התקשורת בספרד מדווחת היום כי בית החולים האוניברסיטאי וואל ד’הברון בברצלונה ביצע את השתלת הפנים החלקית הראשונה בעולם מתורמת שבחרה למות בסיוע רפואי, כפי שמתיר החוק בספרד.
מהודעת בית החולים עולה כי הניתוח כלל כ־100 אנשי מקצוע, והוא נחשב להשתלת רקמות מורכבות הדורשת טכניקות מתקדמות של מיקרוכירורגיה וסקולרית־עצבית.
על פי הדיווח, ההשתלה בוצעה במטופלת שנזקקה להשתלת פנים מסוג I, הכוללת את החלק המרכזי של הפנים, לאחר שסבלה מנמק חמור ברקמות הפנים בעקבות זיהום חיידקי. בבית החולים הסבירו כי עיוות פנים חמור אינו פוגע רק במראה החיצוני, אלא גם בתפקודים חיוניים כמו דיבור, אכילה וראייה, ולכן השתלת פנים מוגדרת כניתוח תפקודי ולא אסתטי.
לדברי ראש שירות הכירורגיה הפלסטית והכוויות בבית החולים, ד"ר ז’ואן־פרה ברט, העובדה שמדובר בתרומה מתוכננת אפשרה היערכות מדוקדקת במיוחד, לרבות הדמיות תלת־ממד, תכנון כירורגי מוקדם והכנת אמצעים מותאמים אישית הן לתורמת והן למקבלת. התורמת, שאושרה לה סיוע רפואי למוות, בחרה לתרום לא רק איברים ורקמות, אלא גם את פניה. צוות בית החולים הגדיר זאת כביטוי יוצא דופן של אלטרואיזם.
בבית החולים וואל ד’הברון ציינו כי עד כה בוצעו בעולם 54 השתלות פנים בלבד, ורק כ־20 מרכזים רפואיים מחזיקים ביכולת לבצע ניתוחים מסוג זה. בית החולים עצמו אחראי לשלוש מתוך שש השתלות הפנים שבוצעו בספרד. לאחר הניתוח אושפזה המטופלת כחודש, תחילה ביחידה לטיפול נמרץ ולאחר מכן במחלקת שיקום, והחלה בתהליך שיקום ממושך שמטרתו להשיב בהדרגה את התפקוד, התחושה וההבעה בפנים. היום, ברשתות הרדיו, ניתן היה לשמוע את דבריה הראשונים והתייחסותה.
מקור: RTVE
הממשלה מוכנה להפריד את ההצבעה על התקנות השונות כדי להבטיח את אישור העלאת הפנסיות
בשבוע שעבר דיווחנו כי הפרלמנט דחה מה שמכונה בספרד "צו אומניבוס" – מספר רב של תקנות, אשר בתוכן נכללה גם ההצמדה למדד של הקצבאות, הווה אומר העלאתן, ובתוך כך הסוגיה המרכזית שנידונה ציבורית היא העלאת הפנסיות. מפלגות האופוזיציה שהצביעו נגד הסבירו זאת בכך שהתקנות כללו סוגיות שלהן הן מתנגדות, בתוכן סוגיות בתחום הדיור שמקפיאות פינוי דיירים, וגרסו כי היה צורך לפצל את תקנות הצו.
היום מעדכן עיתון La Vanguardia כי הממשלה מוכנה לאפשר את פיצול התקנות, כך שיתאפשר אישור עדכון הקצבאות בנפרד, מהלך שמשמעותו תוספת ממוצעת של כ־50 אירו בחודש לכל פנסיונר. עד כה חשבה הממשלה לדחות את המהלך עד לעשירי בפברואר, מועד ההצבעה האחרון שיאפשר כי הפנסיות לא ייפגעו.
מורכבות המשא ומתן כללה את כל הצדדים הפוליטיים, והמגעים בסוף השבוע הבהירו כי מפלגת Junts מוכנה לתמוך בצו רק אם יופרד, וכי לא תתמוך בהקפאת פינויי הדיירים, שלדידם מאפשרים ונותנים לגיטימציה לפלישה לבתים. מפלגת PNV הבאסקית גם היא מוכנה לאשרר את נושא הקפאת פינויי הדיירים בתנאי שיוחרגו ממנו בעלי דירה אחת. לדידה ישנו הבדל בין בעלי הון או חברות בעלות דירות רבות לבין בעלי דירה יחידה.
מפלגת Sumar, השותפה הזוטרה בקואליציה, שהתנגדה בתחילה לפיצול, הסכימה לבסוף בתנאי שתימצא הדרך לקדם את שאר הצעדים ולמנוע פינויים. הדרך שמסתמנת כרגע היא הקצאת תקציב שייתן מענה לבעלי בתים שביתם נפל קורבן לפלישה. טרם פורסם מהן ההסכמות הסופיות בתחום הדיור. בינתיים הממשלה פועלת להאיץ את המגעים, ואף לא פוסלת אישור מהיר של עדכון הפנסיות כבר בישיבת מועצת השרים הקרובה.
