איגוד השידור האירופי אישר תקנון המגביל את כוח ההצבעה של הקהל באירוויזיון בכדי לאפשר את השתתפות ישראל, ספרד ומדינות אחרות פרשו מן התחרות
מאמש בערב העיתונים בספרד וישראל באותה ראשית – איגוד השידור האירופי (UER) אישר תקנון חדש לתחרות אירוויזיון, אשר כלל שינויים שלשיטתו התמודדו עם טענות שהועלו נגד השתתפות ישראל באירוויזיון, ובכך למעשה אושררה השתתפותה, ולא נערכה הצבעה ספציפית לגבי השתתפות ישראל. כן נדחתה הצעת ספרד להשעות את ישראל למשך שנה מהאירוויזיון. בתגובה הודיעה ספרד כי לא תיקח חלק באירוויזיון השנה, זאת לצד מדינות נוספות: סלובניה, אירלנד והולנד.
מה היו הנושאים שאיגוד השידור הישראלי קידם שיאושרו בתקנון כדי להתמודד עם ההתנגדות להשתתפות ישראל באירוויזיון? הראשון הוא הגדלת מעורבות של גורמים חיצוניים בקידום והפצת שירים, בעיקר ממשלות. השני הוא מניעת קמפיינים שישפיעו על תוצאות ההצבעה, זאת למול הטענה שבאירוויזיון הקודם, וכן בשנים קודמות, נעשו הצבעות מאורגנות בכדי להשפיע על התוצאות ולהשתמש באירוויזיון כאירוע פוליטי ולא מוזיקלי.
בהתאם לטענות אלו, בוצעו שינויים בתקנון שמצמצמים את כוחו של הקהל בהצבעה ומגדילים את משקל השיפוט המקצועי. כמו כן הוגבלה היכולת של ממשלות להשפיע ולהתערב.
למרות השינויים שנעשו, באיגוד השידור הספרדי גרסו כי שינויים אלו אינם מספקים ועדיין מאפשרים שימוש פוליטי בתחרות, וכן טענו נגד העובדה כי במקרים של הצבעות מתואמות לא יופעלו או מופעלות סנקציות. לדברי האיגוד התקנון אינו מטפל לעומק בתופעת הקמפיינים להשפעה על הצבעת הציבור.
כאמור, בעקבות ההחלטה הודיעו ספרד, אירלנד, סלובניה והולנד כי יפרשו מאירוויזיון 2026. איגוד השידור בספרד, RTVE, מסר כי לא ישדר את חצאי הגמר והגמר והדגיש כי מבחינתו התחרות הפכה למופע בעל מאפיינים גיאו־פוליטיים. עם זאת, ספרד כן תקיים את אירוע המוזיקה אשר משמש לבחירת המועמדים לאירוויזיון, Benidorm Fest, בשבוע השני של פברואר 2026, זאת על אף שספרד עצמה לא תשתתף באירוויזיון השנה. האירוויזיון צפוי להתקיים ב־16 למאי בוינה.
מקורות: ynet, El Pais, La Vanguardia, The Objective
המפלגות PSOE, PP ו–Junts הסכימו על החמרת הענישה במקרים של עבריינות חוזרת של גניבות קטנות
העיתונים בספרד מדווחים היום על הסכמה בין שתי המפלגות הגדולות, PSOE וה–PP, ומפלגת Junts, לקידום תיקון חוק במטרה להחמיר את הענישה בגין עבריינות חוזרת במקרים של גניבות קטנות. חוק זה הוגש על ידי נציגי מפלגת Junts בשנת 2024, על רקע עלייה במקרי גניבה חוזרת בערים הגדולות, בראשן ברצלונה. בהצעה תומכות גם מפלגת PNV ו–Vox, בעוד מפלגת Sumar ושותפים נוספים בקואליציה התנגדו לה.
האישור ניתן אתמול בישיבת ועדת המשפטים, כאשר המפלגות הסכימו על שורת תיקונים, בדגש על החמרת הענישה בעבירות בהן היה ריבוי מעצרים והיסטוריה של הרשעות חוזרות בכל הנוגע לגניבת ניידים וכדומה. עוד ייקבע כי ריבוי עבירות יהווה נסיבות מחמירות. לאחר אישור נוסף נדרש בוועדה, יועבר החוק לאישור בקונגרס, ולפי ההערכות עשוי לעבור בחודש פברואר.
נזכיר כי הצעת חוק זו של Junts מהווה את אחת מדרישותיה לחזרה לקואליציה. לדברי המפלגה, התופעה של גניבות קטנות הינה חסרת מענה משמעותי בחוק. הסיקור החדשותי מציין כי התופעה מאפיינת מרכזים עירוניים. נתוני עיריית ברצלונה למחצית הראשונה של שנת 2025 מצביעים על 266 אנשים שהצטברו נגדם 1,700 מעצרים בתקופה זו בלבד. ב־2024 נעצרו בעיר 452 עבריינים חוזרים, עם מעל 9,000 עבירות מצטברות.
