מחקר אקדמי שהתפרסם במאי 2025 בכתב העת AGER למחקרים על התדלדלות אוכלוסייה ופיתוח כפרי מצביע על כך שמחצית מן המחוזות בספרד יאבדו חלק משמעותי מאוכלוסייתן הכפרית. המציאות והתחזיות מצביעות על ירידות חריפות בדיוק במקומות שבהם התרחשו השריפות בשבועיים האחרונים: צפון־מערב ספרד, בדגש על אורנסה (Ourense), סאמורה (Zamora) ולאון (León), שעתידות לאבד כ־30% מן האוכלוסייה הכפרית שלהן.
הקשר בין התדלדלות האוכלוסייה והחקלאות הכפרית לגובה הלהבות בצפון־מערב ספרד ניבט גם מתוך כתבות מסוימות בעיתונות הספרדית.
מהכתבות עולה כי השריפה האמיתית, שלא נעצרת ולא נכבית, היא תהליך ההזדקנות והתדלדלות של האוכלוסייה בכפרי ספרד — מה שמוביל לצמצום החקלאות, ואת השטח לדליק יותר.
האוכלוסייה מתדלדלת, ועמה החקלאות המסורתית — והיער בוער
על פי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בספרד (INE), אשר פורסמה בשנת 2024, תוך 15 שנה אוכלוסיית ספרד תגדל ב־10%, אבל הגידול לא יהיה אחיד, ועיקרו יתרחש במקומות שבהם יש מחסור בדיור ובמים, כמו במדריד, ברצלונה וערים גדולות נוספות. כל זאת בזמן שצפון־מערב ספרד ואזוריים כפריים נוספים ימשיכו להתרוקן. על פי נתוני הצלב האדום משנת 2021, על שטח של כמחצית מספרד מתגוררים רק 5% מתושביה.
כבר היום האוכלוסייה באזורים שבערו השבוע הולכת ומתדלדלת. ארבע הקהילות של צפון־מערב ספרד — אסטוריאס (Asturias), קסטיליה ולאון (Castilla y León), גליסיה (Galicia) ואקסטרמדורה (Extremadura) — היוו בשנת 1980 20% מאוכלוסיית ספרד, כך עולה מכתבה ב־El País. אז החלה הירידה, וכעת הן מהוות 15%, ובעתיד מספרן עתיד רק להצטמצם. זאת למרות שארבע קהילות אלו יושבות על שטח של למעלה מ־35% משטחה של ספרד. האוכלוסייה שנותרה במקום מבוגרת יותר, והיחס בין מי שיצאו לפנסיה לעובדים, נוטה לטובת הפנסיונרים.
על הקשר בין התדלדלות והזדקנות האוכלוסייה, עומדת גם כתבה ב־El Mundo. מהכתבה עולה כי התדלדלות והזדקנות האוכלוסייה, מביאה לנטישת החקלאות המסורתית — בתוך כך בעיקר גידול בעלי־החיים. לבעלי החיים תפקיד מרכזי במניעת השריפות: עיזים וכבשים שמרו על ההרים נקיים כשאכלו את העשבייה, מה שבלם את האש. פחות אוכלוסייה משמעותה נטישת שדות, צמצום בקר וויתור על כריתת עצים. בשמונים השנים האחרונות הוכפלה מסת היער בספרד. בחמישים השנה האחרונות הלך וגדל החומר הדליק ביערות.
היישובים בצפון־מערב ספרד, המתרוקנים מאוכלוסייה, סבלו במהלך שני העשורים האחרונים ממאות שריפות. צפיפות האוכלוסייה באזור נעה בין 2 ל־12 איש לקמ"ר. על פי הנתונים, 85% מן השריפות התרחשו ביישובים כפריים.
