אמצעי התקשורת בספרד מדווחים מאתמול כי השופט חואן קרלוס פיינאדו, האמון על חקירתה של אשת ראש ממשלת ספרד, בגוניה גומס, סיים את שלב החקירה וקבע כי ישנן ראיות מספקות בכדי לפתוח במשפט בפני חבר מושבעים, כאשר הוא נוקב בארבע עבירות: סחר בהשפעה, שחיתות בעסקים, מעילה בכספי ציבור וניכוס לא חוקי. ההחלטה מגיעה לאחר שבית המשפט המחוזי של מדריד פסל ניסיון קודם להעביר את התיק למסלול זה בשל חוסר הנמקה, וכעת הוגשה החלטה מפורטת יותר.
החקירה עוסקת בפעילותה של בגוניה גומס במסגרת הקתדרה לניהול “טרנספורמציה חברתית תחרותית” באוניברסיטת קומפלוטנסה במדריד, שבה שימשה כמנהלת שותפה החל משנת 2020. לדברי השופט, גומס חשודה כי השתמשה במעמדה ובקשריה עם הדרג הפוליטי, במיוחד לאחר כניסתו של פדרו סנצ'ס לתפקיד ראש הממשלה בשנת 2018, לצורך קידום פעילות הקתדרה, לרבות גיוס מימון מחברות פרטיות. בנוסף, מיוחס לה כי הסתייעה בעוזרת אישית שהועסקה במימון ציבורי דרך לשכת ראש הממשלה לצורך ניהול פעילויות הקשורות לפרויקט, וכן כי פעלה בנוגע לפיתוח תוכנה במסגרת הקתדרה באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הייעוד האקדמי של הפרויקט.
אחת הסוגיות המרכזיות בפרשה נוגעת לאיש העסקים חואן קרלוס בראבאס, שותפה האקדמי של גומס. לפי השופט, בראבאס לא היה רק שותף לפרויקט, אלא גורם שנהנה לכאורה מתמיכה מוסדית, בין היתר באמצעות מכתבי תמיכה שגומס חתמה עבור קבוצת חברות הקשורה אליו במסגרת מכרזים ציבוריים. השופט מצביע על אפשרות של יחסי הדדיות: סיוע של בראבאס לקתדרה, לצד יתרון אפשרי לאינטרסים העסקיים שלו.
חשד נוסף נוגע לשימוש בעוזרתה של גומס, כריסטינה אלברס, שמונתה במסגרת לשכת ראש הממשלה. לפי ההחלטה, אלברס השתתפה בפעילות הקשורה לפרויקט — קשר עם אוניברסיטאות, נותני חסות ושותפים, מעקב אחר פעילות הקתדרה וניהול סוגיות הקשורות לתוכנה — אף שמדובר במשימות שאינן חלק מתפקידה הציבורי. עוד נטען כי עצם מעורבותה העניקה לפרויקט מראית עין מוסדית והגבירה את השפעת הפניות שנעשו.
לצד זאת, השופט מתייחס גם למימון שהתקבל מחברות אינדרה, גוגל, טלפוניקה, ריאלה סגורוס וקרן לה קאישה במסגרת פעילות הקתדרה.
בנוגע לחשד לניכוס שלא כדין, נקבע כי גומס קיבלה את התוכנה שפותחה במסגרת הקתדרה, אך לא העבירה אותה לאוניברסיטה כנדרש, אלא שילבה אותה באתר שבשליטתה, ובכך נמנעה העברתה לייעוד הציבורי שלשמו פותחה.
מנגד, עמדת הפרקליטות, כפי שעולה מהדיווח ב־elDiario.es, מדגישה קשיים מהותיים בתיק. לפי עמדתה, לאחר שנתיים של חקירה לא אותרו תשלומים חשודים ולא נמצאה ראיה לכך שכספי החסויות הגיעו לחשבונותיה האישיים של גומס, כאשר כל התרומות הועברו לחשבונות אוניברסיטת קומפלוטנסה. עוד צוין כי החברה שהקימה גומס בשם הקתדרה לא הייתה פעילה בפועל, וכי לא הוכח עד כה שהחברות המממנות קיבלו יחס מועדף במכרזים. על רקע זה, הפרקליטות ביקשה שוב ושוב לסגור את התיק.
ההליך נפתח באפריל 2024 בעקבות תלונה של הארגון Manos Limpias, ובהמשך הצטרפו כמאשימים פרטיים גם Hazte Oír ו־Vox — ארגונים ותנועה פוליטית המזוהים עם הימין והימין הקיצוני בספרד, אשר הובילו את קידום התיק לאורך החקירה.
