ולא על ספרד, אבל מעניין: עיתון La Vanguardia מביא שני מחקרים רחבי־היקף שנערכו בארצות הברית, קנדה, פולין ובריטניה, המצביעים על כך ששיחות עם צ’טים מבוססי בינה מלאכותית השפיעו על תפיסות המשתתפים במהלך קמפיינים פוליטיים אמיתיים שהתרחשו. כמו כן קובעים המחקרים כי נתונים היו גורם שסייע לשכנע את הנחקרים. המחקרים פורסמו ב־Nature וב־Science, והם מוגדרים כראשונים שבודקים השפעה ישירה של מודלים של שיחה על מצביעים בזמן בחירות פעילות.
הניסוי המרכזי, בהובלת דיוויד ג'י. ראנד (MIT), כלל מעל 6,000 משתתפים. הצ'ט ניסה לשכנע כל משתתף לתמוך באחד מהמועמדים המובילים — בארצות הברית (קמלה האריס או דונלד טראמפ), בקנדה (מארק קרני או פייר פואלייבר) ובפולין (רפאל טשסקובסקי או קרול נוורוצקי). בכל המדינות נרשמה השפעה מובהקת לטובת המועמד שקודם על ידי הבינה המלאכותית, במיוחד בקרב משתתפים שהתנגדו לו בתחילה.
מהכתבה עולה כי השיחות עשו שימוש בטיעונים חיוביים, מכבדים ומבוססי עובדות. בהתאם לכך מצאו החוקרים כי טיעונים עובדתיים היו גורם משכנע. עוד עולה כי הבינה המלאכותית נטתה להפיק יותר טענות לא מדויקות בבואה לקדם מועמדים מן הימין. מחקר נוסף, שנערך בבריטניה וכלל כ־77 אלף משתתפים, מצא תוצאות דומות: כאשר השתמשה הבינה המלאכותית בטיעונים מבוססי נתונים — עלתה רמת ההשפעה. שני המחקרים הדגישו כי ככל שהניסיון לשכנע גדל, כך גדל סיכון הבינה המלאכותית לטעות עובדתית.

עיתון El Mundo מדווח כי ממשלת ספרד השיקה את Casa 47, חברת דיור ציבורי חדשה, אשר עתידה להיות מאושרת במועצת השרים הקרובה. הקמת גוף זה, כך עולה מהכתבה, מהווה למעשה רפורמה של רשות הקרקעות הלאומית (Sepes), במטרה להעמיד את הזכות לדיור מעל זכות הקניין, ולספק דיור ציבורי במחירים נגישים לאורך זמן.
איך תגדיל החברה את מאגר הדיור הציבורי בספרד? החברה צפויה להפעיל כ־40,000 דירות קיימות בבעלות ציבורית, ולבנות כ־55,000 דירות חדשות על כ־2,400 קרקעות מדינה, ולרכוש מן השוק החופשי דירות בהיקף של 100 מיליון אירו.
מי יהיה זכאי לדיור ציבורי? באופן גס, מי שמרוויח בין 1,200–4,200 יורו, או בהגדרה הפורמלית — אוכלוסייה שמרוויחה בין 2–7.5 מה־IPREM, מדד הכנסה ציבורית שעומד על 600 אירו לחודש.
שכר הדירה לא יעלה על 30% מן ההכנסה הממוצעת, תוך התאמה לכל קהילה אוטונומית. החוזים במסגרת Casa 47 יהיו ארוכי טווח במיוחד: חוזה ראשון ל־14 שנה, ואחריו חידושים אוטומטיים כל שבע שנים — עד 75 שנה — כל עוד נשמרים תנאי הזכאות. בשנת 2026 יושק פורטל מקוון שינהל את הגשת הבקשות, בדיקת הפרויקטים והקריטריונים הנדרשים.
מהכתבה עולה כי המודל נועד לתת מענה למצב הנוכחי, בו משפחות רבות מקצות למעלה מ־50% מהכנסתן לשכר דירה.

