אתמול בבוקר, בתגובה לאיומי טראמפ, ערך ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ׳ס מסיבת עיתונאים, בה הבהיר כי ספרד מתנגדת למלחמה, הסביר את עמדתה, וחדד כי לא תאפשר לארה״ב שימוש בבסיסיה. הנאום עורר הדים בכל העולם, לחיוב ולשלילה.
הכותרת המרכזית לה זוכה הנאום גם באתר משרד ראש הממשלה, בו הוא מוגש במלואו, היא "לא למלחמה". בנאומו הזהיר סנצ׳ס כי מלחמות רבות בהיסטוריה החלו מהצטברות של החלטות מסוכנות. הוא פירט על המחיר הכבד שגבתה מלחמת עיראק, והשתמש בה כדוגמה למהלך שעתידו להיכשל.
סנצ׳ס דיבר על המלחמה כרווח של מעטים, לעומת רווחי השלום של רבים. סנצ׳ס הבהיר כי ספרד אינה תומכת במשטר האייתולות, אך אינה רואה במלחמה ובעוול את הדרך לפתור עוול אחר. את הנאום המלא אפשר למצוא כאן, באתר משרד הממשלה, פתוח לקריאה וצפייה.
כיצד קיבלה המערכת הפוליטית בספרד את הנאום? מן הצד הימני של המפה הפוליטית נרשמה ביקורת חריפה. יו״ר מפלגת ה-PP, אלברטו נונייס פייחו, האשים את סנצ׳ס כי הוא מקבל החלטות במדיניות החוץ משיקולים פוליטיים ואישיים ולא מתוך הגנה על האינטרס הלאומי. מנהיג Vox, סנטיאגו אבסקל, תקף את ראש הממשלה וטען כי הוא משתמש בעימותים בינלאומיים לצרכים פוליטיים פנימיים. גורמים בקואליציה ובמחנה השמאל הביעו תמיכה בעמדת הממשלה.
חברת הפרלמנט איינה וידאל ממפלגת Sumar אמרה כי היא “גאה בנשיא”, והדגישה את השוני בעמדת הממשלה לעומת מלחמת עיראק בשנת 2003, כאשר ממשלת חוסה מריה אסנאר תמכה בהתערבות האמריקנית.
דבריו של פדרו סנצ׳ס זכו לחשיפה רחבה בתקשורת הבינלאומית, בעיתונים ובאתרי חדשות בהם BBC, Reuters, The Times, The Guardian ואתר Politico. באתר Politico הוצג סנצ׳ס כאחד המנהיגים היחידים באירופה שהתעמתו ישירות עם דונלד טראמפ בנושא המלחמה באיראן.
לעומת זאת, כלי תקשורת אחרים, בהם Le Monde ו-Financial Times, הדגישו בעיקר את ההשלכות המדיניות והכלכליות של העימות. Le Monde ציין כי עמדת ספרד מבוססת על המשפט הבינלאומי אך עלולה להוביל להתנגשות עם בעלת הברית האמריקנית.
מקורות: .Lasexta, elDiario, Cadena Ser
רשומון: וושינגטון טענה שספרד חזרה בה ומסכימה לשיתוף פעולה – מדריד הכחישה
אתמול סערה התקשורת סביב השאלה האם ממשלת ספרד הסכימה, לאחר האיומים של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לשתף פעולה עם המבצע הצבאי של ארצות הברית נגד איראן ולאפשר לה להשתמש בבסיסיה הצבאיים, או לא.
העימות החל לאחר שדוברת הבית הלבן, קרוליין לוויט, מסרה במסיבת עיתונאים כי ספרד הבינה את המסר של הנשיא דונלד טראמפ וכי בשעות האחרונות הסכימה לשתף פעולה עם צבא ארצות הברית, וכי שני הצבאות כבר נמצאים בדיאלוג לתיאום עמדות.
למרות דבריה של לוויט, ממשלת ספרד הכחישה את הדברים ומסרה כי עמדת משרד ראש הממשלה לא השתנתה. שר החוץ חוסה מנואל אלברס הכחיש את הדברים ואמר כי “עמדת ממשלת ספרד לגבי המלחמה במזרח התיכון והשימוש בבסיסים לא השתנתה אפילו בפסיק”, והוסיף כי אינו יודע למה התכוונה לוויט.