כעת ניתנו לצדדים חמישה ימים להגיש את עמדותיהם בשאלה אם לפתוח משפט. אם הפרקליטות תבחר שלא להגיש כתב אישום, ההליך עדיין עשוי להימשך ביוזמת המאשימים הפרטיים בלבד, אשר יכולים לבקש את פתיחת המשפט גם ללא תמיכת התביעה הציבורית.
מקורות: elDiario.es, El Mundo, ABC, La Vanguardia
הממשלה צפויה לאשר היום את הסדרת המהגרים ההמונים – לאחר שינויים שהוטמעו בעקבות הביקורת
אמצעי תקשורת בספרד מדווחים הבוקר כי הממשלה צפויה לאשר היום (שלישי) במועצת השרים את הצו לרגולריזציה רחבה של מהגרים, שצפויה לאפשר לכ־500 אלף אנשים במעמד לא מוסדר להסדיר את שהותם בספרד.
המהלך מבוסס על טיוטה שאושרה בינואר ועברה עדכון לאחר חוות דעת של מועצת המדינה, שפורסמה כאן אתמול, והוא צפוי להיכנס לתוקף מיד לאחר פרסומו. לפי הנתונים, הזכאות תחול על מי שנמצא בספרד לפני 1 בינואר 2026 ויוכיח שהות רציפה של לפחות חמישה חודשים, ללא רישום פלילי.
במקביל המגישים יצטרכו לעמוד באחד משלושת התנאים הנוספים: מסלול תעסוקתי (חוזה עבודה או הצהרה על פעילות עצמאית), מסלול משפחתי (קשר לבני משפחה תלויים), או מסלול פגיעות. עד כה מסלול זה הוגדר כמסלול שעם אי החוקיות מספיקה לו, אבל כעת, בעקבות הביקורת, לצד שינוי נוסף, עודכן גם מסלול זה.
כיצד שונה המסלול? מכתבה שפורסמה בעיתון־elDiario.es עולה כי הטקסט המעודכן שומר על עיקרי ההצעה המקורית, אך מוסיף דרישה חדשה: הצגת “דוח פגיעות” (informe de vulnerabilidad). מדובר במסמך חברתי שנועד להוכיח כי מבקש ההסדרה מצוי במצב פגיעות הנובע מהשהות הלא מוסדרת. את הדוח יוכלו להנפיק שירותי הרווחה, אך גם ארגוני מגזר שלישי הרשומים במרשם מיוחד — חידוש שנועד להקל על הגישה להליך.
במקביל לשינוי זה, הוחמרו התנאים להוכחת היעדר רישום פלילי. האפשרות להגיש הצהרה במקום תעודה רשמית נשמרה, אך בתנאים מחמירים יותר: הבקשה תוקפא לשלושה חודשים עד לאימות הנתונים, ותידחה אם לא יאושר היעדר רישום פלילי במדינת המקור.
מנגד נשמרה הגמישות בהוכחת חמשת חודשי השהייה, וניתן להציג מסמכים מגוונים כגון חשבונות, אישורים רפואיים או מסמכים רשמיים אחרים, כל עוד הם כוללים את שם המבקש.
הבקשות יוגשו עד 30 ביוני 2026, וניתן יהיה להגיש אותן גם דרך סניפי הדואר ומוסדות ציבוריים נוספים, בשל העומס על משרדי ההגירה.
במקביל, לפי RTVE ו־El Mundo, מפלגת Vox הודיעה כי תפנה לבית המשפט העליון בבקשה לעצור את המהלך, בעוד שב־PP שוקלים צעדים משפטיים נוספים. מועצת המדינה הביעה הסתייגויות מהנוסח, בעיקר בנוגע לקריטריונים ולבדיקות הרקע.
מקורות: RTVE.es, El Mundo, elDiario.es
בעקבות העימות: האפיפיור מצהיר כי אינו מפחד מטראמפ וימשיך לדבר נגד המלחמה
התקשורת בספרד מסקרת עימות פומבי שהחריף בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבין האפיפיור לאון ה־14, על רקע עמדותיהם לגבי המלחמה באיראן, במסגרתו פרסם טראמפ ברשת החברתית תמונה שבה הוצג כדמות ישו.
העימות החל לאחר שהאפיפיור מתח ביקורת על איומי טראמפ כלפי איראן וקרא לקדם פתרון דיפלומטי ולמנוע הסלמה צבאית. האפיפיור יצא נגד איום להשמיד ציוויליזציה שלמה, קבע כי אינו מקובל והדגיש את חובת הכנסייה לפעול למען שלום.