העיתונים בספרד מדווחים היום על הסכמה בין שתי המפלגות הגדולות, PSOE וה–PP, ומפלגת Junts, לקידום תיקון חוק במטרה להחמיר את הענישה בגין עבריינות חוזרת במקרים של גניבות קטנות. חוק זה הוגש על ידי נציגי מפלגת Junts בשנת 2024, על רקע עלייה במקרי גניבה חוזרת בערים הגדולות, בראשן ברצלונה. בהצעה תומכות גם מפלגת PNV ו–Vox, בעוד מפלגת Sumar ושותפים נוספים בקואליציה התנגדו לה.
האישור ניתן אתמול בישיבת ועדת המשפטים, כאשר המפלגות הסכימו על שורת תיקונים, בדגש על החמרת הענישה בעבירות בהן היה ריבוי מעצרים והיסטוריה של הרשעות חוזרות בכל הנוגע לגניבת ניידים וכדומה. עוד ייקבע כי ריבוי עבירות יהווה נסיבות מחמירות. לאחר אישור נוסף נדרש בוועדה, יועבר החוק לאישור בקונגרס, ולפי ההערכות עשוי לעבור בחודש פברואר.
נזכיר כי הצעת חוק זו של Junts מהווה את אחת מדרישותיה לחזרה לקואליציה. לדברי המפלגה, התופעה של גניבות קטנות הינה חסרת מענה משמעותי בחוק. הסיקור החדשותי מציין כי התופעה מאפיינת מרכזים עירוניים. נתוני עיריית ברצלונה למחצית הראשונה של שנת 2025 מצביעים על 266 אנשים שהצטברו נגדם 1,700 מעצרים בתקופה זו בלבד. ב־2024 נעצרו בעיר 452 עבריינים חוזרים, עם מעל 9,000 עבירות מצטברות.
לצד זה, עיתון La Vanguardia מדווח על הצעת חוק נוספת של Junts המתעכבת, הנוגעת לפינוי פולשים לדירות בתוך 48 שעות. לפי הכתבה ייתכן כי הסכמה זו תוביל גם לקידום הצעה זו.

מקורות: La Vanguardia

בהמשך לדיווחים אתמול כי מפלגת ה-PSOE מבקשת להחזיר את מפלגת Junts לקואליציה, וכי ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס הודה כי לא עמד בכל ההסכמים, מפרסמים היום העיתונים את עמדותיה ודרישותיה של מפלגת Junts. מהפרסומים עולה כי המפלגה מבקשת כי הממשלה תעמוד בכל מה שהסכימה לו.
מהסיקור בעיתון La Vanguardia עולה כי דוברת המפלגה, מרים נוגראס, פירטה אתמול את התנאים המרכזיים לחזרת המפלגה לתמיכה בממשלה. יצוין כי בתוכן יש כאלו שאינן תלויות בממשלה, ואלו הודגשו על ידי הדוברת.
בין הדרישות שפורטו: אישור חוק נגד ריבוי עבירות, שמטרתו להחמיר את ההתמודדות עם עבריינים חוזרים; פרסום מאזנים פיסקליים, המציגים את מאזן ההכנסות וההוצאות בין המדינה לקהילות האוטונומיות; העברת סמכויות ההגירה לקטלוניה; וכן סוגיות שבאופן מובהק אינן בסמכות הממשלה: החלה מלאה של החנינה באופן שיחול גם על מנהיג המפלגה קרלס פודג'ימון — סוגיה שלמעשה יושבת כעת לפתחו של בית המשפט החוקתי ולא לפתחה של הממשלה; הכרה בקטלאנית כשפה רשמית באיחוד האירופי — סוגיה שממשלת ספרד ניסתה לקדם אך כשלה עד כה עקב התנגדויות באיחוד האירופי מסיבות כלכליות ומחשש לגל בקשות נוסף.
עיתון ABC מדגיש כי במפלגת Junts מתכוונים לנצל את מצוקת הממשלה כדי לוודא שכל דרישותיהם יתממשו, וייתכן אף להוסיף דרישות נוספות, כגון חוק נגד פלישות לבתים.

