"האם לחצו על המערכת כדי לחפש מידע על משפחת פוז'ול? כן. האם חלק גדול מהמידע היה נכון? גם כן".
את המשפט הזה אמר פרנסיסקו מרטינס, מי שהיה לשעבר מזכיר המדינה לביטחון בממשלת מריאנו רחוי מטעם ה־PP, שנפלה בשנת 2018 בהצבעת אי־אמון בעקבות פסק הדין בפרשת גורטל. את המשפט אמר במהלך אחת הפגישות שקיימה עמו ליירה דיאס, החשודה כיום כי ניסתה להשיג מידע מפליל אודות גורמים ביחידה המשטרתית החוקרת של המשמר האזרחי, UCO, כדי לעצור לכאורה גל חקירות אודות הממשלה הנוכחית ומקורבי סנצ’ס.
קשה הבוקר בכל הסיקור התקשורתי הנרחב, למצוא ציטוט שמסכם טוב יותר את הפרשה שמסעירה כיום את ספרד. פרשייה שבה, בתמונה הרחבה, גורמים במפלגת ה- PSOE, ובהם ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ’ס, טוענים לחקירות פוליטיות, אבל האם הדבר אומר שהשחיתות הנחקרת לא התרחשה? כשמביטים על סופה של הממשלה הקודמת, שנפלה על שחיתות שלטונית, ובימים אלו מתקיים נגדה משפט על השימוש במנגנוני המשטרה, נדמה כי הסיפור, גדול יותר ממפלגה זו או אחרת, ומי משתמש באיזה גורמי חקירה או שיפוט לטובתו, או נגדו. הוא סיפור מבני.
בשביל להבין את פרשת ליירה דיאס צריך לחזור לשנת 2024.
באותה שנה החלו להצטבר חקירות שנגעו לסביבתו הקרובה של ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס. אחת הבולטות שבהן עסקה באשתו, בגוניה גומס, שנחקרה בחשד לעבירות הקשורות לניצול קשרים והשפעה. בינתיים ראוי לציין כי בגוניה אכן עומדת למשפט, למרות התנגדות הפרקליטות. התובעים הם ארגוני ימין פרטיים, בדיוק כמו במקרה של אחיו של סנצ’ס, שעומד למשפט בימים אלו. במקביל לחקירת מקורבי סנצ’ס, התקדמו חקירות נוספות שנגעו לבכירים ב־PSOE ובממשלה – המרכזית שבהן היא פרשיית אבאלוס, שר התחבורה מטעם ה- PSOE עד לשנת 2021, שלצד עוזרו קולדו, מואשם כי הבטיח זכייה במכרזים תמורת שוחד מאנשי עסקים.
בתוך האווירה הציבורית הזו, החלו להישמע במפלגת ה־PSOE ובסביבת הממשלה טענות שלפיהן לא מדובר רק בשורה של חקירות פליליות נפרדות. לפי אותן טענות, גורמים בתוך מערכת האכיפה, לצד עיתונאים וכלי תקשורת מסוימים, פועלים באופן מתואם נגד הממשלה.
לפי חומרי החקירה שנחשפו בהמשך, הקולות לא נותרו בחלל ריק. משיחות של דיאס באותם ימים עולה, כי החלה לפעול, בשליחותו של מזכיר הארגון של ה־PSOE באותה תקופה, סנטוס סרדאן (לימים חשוד גם בפרשיית השחיתות של אבאלוס, למכירת מכרזים תמורת שוחד), לקיום שורה ארוכה של פגישות עם אנשי משטרה, עורכי דין, פוליטיקאים ודמויות שהיו מעורבות בפרשות העבר הגדולות של ספרד.
לפי ההקלטות והמסמכים שנאספו, דיאס הציגה את עצמה בפני חלק מבני שיחה כמי שפועלת בשם המפלגה והממשלה. היא הקליטה רבות מהפגישות הללו, וההקלטות הן כיום חלק מרכזי מחומר החקירה.
כדי להבין מדוע דיאס נפגשה עם אנשים מסוימים, צריך להכיר שתי פרשות מהעבר: מבצע קטלוניה ופרשת קיצ׳ן.
"מבצע קטלוניה" הוא הכינוי שניתן לשורת פעולות שיוחסו לגורמים במשרד הפנים ובמשטרה בתקופת ממשלות ה־PP. לפי הטענות שנחקרו לאורך השנים, גורמים אלה ניסו לאסוף מידע על פוליטיקאים ואנשי ציבור הקשורים לתנועה הבדלנית הקטלאנית, ובהם בני משפחת פוז'ול, העומדים היום למשפט. תומכי החקירות טענו שנחשפו פרשות שחיתות אמיתיות. מבקריהן טענו שמדובר בשימוש במנגנוני המדינה נגד יריבים פוליטיים.