טראמפ הגיב ברשת החברתית שלו בביקורת חריפה על האפיפיור, כינה אותו “חלש” והאשים אותו בגישה שגויה בנושאי מדיניות חוץ, ביטחון והגירה. בנוסף, טען כי האפיפיור אינו מבין את האיום האיראני והדגיש כי לא ניתן לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני.
בתגובה, האפיפיור הבהיר כי אינו מתכוון להיכנס לעימות אישי. במהלך טיסה לאלג׳יריה, במסגרת ביקור רשמי, אמר כי אינו חושש מהממשל האמריקאי וכי ימשיך להשמיע קול נגד המלחמה. הוא הדגיש כי תפקידו אינו פוליטי אלא מוסרי.
העימות התרחב גם לזירה הציבורית לאחר שטראמפ פרסם תמונה שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית ובה הוצג כישו. התמונה עוררה ביקורת חריפה, כולל בקרב גורמים שמרנים ונוצרים שתומכים בדרך כלל בנשיא, אשר כינו אותה “חילול קודש”. בעקבות הביקורת, טראמפ הסיר את התמונה, אך סירב להתנצל והסביר כי מדובר בפרשנות שגויה.
התגובות לא איחרו להגיע גם בזירה הבינלאומית. מנהיגים פוליטיים ודתיים הביעו תמיכה באפיפיור וגינו את דברי טראמפ, בהם ראש ממשלת איטליה ג׳ורג׳יה מלוני ומזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש.
מקורות: RTVE.es, ABC, La Vanguardia
רופאי משפחה בקטלוניה: ChatGPT הוא כלי הבינה המלאכותית הנפוץ ביותר בקליניקות
עיתון La Vanguardia מדווח היום כי מחקר שפורסם בכתב העת The Lancet Primary Care מצביע על כך ש־ChatGPT הוא כלי הבינה המלאכותית הנפוץ ביותר בקרב רופאי משפחה בקטלוניה, כחלק משימוש הולך וגובר בטכנולוגיה במערכת הבריאות הראשונית.
המחקר, שנערך ביוזמת Societat Catalana de Medicina Familiar i Comunitària, מתבסס על סקר בקרב רופאים בקהילה. מהנתונים עולה כי 27.9% מהרופאים משתמשים בבינה מלאכותית מדי יום, 29.5% מספר פעמים בשבוע, ו־36.5% בתדירות נמוכה יותר. רק 6.2% דיווחו כי אינם משתמשים כלל בכלים אלו.
לפי המחקר, השימוש בבינה מלאכותית מתמקד בעיקר במשימות שגרתיות: חיפוש וסיכום מידע רפואי (67%), כתיבה ועריכת טקסטים (45.6%), הכנת מצגות וישיבות קליניות (37.3%), וכן תמיכה אדמיניסטרטיבית והכנת חומרי הסברה למטופלים. Microsoft Copilot, Google Gemini וכלים נוספים נמצאים בשימוש, אך במידה נמוכה יותר.
המחקר מתאר מערכת בריאות הנמצאת תחת עומס גובר: בשנת 2024 בלבד נרשמו כ־62 מיליון ביקורים ב־437 מרכזי רפואה ראשונית וב־728 מרפאות מקומיות בקטלוניה. על רקע זה, נטען כי הבינה המלאכותית הופכת לכלי חיוני לייעול העבודה.
עם זאת, לצד ההתפשטות המהירה של השימוש בטכנולוגיה, המחקר מצביע על שורה של חסמים: מחסור בהכשרה מסודרת, סוגיות משפטיות וחששות לפרטיות, וכן קושי בשילוב המערכות החדשות עם הרשומה הרפואית האלקטרונית. יותר מ־80% מהרופאים שהשתתפו בסקר ציינו כי הם זקוקים להכשרה נוספת בתחום.
עוד עולה כי אף שמערכת הבריאות הציבורית פיתחה עשרות כלים בתחום, רק מערכת אחת משולבת כיום באופן מלא בפעילות השוטפת, בעוד שרבים מהרופאים פונים לפתרונות חיצוניים באופן עצמאי.
המחקר מסכם כי השימוש בבינה מלאכותית ברפואה הראשונית עדיין בשלבים מוקדמים, אך הביקוש להטמעה רחבה יותר ברור, ונובע הן מהעומס על המערכת והן מרצון הרופאים לשפר את היעילות בעבודתם מבלי לפגוע בקשר עם המטופלים.
מקור: La Vanguardia