מקורות: La Vanguardia, El Diario, El Mundo, ABC

עיתון La Vanguardia מדווח היום כי במסגרת צעדי החירום של ממשלות אראגון (Aragón) וקטלוניה (Catalunya) אושר באזור אראגון צו־חירום שלפיו יעודד ציד חזירי בר במטרה לצמצם את אוכלוסייתם, הנחשבת לגורם המרכזי בסיכון להמשך התפשטות המחלה. הצו החדש קובע סבסוד של 30 אירו לכל חזיר בר שניצוד ומועבר למרכזי איסוף בשר ציד, לצד היתר חריג לשימוש במצלמות תרמיות ובמערכות לכידה באמצעות גדרות־רשת. באראגון כ־10 מיליון חזירים וכ־4,200 חוות. באראגון מדגישים כי הפחתת אוכלוסיית חזירי הבר, המוערכת ב־150 אלף, חשובה במיוחד באזורים הגובלים בקטלוניה.
במקביל, עיתון La Vanguardia מדווח כי ממשלת קטלוניה הפעילה תכנית חירום משלה להפחתת אוכלוסיית חזירי הבר בקולסרולה (Collserola) והאזורים הסמוכים, שבהם אותרו מקרי התחלואה הראשונים. נשיא הממשלה האזורית, סלבדור איה (Salvador Illa), הורה לכנס ולהפעיל מנגנון משותף של ציידים, חקלאים, סוכנויות כפריות וגורמים נוספים כדי להתמודד עם כמות חזירי הבר.
עוד הכריזה ממשלת קטלוניה על חבילת סיוע כלכלית של 10 מיליון אירו, עם אפשרות להרחבה ל־10 מיליון נוספים, במטרה להגן על עסקים שעלולים להיפגע מהבידוד האזורי. בנוסף, נפתח קו אשראי של 50 מיליון אירו להלוואות.

עיתון El Mundo מדווח היום כי נתוני סקר המכון הלאומי לסטטיסטיקה והאגף הממשלתי למאבק באלימות כלפי נשים, שהוצג במשרד לשוויון על ידי השרה אנה רדונדו, חושף כי 2,715,311 נשים בספרד הצהירו כי חוו הטרדה מינית במהלך השנה האחרונה. עוד עולה מהדיווח כי בנוסף לכך 378,907 נשים דיווחו על תקיפה מינית בתקופה זו.
עוד מראים הנתונים: למעלה משתי מיליון נשים מעל גיל 16 (1,956,514) חוו אלימות פיזית מצד בן זוג במהלך חייהן, ו־75.9% מהן מדווחות כי האלימות התרחשה יותר מפעם אחת. מבין הנפגעות, 40.2% חוו אלימות שנמשכה למעלה מחמש שנים, ו־228,440 נשים דיווחו על אונס בתוך מערכת יחסים זוגית.
הסקר בוחן את הגורמים המונעים מנשים לדווח: הגורם המוביל הוא בושה, אחריו תחושת אשמה וחשש שלא יאמינו להן. יותר משתי מיליון נשים חוו שליטה כלכלית פעם אחת לפחות, ו־428,938 במהלך השנה האחרונה בלבד. בנוסף, 11% מהנשים מציינות שבן זוג לשעבר לא שילם מזונות ילדים לפחות פעם אחת.
עוד לפי El Mundo, בין השנים 2010–2024 חלה עלייה של 161.4% במקרי האונס המדווחים. לצד זאת נרשמה עלייה בפנייה לעזרה מקצועית — מ־32.6% ב־2019 ל־41.4% ב־2024 — אך רבות עדיין אינן מוצאות תמיכה בסביבתן.