בין הפתרונות: חיזוק האוכלוסייה הכפרית
בשיח התקשורתי ניתן לראות מסר חוזר ונשנה של גורמי המקצוע השונים: המדיניות הטובה ביותר כדי למנוע שריפות יער היא מניעה — ניהול היערות, אשר מצריך כוח אדם. נתון השוואתי המופיע באחת הכתבות מראה כי בפארק רטירו במדריד, על 110 הקטר ו־15 אלף עצים יש 200 עובדים קבועים. לעומת זאת, ביערות בורגוס־סוריה שבקסטיליה ולאון, על שטח הגדול פי אלף מפארק רטירו, יש רק 100 עובדים. כמות המשאבים המושקעת ברורה.
לאור הבעיה המובהקת, מהנדסי יערות ומשאבי טבע מצביעים על פתרונות לטיפול ביערות. בתוך כך בולט עידוד התיישבות מחדש בכפרים וחידוש הפעילות הכלכלית בכפרים המתרוקנים — במקומות שהם הריאות והחמצן. בין ההמלצות ניתן למצוא גם עידוד שימוש בחומרים האורגניים ביערות, קידום שימוש בעץ לבנייה ציבורית, החזרת החקלאות והמרעה לעומס הצמחייה הדליקה, תגמול לפועלים לניקוי וטיפול ביערות ועוד.
"המתאם בין שריפות לבין היעלמות האוכלוסייה הוא עובדה", אומר סאקונדינו פרננדס (Secundino Fernández), מהנדס יערות וראש עיר לשעבר בגליסיה. הוא מחדד כי חיזוק ההתיישבות יתאפשר רק אם המדינה תבטיח שירותים בסיסיים כמו גני ילדים, רופאי ילדים ותשתיות; אחרת אנשים לא יגיעו לכפרים כדי לשמור על ההרים. מדובר באתגר מרכזי למדיניות ממשלתית, מאחר שהכפרים המתרוקנים מרוכזים דווקא באזורים המהווים חלק ניכר מהשטח, הנוף והמשאבים של ספרד.
על פרויקט אחד קטן
רדיו SER מדווח על יוזמה מיוחדת ששמה לה למטרה להחיות את הכלכלה המקומית ולפעול למניעת הזנחת היערות וסכנת השריפות הנלווית אליהם. המיזם מתרחש דווקא בקטלוניה, ביישוב המונה 180 תושבים בלבד — וילאמוס (Villamós), אשר באזור ליידה (Lleida). בשיחה בין ראש העיר לנציג המשרד הממשלתי למעבר אקולוגי ואתגר דמוגרפי, התריע ראש העיר על צמחייה בלתי נשלטת שעשויה להביא את האש לבתי התושבים. בתגובה החליטו הצדדים לקדם הקמת עדר ציבורי בבעלות הרשות המקומית. בתחילה ריכזו 130 ראשי צאן, והמספר הלך וגדל. הרעייה המתמשכת של בעלי החיים, מפחיתה את חומר הבערה.
המיזם הושק לפני שנה וזכה לתמיכה כספית של 2.1 מיליון יורו מקרן הפועלת תחת המשרד למעבר אקולוגי ואתגר דמוגרפי בספרד. דמות מפתח בפרויקט היא רועה הצאן שנאלץ לעזוב את התחום, והמיזם הביא אותו להשתקע במקום ולחזור לעסוק במה שאוהב, תוך יצירה הדרגתית של מקומות עבודה נוספים והחייאת היישובים.
חשוב לציין את המובן מאליו: התרוקנות והזדקנות הכפרים אינה מהווה בעיה רק מנקודת המבט של היערות והאש המאיימת, אלא גם מציאות מורכבת ביותר לאוכלוסייה מזדקנת שנותרת לבדה. דו"ח של הצלב האדום משנת 2021 מצביע על פחות משאבים ושירותים ציבוריים לאוכלוסייה מבוגרת ולאוכלוסיות פגיעות. גם בתחומים אלו ואחרים, קיימות תכניות כדי למנוע את התרוקנות האזורים הכפריים בספרד — תכניות הדורשות את שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים במערכת הציבורית והאזרחית.
