יום לפני שנה כבר היה ידוע שמעל ולנסיה ואזורים נוספים מרחפת אזהרה חמורה, אדומה, מפני שיטפונות. בערב כבר החלו להגיע הדיווחים, שלא פסקו שבועות, והצטברו להבנה של ההרס הנורא, ו־237 ההרוגים שרבים מהם היו זמן רב נעדרים. היום תיערך אזכרה ממלכתית בהשתתפות גורמים רשמיים, שמעוררת אי־נחת בקרב משפחות הקורבנות.
מהר מאוד הכדור על האחריות והאשמה החל להתגלגל בין השלטון המקומי, ממשלת הקהילה האוטונומית ולנסיה, לבין ממשלת ספרד. היום חוזרת העיתונות לאותו היום. עיתון ABC מביא את שמות הקרבנות. עיתון El Mundo מסקר את ההרס שהיה, לצד השיקום. עיתון La Vanguardia מביא את הפחד שנותר בקרב ילדים מפני הגשם. כולם מתייחסים לחקירה בנושא, ולסוגיה שאין לזלזל בה — מי ייתן את הדין על המחדל? הסיקור התקשורתי של היום יתייחס למרבית הסוגיות.
הסערה ב־29.10.24 הכתה במזרח ספרד. הנפגעת המרכזית הייתה הקהילה האוטונומית ולנסיה, ובעיקר רשויות שנמצאו בדרומה, סביב הנהרות ברנקו דל פויו וריו מגרו, אשר עלו על גדותיהם. בשנת 1957 סבלה העיר ולנסיה משיטפון עקב הנהר שעבר במרכזה, שהיום הוא פארק יפהפה. הנהר הוטה, ולנסיה ניצלה, אך בשנה החולפת היישובים בדרומה שילמו את המחיר. 75 יישובים נפגעו, בהם הפגיעות המרכזיות היו בפאיפורטה, קטרוחה וטורנט.
כאמור, הקהילה האוטונומית ולנסיה היא אשר ספגה את מרבית הנזק. 229 איש איבדו בוולנסיה את חייהם; גם היום עוד ייתכן שמספר זה עתיד לגדול. 2,641 נפצעו; 117,000 קיבלו טיפול רפואי. 66,000 בתי עסקים נפגעו; 15,969 דירות; 115 מוסדות חינוך, בהם למדו 48,000 תלמידים, נפגעו; למעלה מ־140 אלף כלי רכב ניזוקו; 7,500 מעליות הושבתו; 1,450 ק״מ כבישים נפגעו ו־566 ק״מ מסילות; 380 גשרים ו־123 מתקני טיהור. ב־15 רשויות ישנם למעלה מ־20,000 איש שנפגעו מהאסון, בדרך זו או אחרת. זו תמונת המצב שבה מצאה עצמה ולנסיה לפני שנה.
הוויכוחים על הסיוע — מאיפה, כמה ומה — לא חדלו, אבל כתבות ב־El Mundo ו־La Vanguardia מספקות את המספרים: ממשלת ספרד אישרה תוך ימים ספורים מהאסון חבילה של 16.6 מיליארד יורו, ובתוכה חלק לרשויות המקומיות. בקהילה האוטונומית ולנסיה הוכנה תוכנית בעלות של 29 מיליארד יורו. עד כה נעשה שימוש רק ב־2.5 מיליארד מתוכם. הכתבה מתארת היעדר תיאום בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי, לטיוב השימוש בכספים ועבודות השיקום, וכן הזרמת כספים ישירה לעיריות, אשר חסרות את כוח האדם לממש את התקציבים והפרויקטים. עד כה הוגשו ברמה המקומית 327 פרויקטים לשיקום, אך המלאכה עוד מרובה.
ברמת מערכת החינוך, בשמונה מבתי הספר שנפגעו, הלימודים עתידים להיערך במבנים יבילים בשנים הקרובות. עם זאת, מרבית התלמידים כבר פתחו את השנה הנוכחית בבתי הספר שלהם. קווי התחבורה שבו לפעול; שוקמו 160 ק״מ כבישים; והושקעו כספים רבים בתשתית הרכבות, עם זאת ישנם קווים שעדיין סגורים. תיקון המעליות, עם זאת, נותר צוואר בקבוק בירוקרטי, ורבים נותרו ללא מעלית. לפי הנתונים, 780 טרם תוקנו.
כלכלית, נתוני לשכת המסחר של ולנסיה ומחקר המכון הוולנסיאני למחקר כלכלי מראים כי 85% מן התעשייה חזרה לעצמה ואף התחזקה. בתחום המסחר, ההסעדה והשירותים — 70% מן הענף חזרה לעצמה. מעל לכל ניתן למצוא פרויקטים בתחום ניהול סיכוני ההצפה הכוללים איגום וניקוז באזור כולו, חלקם מעוררים מחלוקת, ולוחות הזמנים להשלמתם הינם עוד רחוקים — חמש שנים — ובעלות של 150 מיליון יורו.
ולשאלת השאלות — האם ניתן היה למנוע זאת? מי אשם ומי ייתן את הדין?
ראיון שמביא עיתון La Vanguardia עם חוקר האקלים חורחה אולסינה מתייחס לצורך הברור שעולה כשיש התראה מטאורולוגית אדומה — לפעול מיד. לדבריו, בעידן ההתחממות הגלובלית יש סכנה גוברת לאירועי גשם בעלי משקעים מרובים בשעה, ולכן כבר ההתראה המטאורולוגית מחייבת פעולה. בכתבה מתייחס אולסינה גם לצורך להכין את התשתיות, להשקיע בהתראות הידרולוגיות — לצד המטאורולוגיות, שלדבריו פועלות היטב — ולהתאים את תוכניות הבנייה המוניציפליות, שלדבריו אינן מותאמות לאקלים המשתנה. וכמובן להטמיע פתרונות ניקוז ברי־קיימא.