לצד זה, עיתון La Vanguardia מדווח על הצעת חוק נוספת של Junts המתעכבת, הנוגעת לפינוי פולשים לדירות בתוך 48 שעות. לפי הכתבה ייתכן כי הסכמה זו תוביל גם לקידום הצעה זו.
מקורות: La Vanguardia
ספרד משיקה את Casa 47: מודל דיור ציבורי חדש המבוסס על נגישות כלכלית
עיתון El Mundo מדווח כי ממשלת ספרד השיקה את Casa 47, חברת דיור ציבורי חדשה, אשר עתידה להיות מאושרת במועצת השרים הקרובה. הקמת גוף זה, כך עולה מהכתבה, מהווה למעשה רפורמה של רשות הקרקעות הלאומית (Sepes), במטרה להעמיד את הזכות לדיור מעל זכות הקניין, ולספק דיור ציבורי במחירים נגישים לאורך זמן.
איך תגדיל החברה את מאגר הדיור הציבורי בספרד? החברה צפויה להפעיל כ־40,000 דירות קיימות בבעלות ציבורית, ולבנות כ־55,000 דירות חדשות על כ־2,400 קרקעות מדינה, ולרכוש מן השוק החופשי דירות בהיקף של 100 מיליון אירו.
מי יהיה זכאי לדיור ציבורי? באופן גס, מי שמרוויח בין 1,200–4,200 יורו, או בהגדרה הפורמלית — אוכלוסייה שמרוויחה בין 2–7.5 מה־IPREM, מדד הכנסה ציבורית שעומד על 600 אירו לחודש.
שכר הדירה לא יעלה על 30% מן ההכנסה הממוצעת, תוך התאמה לכל קהילה אוטונומית. החוזים במסגרת Casa 47 יהיו ארוכי טווח במיוחד: חוזה ראשון ל־14 שנה, ואחריו חידושים אוטומטיים כל שבע שנים — עד 75 שנה — כל עוד נשמרים תנאי הזכאות. בשנת 2026 יושק פורטל מקוון שינהל את הגשת הבקשות, בדיקת הפרויקטים והקריטריונים הנדרשים.
מהכתבה עולה כי המודל נועד לתת מענה למצב הנוכחי, בו משפחות רבות מקצות למעלה מ־50% מהכנסתן לשכר דירה.
מחקרים חדשים: שיחות עם צ’ט השפיעו על בוחרים בארבע מדינות
ולא על ספרד, אבל מעניין: עיתון La Vanguardia מביא שני מחקרים רחבי־היקף שנערכו בארצות הברית, קנדה, פולין ובריטניה, המצביעים על כך ששיחות עם צ’טים מבוססי בינה מלאכותית השפיעו על תפיסות המשתתפים במהלך קמפיינים פוליטיים אמיתיים שהתרחשו. כמו כן קובעים המחקרים כי נתונים היו גורם שסייע לשכנע את הנחקרים. המחקרים פורסמו ב־Nature וב־Science, והם מוגדרים כראשונים שבודקים השפעה ישירה של מודלים של שיחה על מצביעים בזמן בחירות פעילות.
הניסוי המרכזי, בהובלת דיוויד ג'י. ראנד (MIT), כלל מעל 6,000 משתתפים. הצ'ט ניסה לשכנע כל משתתף לתמוך באחד מהמועמדים המובילים — בארצות הברית (קמלה האריס או דונלד טראמפ), בקנדה (מארק קרני או פייר פואלייבר) ובפולין (רפאל טשסקובסקי או קרול נוורוצקי). בכל המדינות נרשמה השפעה מובהקת לטובת המועמד שקודם על ידי הבינה המלאכותית, במיוחד בקרב משתתפים שהתנגדו לו בתחילה.
מהכתבה עולה כי השיחות עשו שימוש בטיעונים חיוביים, מכבדים ומבוססי עובדות. בהתאם לכך מצאו החוקרים כי טיעונים עובדתיים היו גורם משכנע. עוד עולה כי הבינה המלאכותית נטתה להפיק יותר טענות לא מדויקות בבואה לקדם מועמדים מן הימין. מחקר נוסף, שנערך בבריטניה וכלל כ־77 אלף משתתפים, מצא תוצאות דומות: כאשר השתמשה הבינה המלאכותית בטיעונים מבוססי נתונים — עלתה רמת ההשפעה. שני המחקרים הדגישו כי ככל שהניסיון לשכנע גדל, כך גדל סיכון הבינה המלאכותית לטעות עובדתית.