פרשת קיצ׳ן (Kitchen) עסקה בטענות חמורות עוד יותר. לפי כתב האישום, בין השנים 2013 ל־2015 הופעל מתוך משרד הפנים, שהיה אז בשליטת מפלגת ה־PP, מבצע חשאי שנועד להשיג מסמכים ומידע שהיו בידי לואיס ברסנס, גזבר המפלגה לשעבר. באותן שנים התנהלו חקירות שחיתות נגד ה־PP, וברסנס החזיק במסמכים ובמידע שעלולים היו, לפי החשד, להפליל בכירים במפלגה. לפי חומרי החקירה, המבצע כלל שימוש בכספים סודיים של משרד הפנים וגיוס נהגו של ברסנס כמקור מידע. בין הנאשמים בפרשה נמצאים בכירים לשעבר במשרד הפנים ובמשטרה, ובהם גם הקומיסר חוסה מנואל וייארחו ופרנסיסקו מרטינס, שהיה מספר שתיים במשרד הפנים. המשפט בפרשה נפתח השנה ומתנהל בימים אלו בבית המשפט הלאומי.
כאן נדמה נוצר החיבור לפרשת ליירה דיאס. אם מבצע קטלוניה וקיצ׳ן היו הדוגמאות הבולטות ביותר לטענות על שימוש במנגנוני המדינה נגד יריבים פוליטיים בתקופת ה־PP, דיאס הלכה לדבר בדיוק עם האנשים שהיו שם. מבחינתה, הם יכלו לספר כיצד פעלו אותן מערכות, והאם משהו דומה מתרחש כיום סביב החקירות נגד הממשלה וה־PSOE.
ליירה דיאס נכנסת לתמונה.
אחד האנשים שאיתם נפגשה היה פרנסיסקו מרטינס, מי שהיה מספר שתיים במשרד הפנים בתקופת רחוי וכיום נאשם בפרשת קיצ׳ן. לפי ההקלטות, דיאס ניסתה לקבל ממנו מידע על מבצע קטלוניה, על התנהלות משרד הפנים באותן שנים ועל המעורבים בפרשות השונות. במהלך אחת השיחות הודה מרטינס, כי הופעלו מאמצים מיוחדים לאיסוף מידע על משפחת פוז'ול, וגם טען שחלק גדול מהמידע שנאסף היה נכון.
דיאס נפגשה גם עם וייארחו עצמו. לפי הכתבות, היא הציגה בפני כמה מבני שיחה, אפשרות להסדרים מול הפרקליטות בתמורה למידע. במקביל ביקשה לקבל מידע גם על תובעי שחיתות, חוקרים ואנשי משטרה.
אלא שבלב הפרשה לא נמצאים מרטינס או וייארחו, אלא ה־UCO – יחידת החקירות המרכזית של המשמר האזרחי, והניסיון לכאורה להשיג מידע מפליל על מי שהוביל את החקירות נגד מפלגת ה- PSOE. היחידה, כך נדמה, הפכה ליעד מרכזי של הפעילות.
לפי החלטת השופט החוקר כיום את פרשיית דיאס, סנטיאגו פדראס, הרשת שנחקרת פעלה במגוון דרכים נגד אנשי ה־UCO. לפי החשד, הוגשו תלונות חוזרות נגד חוקרי היחידה, נאסף מידע על בכיריה ונעשה ניסיון לערער את אמינותם. השופט קובע כי אחת המטרות הייתה "להפריע להתנהלות הרגילה של ה־UCO בהליכים משפטיים שונים".
לפי החלטת השופט פדראס, אחת הפעולות שיוחסו לרשת הייתה קידום והפצת המושג "ה־UCO הפטריוטית" – הטענה שלפיה קיימת בתוך היחידה קבוצה הפועלת ממניעים פוליטיים נגד הממשלה.
במסגרת אותה פעילות, לפי החשד, נאסף מידע אישי ומקצועי על מפקדי היחידה. באחת הפגישות שתועדו בחקירה מסר קצין משמר אזרחי לשעבר מידע על מבנה ה־UCO ועל אנשיה, אף שהזהיר בעצמו כי מדובר במידע סודי. "אני מבצע עבירה של גילוי סודות", אמר לפי התמלילים.
הפרשה עלתה מדרגה השבוע כאשר החוקרים גילו קשרים, בין ליירה דיאס לבין מרסדס גונסאלס, מנהלת המשמר האזרחי.