במקביל למחלוקת הפוליטית שתפסה כותרות שונות בכל אתר, עד כי התקשורת נדמתה כרשומון, מדווח עיתון El Mundo כי שרת ההגנה מרגריטה רובלס נפגשה במדריד עם שגריר ארצות הברית החדש בספרד, בנחמין לאון ג׳וניור, והדגישה את מחויבות ספרד כשותפה באטלנטית ואת תרומת הכוחות הספרדיים למשימות נאט״ו, האו״ם והאיחוד האירופי.
עוד צוין כי למרות המתח המדיני, שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות נמשך במסגרות שונות. כך למשל הפריגטה הספרדית “בלס דה לסו” משתתפת בתרגיל הסמכה מבצעי של הצי האמריקני כחלק מקבוצת הקרב של נושאת המטוסים “ג׳ורג׳ ה. וו. בוש” (George H. W. Bush).
מקורות: El Mundo, ABC, La Vanguardia.
ארצות הברית בוחנת את יכולתה להשפיע על ספרד דרך הגבלת אשרות כניסה לספרדים ופגיעה באספקת גז
לאחר שדווח אתמול בעיתונות כי יקשה על טראמפ לממש את איומיו על ספרד, מפרסם היום עיתון ABC את הצעדים האפשריים שבוחן ממשל ארה״ב כדי להפעיל לחץ על ספרד בעקבות החלטת ממשלת פדרו סנצ׳ס שלא לאפשר שימוש בבסיסים הצבאיים רוטה ומורון במסגרת המלחמה באיראן. לפי הדיווחים בעיתון ABC, בוושינגטון נבחנות דרכים שונות בתחום הכלכלי והן בתחום הדיפלומטי.
אחד הצעדים שנבחנים הוא הגבלת אשרות כניסה (ויזות) לאזרחים ספרדים. לפי מקור דיפלומטי המצוטט בדיווח, מדובר בכלי שניתן ליישם במהירות יחסית משום שהוא מצוי בסמכות הנשיא ומחלקת המדינה ואינו מחייב חקיקה או הסכמים כלכליים חדשים. בפועל ניתן לסרב להנפיק ויזות, לבטל אשרות קיימות או למנוע כניסה של אנשים מסוימים לארצות הברית. צעדים כאלה כבר הופעלו בעבר כלפי אזרחים אירופים במסגרת מחלוקת רגולטורית, וכן נגד גורמים בממשלת צ׳ילה בתחילת 2026.
במקביל נבחנים גם צעדים כלכליים רחבים יותר. לפי הדיווח, בוושינגטון בודקים אילו מגזרים בספרד תלויים במיוחד בארצות הברית, אילו רישיונות פדרליים או חוזים ממשלתיים ניתן לעכב, והאם ניתן להשתמש בתחום האנרגיה כאמצעי לחץ. ארצות הברית היא כיום אחת הספקיות המרכזיות של גז טבעי נוזלי לספרד, ובשנת 2025 סיפקה כ־31% מצריכת הגז במדינה.
עם זאת, לפי גורמים בענף האנרגיה, צעדים אלה נמצאים בשלב של בחינה בלבד. חלק מאספקת הגז מבוסס על חוזים ארוכי טווח, ולכן הפסקה מיידית של הזרימה תהיה מורכבת מבחינה משפטית וכלכלית. לפיכך, בשלב זה מדובר בעיקר באפשרויות הנבדקות בתוך הממשל, ולא בהחלטות אופרטיביות שכבר נכנסו לתוקף.
מקור: ABC.
סין יוצאת להגנת ספרד בעקבות איומי טראמפ על ניתוק קשרי המסחר
כלי התקשורת בספרד מדווחים כי ממשלת סין מתחה ביקורת על איומיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לנתק קשרי מסחר עם ספרד בעקבות סירובה לאפשר שימוש בבסיסים הצבאיים רוטה ומורון דה לה פרונטרה במסגרת הפעילות הצבאית נגד איראן.
