה ל־70.5% מהשכר הממוצע. לאחר מכן יחל תהליך ירידה הדרגתי, כך שב־2050 צפויה הפנסיה הממוצעת לייצג כ־60.2% בלבד מהשכר הממוצע במשק. במילים אחרות, הפנסיונרים העתידיים לא יקבלו פחות כסף במונחים נומינליים, אך רמת ההכנסה שלהם ביחס לעובדים הפעילים תהיה נמוכה יותר מזו של הפנסיונרים כיום.
במקביל, AIReF מזהירה כי מימון המערכת ידרוש העברות תקציביות גדולות יותר מהמדינה לביטוח הלאומי. לפי ההערכות, ההעברות הללו עשויות להגיע ל־3% מהתוצר עד אמצע המאה. הרשות מזהירה כי ללא צעדים נוספים, הגידול בהוצאות על פנסיות עלול לבוא על חשבון תחומי הוצאה אחרים או להוביל להגדלת החוב הציבורי. לפי התחזית, החוב עשוי להגיע ל־123% מהתוצר בשנת 2050.