במשך חודשים הוכחש קיומן של פגישות בין השתיים, בין היתר על ידי שר הפנים פרננדו גרנדה מרלסקה. אך הגרסה השתנתה. תחילה הודו גורמים ממשלתיים כי התקיימו פגישות מחוץ למטה המשמר האזרחי. בהמשך הודתה גם גונסאלס עצמה כי נפגשה עם דיאס לפחות פעמיים.
לפי גרסת גונסאלס, מדובר היה בפגישות קצרות שנבעו מהיכרות קודמת בין השתיים, עוד מהתקופה שבה שימשה כנציגת הממשלה במדריד. לדבריה, דיאס הציגה את עצמה כעיתונאית עצמאית, והשיחות לא עסקו בהתערבות בחקירות. גונסאלס טוענת כי הקשר ביניהן הסתיים לאחר שדיאס העלתה את עניינו של רובן וייאלבה, קצין משמר אזרחי שנחקר בפרשת קולדו, וביקשה, לדבריה, לבחון את האפשרות להשיבו לתפקיד.
עם זאת מסמכי החקירה כפי שהם מפורסמים מציגים תמונה שונה.
מחקירות ה־UCO (כן, מעגלי משהו), עולה כי התקיימו לפחות שלוש פגישות בין השתיים. החוקרים טוענים כי דיאס ניסתה לעורר אצל גונסאלס חשדות כלפי ה־UCO ולקדם בדיקות פנימיות נגד היחידה. עוד נטען כי באחת הפגישות הבטיחה דיאס לקצין לשעבר של היחידה כי יקבל הגנה, וכי בינה לבין מנהלת המשמר האזרחי שוררים יחסי אמון.
אחד הממצאים המרכזיים שעלו בחקירה, נוגע לחקירות הפנימיות שנפתחו נגד ה־UCO.
לפי העדויות שנאספו, לאחר פרסום הודעות הווטסאפ בין פדרו סנצ'ס לחוסה לואיס אבאלוס, נפתחה במשמר האזרחי בדיקה פנימית בניסיון לברר האם אנשי ה־UCO הם שהדליפו את המידע לתקשורת.
אלא שלפי עדויות שנמסרו בהמשך, כבר בשלב מוקדם היה מידע שסתר את האפשרות שההדלפות הגיעו מהיחידה. למרות זאת, ההליך נמשך.
ההליך נעצר רק לאחר התערבותו של שופט בית המשפט העליון לאופולדו פואנטה. לפי עדות שנמסרה בחקירה, השופט הבהיר כי אם תיפתח חקירה נגד אנשי ה־UCO בשל עבודתם בתיקים שבפיקוחו, הוא ישקול לפתוח הליכים נגד מי שהורה על כך. זמן קצר לאחר מכן נסגרה הבדיקה.
במקביל ממשיכה החקירה להתרחב. בשבועות האחרונים ביקשה ה־UCO גישה למידע בנקאי ומיסויי של ה־PSOE, של ה־PSC ושל שורה של אנשים, חברות וגורמים הקשורים לפרשה. החוקרים מנסים לברר האם כספים ששימשו את הרשת שנחקרת, הגיעו ממקורות הקשורים למפלגה.
מפלגת ה־PSOE מצדה, דוחה את החשדות והטענות העולות מחומרי החקירה. דוברת המפלגה מונטסה מינגס טענה, כי קיימים סימני שאלה סביב חלק מהחקירות וממשיכה להעלות ספקות לגבי התנהלות ה־UCO. גם שר הפנים פרננדו גרנדה־מרלסקה העניק גיבוי מלא למרסדס גונסאלס והכחיש כל ניסיון לפגוע בעבודת היחידה, מטעם מפלגת ה-PP דורשים את התפטרותו.
פרשת ליירה דיאס עדיין נחקרת ותמשיך ללוות את ספרד עוד זמן רב. יהיה קשה להבחין ברעש התקשורתי בין תפל, עיקר ואינטרסים. רבות מהטענות הכלולות במסמכי החקירה טרם הוכחו בבית המשפט, אבל ניתן ללמוד ממנו את חריגתו מן הספציפי לכללי, תמונת מצב על משמעותה של הפוליטיקה כיום, בספרד, ונראה שבכלל.
מחקר אקדמי שפורסם בשנת 2025 על ידי החוקרים אייטור חימנס וחאביירה פאריאס, ממסגר כיום מציאות דומה לזו שעלתה בפרשות מבצע קטלוניה וקיצ׳ן. החוקרים טוענים כי המקרים אינם נפרדים, אלא כחלק מדיון רחב בספרד, על השימוש במנגנוני המדינה, בגופי הביטחון ובמערכת האכיפה במאבקים פוליטיים. ננסה להרחיב על הסוגייה וללמוד אותה לעומק בהמשך.