דוברת משרד החוץ הסיני מאו נינג אמרה במסיבת עיתונאים כי “המסחר לא צריך לשמש כנשק או ככלי לחץ פוליטי”. במקביל חזרה בייג׳ינג על עמדתה כי התקיפות של ארצות הברית וישראל באיראן “מפרות את החוק הבינלאומי”, וקראה להפסקה מיידית של הפעולות הצבאיות.
על פי נתוני מכון הסחר החוץ הספרדי, סין היא אחת השותפות המסחריות המרכזיות של ספרד. בשנת 2025 ייבאה ספרד מסין סחורות בשווי של יותר מ-50 מיליארד אירו, לעומת כ-30 מיליארד אירו מארצות הברית.
מקורות: El Mundo, elDiario.es, El Periódico.
מחקר: סטרס כרוני מסייע להתפשטות גרורות של סרטן
ובנושא אחר לחלוטין: עיתון La Vanguardia מדווח כי מחקר חדש מגלה כיצד סטרס כרוני עשוי להקל על התפשטות גרורות של סרטן – וכיצד ניתן לבלום את התהליך. מהכתבה עולה כי תאי סרטן המתנתקים מגידול ראשוני משתמשים בהורמוני סטרס כדי להתחמק ממערכת החיסון ולהתבסס באיברים אחרים בגוף. המחקר מראה כי חסימת הפעילות של הורמונים אלה מאפשרת למערכת החיסון להשמיד את התאים לפני שהם מתפתחים לגרורות.
המחקר נערך במכון הסרטן דנה־פרבר בבוסטון, חלק מאוניברסיטת הרווארד, וגאוות העיתון הקטלאני היא כי המחקר הובל על ידי החוקרת הקטלאנית יהודית אגודו. תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת המדעי Nature. המחקר בוצע בעכברים ובתאים של גידולים אנושיים, ולכן החוקרים מדגישים כי לפני שניתן יהיה ליישם את הממצאים בטיפול בבני אדם יהיה צורך בניסויים קליניים.
לפי הממצאים, הורמוני הסטרס המעורבים אינם הורמוני לחץ רגעי, אלא הורמונים הקשורים לסטרס כרוני – כלומר מצבים שבהם רמת ההורמונים נשארת גבוהה לאורך זמן. מצבים כמו לחץ מתמשך בעבודה, קשיים כלכליים או משפחתיים, ולעיתים גם עצם האבחנה והטיפול בסרטן, עלולים לגרום לעלייה ממושכת בהורמונים אלה.
החוקרים מצאו כי הורמוני הסטרס מפעילים קולטנים בשם גלוקוקורטיקואידים, הנמצאים כמעט בכל תאי הגוף. הפעלת הקולטנים גורמת לדיכוי של מערכת החיסון, וכך מאפשרת לתאי סרטן שניתקו מהגידול הראשוני לשרוד ולהשתרש באיברים אחרים. תאים אלה יוצרים מיקרו־גרורות – שלב מוקדם בהתפשטות המחלה, שאותו החוקרים משווים לזרעים שיכולים לגדול מאוחר יותר לגרורות גדולות.
כאשר החוקרים חסמו את הקולטנים באמצעות התרופה מיפפריסטון – תרופה שכבר מאושרת לשימוש בבני אדם – מערכת החיסון הצליחה לתקוף את התאים ולהשמיד את המיקרו־גרורות. בניסוי בעכברים עם סרטן שד מסוג טריפל־נגטיב, שילוב של מיפפריסטון עם תרופה אימונותרפית הפחית את מספר הגרורות והאריך את הישרדות החיות בכ־50%.
החוקרים מדגישים כי מדובר בשלב מחקרי מוקדם. התרופה מיפפריסטון היא תרופה גנרית, ולכן אין לחברות התרופות תמריץ כלכלי לממן ניסויים קליניים רחבי היקף. צוות המחקר מחפש כעת מקורות מימון לניסוי בבני אדם.
מקור: La Vanguardia.