2020: שירות המודיעין בספרד הורה להסיר את המעקב ממטוסה של דלסי רודריגס לאחר הופעת אבלוס בבראחס
עיתון ABC מדווח היום בכותרת הראשית כי ה־CNI, שירות המודיעין בספרד, הורה להסיר את אמצעי המעקב ממטוסה של סגנית נשיא ונצואלה דאז, דלסי רודריגס, לאחר הופעתו הבלתי צפויה של שר התחבורה לשעבר, חוסה לואיס אבלוס, בנמל התעופה בראחס במדריד.
הפרסום נוגע לפרשה הקרויה "דלסיגייט", שבמסגרתה נחתה רודריגס בנמל התעופה בראחס, למרות שסנקציות של האיחוד האירופי אסרו את כניסתה לשטח שנגן. רודריגס הגיעה בטיסה פרטית ונפגשה עם שר התחבורה דאז, חוסה לואיס אבלוס. רודריגס שהתה בשטח שדה התעופה זמן קצר. חקירות שביקשו לבחון את אחריותו הפלילית של אבלוס מצאו אותו זכאי. עם זאת, בשנתיים האחרונות המשיכה הפרשה להתגלגל מכיוון אחר – החשד כי רודריגס העבירה מטילי זהב בשווי רב בביקורה, שהגיעו אל שותף עסקי המעורב בפרשיות שחיתות נוספות, ויקטור דה אלדמה, אשר השתמש בכספים לעסקאות שונות, ובהמשך אף נחקר בחשד להברחת נפט מחברות בוונצואלה. החקירות הכלכליות טרם הושלמו. בתוך חקירות אלו פורסם גם כי אבלוס עדכן את ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ’ס, על הגעתה של רודריגס, זאת בניגוד להצהרות שנמסרו קודם לכן.
המידע שפרסם עיתון ABC פורסם למעשה כבר בשנת 2024 באמצעי תקשורת אחר, ולפיו הסוכנים בשדה פעלו במסגרת משימה מודיעינית למעקב אחר זהות הנוסעים בטיסה הפרטית שעשתה דרכה מקרקאס, ונצואלה, למדריד. עם זאת, הם לא ידעו במי מדובר, וכי ההגעה תואמה מראש. עם הגעת אבלוס לשדה התעופה, התכתבויות הסוכנים שנחשפות בעיתון מראות כי התקבלה הוראה חד־משמעית להפסיק את הפעולה המודיעינית.
עוד נכתב בידיעה כי שירות המודיעין בספרד עקב במשך שבועות אחר כוונתה של רודריגס להגיע למדריד, וכי כבר בדצמבר 2019 הועברו התרעות לגורמי הביטחון על נחיתתה הצפויה.
משבר הרכבות משתק מפעלים בקטלוניה ומוביל לצמצום נסיעות בקו מדריד–ברצלונה
התקשורת בספרד מדווחת מנקודות מבט שונות על המשך האפקט של משבר הרכבות בספרד. עיתון La Vanguardia מדווח כי משבר הרכבות המתמשך בקטלוניה גורם להשבתת פעילות במפעלים ולפגיעה חמורה בשרשראות האספקה. חברות כימיה ולוגיסטיקה נאלצו בימים האחרונים לעצור או לצמצם פעילות, בשל חסימת תנועת רכבות המטען מנמל ברצלונה.
הכתבה מתארת את מפעל Inovyn במרטורל, המעסיק כ־300 עובדים, אשר השבית את פעילותו לאחר שאספקת חומרי הגלם שלו – המועברים ברכבת ישירות מהנמל – כמעט ופסקה. על פי הדיווח, במקום תדירות של משלוח יומי ברכבת, שהיה נהוג עד למשבר, הגיע בפועל רק משלוח אחד בעשרה ימים.
בנמל ברצלונה ציינו כי כ־18% מהמטענים מופצים באמצעות רכבת, אך חסימות במסילות, ובהן הקטע ברובי, ממשיכות לשתק את תנועת הסחורות. פתרונות זמניים, כמו הסטת רכבות לשעות לילה או למסלולים חלופיים, אינם מספקים את היקף הביקוש. ארגוני מעסיקים מצביעים גם על פגיעה בלוגיסטיקה, בטקסטיל ובתעשייה החקלאית, זאת לצד ירידה בהיקף המסחר בערים הגדולות בשל קשיי הגעה של עובדים ולקוחות.
במקביל מדווחת התקשורת כי רכבות הערב במסלול הרכבת המהירה בין מדריד לברצלונה צומצמו. משרד התחבורה ו־Adif ביקשו מחברות Renfe, Iryo ו־Ouigo לצמצם את מספר נסיעות הרכבת המהירה בקו מדריד–ברצלונה, כדי להרחיב את חלון הזמן לעבודות תחזוקה ליליות במסילות. החברות הודיעו על ביטול רכבות, שינוי לוחות זמנים וצמצום עצירות ביניים, תוך הבטחת שיבוץ חלופי לנוסעים.
חברת Adif מסרה כי הצעד נוגע אך ורק לקו מדריד–ברצלונה, ונובע מהעומס שנוצר בעקבות הגבלות מהירות זמניות לאחר תאונת הרכבת באדאמוס.
