עיתון El Mundo מדווח היום על דו"ח של הרשות העצמאית לאחריות פיסקלית (AIReF), דו"ח אשר בחן את השפעת רפורמת הפנסיות על הוצאות המדינה ואת יכולתה של מערכת הפנסיה להתמודד עם העלייה הצפויה במספר הפנסיונרים בעשורים הקרובים.
הדו"ח קבע כי הרפורמה עומדת ביעד שנקבע לה שלפיו הוצאות הפנסיה לא יעלו על 13.3% מהתוצר בממוצע עד שנת 2050. אך עם זאת, לפי התחזית, בעתיד הפנסיה הממוצעת צפויה להוות חלק קטן יותר מהשכר הממוצע במשק.
מה יקרה לגובה הפנסיה ביחס לשכר? לפי תחזיות AIReF, הפנסיות לא יקטנו, ואף ימשיכו להתעדכן בהתאם לאינפלציה, אך השכר הממוצע במשק צפוי לעלות מהר יותר. כתוצאה מכך, שיעור ההחלפה – היחס בין הפנסיה הממוצעת לשכר הממוצע – צפוי לרדת בהדרגה בעשורים הקרובים.
לפי התחזית, בשנת 2030 תגיע המערכת לשיא, כאשר הפנסיה הממוצעת תהיה שווה ל־70.5% מהשכר הממוצע. לאחר מכן יחל תהליך ירידה הדרגתי, כך שב־2050 צפויה הפנסיה הממוצעת לייצג כ־60.2% בלבד מהשכר הממוצע במשק. במילים אחרות, הפנסיונרים העתידיים לא יקבלו פחות כסף במונחים נומינליים, אך רמת ההכנסה שלהם ביחס לעובדים הפעילים תהיה נמוכה יותר מזו של הפנסיונרים כיום.
במקביל, AIReF מזהירה כי מימון המערכת ידרוש העברות תקציביות גדולות יותר מהמדינה לביטוח הלאומי. לפי ההערכות, ההעברות הללו עשויות להגיע ל־3% מהתוצר עד אמצע המאה. הרשות מזהירה כי ללא צעדים נוספים, הגידול בהוצאות על פנסיות עלול לבוא על חשבון תחומי הוצאה אחרים או להוביל להגדלת החוב הציבורי. לפי התחזית, החוב עשוי להגיע ל־123% מהתוצר בשנת 2050.