חלק מן הסוגיות האלו עומדות לפתחה של השופטת האמונה על חקירת אסון השיטפונות בוולנסיה ומי אחראי למחדל. בין השאלות המרכזיות: מדוע יצאה ההתראה מאוחר מדי? מה הייתה שרשרת קבלת ההחלטות באותו היום? מתי כונס מרכז החירום? כיצד תפקדו השירות ההידרולוגי והמֵטאורולוגי? הכדור התגלגל לאורך השנה בין הקהילה האוטונומית ולנסיה לבין ממשלת ספרד, תוך ניסיון שני הצדדים לכרוך זאת בפוליטי. בפועל, בחקירה נבחנות הסמכויות של כל רשות, ומי לא מילא את תפקידו ואיפשר את המחדל. נכון לעכשיו עיקר האשמה מוטלת לפתחם של בכירים בקהילה האוטונומית ולנסיה.
מה ידוע עד כה? אחת הסוגיות המרכזיות שנחקרות, כאמור, היא מדוע יצאה ההתראה לכלל התושבים בשעה 20:11, כאשר השיטפונות כבר גבו את חייהם של רבים. מציר הזמן המוסכם עד כה ניתן ללמוד כי כבר בשעה 7:36 יצאה אזהרת ה־AEMET, השירות המטאורולוגי בספרד. בשעה 13:45 יצאה התרעה הידרולוגית; בשעה 17:00 התכנס מרכז החירום, שכלל רבים מן הגופים הללו, בקהילה האוטונומית ולנסיה.
לאורך היום עשרות אלפי שיחות כבר הציפו את מוקד החירום. היום מתפרסמת עדותה של ראש שירותי החירום 112 במערך ממשלת ולנסיה, אינמאקולדה פילס. לדבריה, כבר בשעה 18:35 נדונה במרכז החירום ההחלטה לשלוח התרעה. פילס, לדבריה, העבירה את הבקשה לבכיר אחר, ונענתה כי העניין מטופל. כאמור, למעלה משעה וחצי נוספות ארך זמן הוצאת ההודעה — ורבים איבדו את חייהם. בזמן הזה נשיא ממשלת הקהילה האוטונומית ולנסיה נעדר והגיע לזירה רק לאחר הוצאת ההתרעה לכלל הציבור, בשעה 20:28. היעדרותו של מאזון מיוחסת לפגישתו עם עיתונאית איתה סעד באותו יום.
נכון לעכשיו שני בעלי תפקידים בכירים הודחו מתפקידיהם, ונחקרים כחשודים בפרשה: שרת המשפטים והפנים לשעבר סלומה פראדס וסגנה אמיליו ארגואסו. שניהם הודחו בין נובמבר לדצמבר, והשופטת גורסת כי יש ראיות להתנהגות רשלנית אשר עיכבה את הוצאת ההודעה.
נשיא הקהילה האוטונומית, קרלוס מאזון, נהנה נכון לעכשיו מן העובדה כי בית המשפט העליון של הקהילה הוולנסיאנית (TSJCV) דחה טענות נגדו באומרו כי אין מספיק ראיות. עדותה של עיתונאית ששהתה עמו עשויה לשנות את התמונה ולהביא אותו לדוכן הנאשמים, כמו שדורשות רבות מן ההפגנות נגדו בוולנסיה.
עדותו של מאזון סבלה לאורך השנה מסתירות: תחילה טען שהיה במקום והגיע למוקד החירום בשבע. בהמשך הודה שהיה בארוחה פרטית, ולמעשה בשעות vקריטיות, בסביבות השעה שש וחצי, לא היה בנמצא. במהלך 37 דקות לא ניתן היה למצוא אותו — אותן דקות שבהן השרה פראדס ניסתה להשיגו — בעוד שהקלטות מראות כי הטיוטה לשליחת ההודעה כבר הייתה מוכנה. במקביל ניתן ללמוד כי לשכתו ביקשה כבר בשעות הצהריים הנחיות מסלול למעבר באזורים מוצפים, וכי לקראת שתיים בצהריים צוטט מאזון כמי שמתייחס להתראה הידרולוגית. יש להמתין ולראות האם עדויות חדשות יביאו את מאזון גם הוא לספסל הנאשמים.
עוד נציין שלפני זמן קצר התפרסם כי, למרות הכחשות השירות המטאורולוגי, דו״ח של המשמר האזרחי מאמת כי פעמיים לאורך היום דיווח השירות כי מוקד הסופה זז לאזור אחר. מידע זה עשוי לשפוך אור חדש על אופן הבנת המידע על ידי הרשויות.
לסיכום, החקירה עודנה מתקדמת, אך יש כבר מי ששילמו בכיסאם. השופטת האמונה עליה ממתינה לדוחות ועדויות נוספים שעשויים לשפוך אור גם על התנהלות ממשלת ספרד, התנהלות הקהילה האוטונומית ולנסיה ודרגים נוספים, בתקווה להפיק לקחים עתידיים. בתוך כך, לאחד כבר נחשפנו כולנו — השימוש בהתראה באירועי גשם — כבר הגיע מספר פעמים השנה לניידים של כולנו, לקח ראשון שנדמה שיושם.
מקורות נוספים: RTVE;The Objective; EFE.
