העיתונות בספרד מציינת כי שנה לאחר הפסקת החשמל ב־28 באפריל 2025, שהותירה עשרות מיליוני תושבים בספרד ובפורטוגל ללא חשמל, לא נקבעה עד היום אחריות ברורה לאירוע — למרות שורה של ממצאים המצביעים על כשלים ידועים במערכת. גם בממשלה מודים כי מדובר היה באירוע “שלא היה צריך לקרות”, אך לא הוצגו מסקנות חד־משמעיות ולא הוטלו סנקציות.
מהמידע שהתפרסם בעיתונים השונים בסוף השבוע עולה כי הקריסה הוגדרה כ”אפס חשמלי” — מצב שבו המתח ברשת יורד לאפס. מערכת החשמל פועלת באמצעות שילוב של מקורות ייצור שונים — בעיקר אנרגיה סולארית ורוח לצד תחנות גז, מים וגרעין — כאשר חברת החשמל הלאומית, Red Electrica, היא האחראית לוויסות האיזון בין המקורות השונים ויציבות הרשת.
ביום האירוע היו עודפי אנרגיה, ונוצרו תנודות חדות שלא נענו באופן מספק על ידי מקורות ייצור שיכולים לייצב את המתח החשמלי. הקריסה הייתה תוצאה של שרשרת כשלים ולא של גורם יחיד. דוחות מקצועיים מצביעים על שילוב בין תנודות מתח, ניתוקים של תחנות ייצור, ואובדן סנכרון של המערכת עם שאר רשת החשמל האירופית. לפי הערכות, מדובר באירוע עם גורמים רבים, שנבע מהצטברות של הפרעות קטנות במערכת מורכבת שעוברת שינוי מהיר בשל המעבר לאנרגיות מתחדשות.
לצד זאת, מהדיווחים עולה כי היו התרעות מוקדמות. בימים ואף בחודשים שקדמו לאירוע נרשמה חוסר יציבות ברשת, כולל תנודות חריגות במתח. גם הקלטות פנימיות מצביעות על כך שמפעילי המערכת התריעו מפני סיכון לקריסה, במיוחד באזורים עם ייצור גבוה של אנרגיה סולארית. חלק מהדוחות מציינים כי אזהרות אלו לא זכו למענה מספק בזמן.
למרות הממצאים, האחריות לא נקבעה. הגורמים הרשמיים ממשיכים להגדיר את האירוע כבעיה “רב־גורמית”, והרגולטור פתח עשרות הליכים נגד חברת החשמל וחברות אנרגיה, אך ללא הכרעה סופית או קביעת אשמה ברורה.
עם זאת, בפועל בוצעו שינויים במערכת מאז האירוע. השימוש בתחנות גז — המסייעות לייצוב הרשת — גדל משמעותית, ונוספו מנגנונים לחיזוק הבקרה על תנודות המתח. במקביל, החלו צעדים לשילוב טוב יותר של אנרגיות מתחדשות ביכולת לייצב את המערכת, בין היתר באמצעות שינוי נהלים והוספת אמצעי ויסות.
השינויים הללו הובילו גם לעלייה בעלויות. לפי הדיווחים, חיזוק מנגנוני הבטיחות והפעלת תחנות גיבוי הביאו להתייקרות של כ־13% במחירי החשמל לצרכנים בשנה האחרונה.
התוצאה, לפי העיתונות, היא מערכת יציבה יותר אך יקרה יותר — וללא תשובה ברורה לשאלה המרכזית: מי אחראי לקריסה והאם ניתן היה למנוע אותה.
מקורות: El Mundo, ABC, elDiario.es, El economista, The Objective
ארה״ב לא הזמינה את ספרד לפגישת שרי האוצר של ה־G20 בוושינגטון
עיתון El Mundo מדווח כי ממשל ארצות הברית בראשות דונלד טראמפ לא הזמין את שר הכלכלה של ספרד, קרלוס קוארפו, להשתתף בפגישת שרי האוצר של מדינות ה־G20 שנערכה ב־16 באפריל בוושינגטון — לראשונה מאז 2009 שבה לא הייתה נוכחות ספרדית בדרג זה.
לפי הדיווח, קוארפו שהה באותה עת בוושינגטון במסגרת מפגשי קרן המטבע הבינלאומית, אך לא הוזמן להשתתף בדיון המרכזי של שרי האוצר, למרות שספרד מחזיקה במעמד של “אורחת קבועה” בפורום מאז המשבר הכלכלי של 2009.
עוד נמסר כי במשרד הכלכלה בספרד ממעיטים בחשיבות המהלך, ומציינים כי ראש הממשלה פדרו סנצ׳ס כן הוזמן לפסגת ה־G20 שתתקיים בדצמבר במיאמי. עם זאת, לפי El Mundo, זו הפעם הראשונה זה 17 שנה ששר כלכלה ספרדי אינו משתתף בפגישות ההכנה המרכזיות של הפורום.
בדיווח מצוין כי הפגישה בוושינגטון כללה נציגים בכירים מהכלכלה העולמית, בהם שרי אוצר ממדינות מובילות, נשיאת הבנק המרכזי האירופי כריסטין לגארד ונציב האיחוד האירופי ולדיס דומברובסקיס, בעוד ספרד נעדרה מהשולחן.
עוד נכתב כי מדובר בהמשך למתיחות בין וושינגטון לממשלת ספרד, וכי לפי פרסומים נוספים ארצות הברית אף בוחנת לצמצם את השפעת ספרד במסגרת נאט״ו. בנוסף, נטען כי גם בפסגת ה־G20 הקרובה צפויה נוכחות ספרד להיות מצומצמת יותר, בין היתר בשל הרחבת רשימת המדינות המוזמנות.
לפי גורמים שצוטטו בדיווח, להשתתפות בפורום ה־G20 יש חשיבות גבוהה משום שהיא מאפשרת מעורבות ישירה בקבלת החלטות על מדיניות כלכלית עולמית ומחזקת את מעמד המדינות המשתתפות בזירה הבינלאומית.
מקור: El Mundo
העשירים בספרד הגדילו את הונם ב־14.3% בשנה — ובמקביל קרנות ספרדיות מובילות בביצועי שוק ההון באירופה
עיתון El Mundo מדווח כי 100 האנשים והמשפחות העשירים ביותר בספרד הגדילו את הונם ב־14.3% בשנה האחרונה, והגיעו יחד להון כולל של כ־373.5 מיליארד אירו — עלייה של יותר מ־62% בתוך חמש שנים. לפי הדירוג, אמנסיו אורטגה ממשיך להוביל כאדם העשיר ביותר במדינה, אך העלייה בהונו בשנה האחרונה עמדה על 4.9% בלבד, לעומת גידול ממוצע של כ־20% בקרב יתר 99 העשירים.
לפי הדיווח, העלייה בהון מוסברת בין היתר בעליות חדות בבורסה הספרדית, כאשר מדד Ibex רשם עלייה של כ־50% בשנה, וכן בביצועים חזקים של חברות פרטיות בתחומים כמו קמעונאות, תיירות ותעשייה. במקביל, 66 מתוך 100 העשירים רשמו עלייה דו־ספרתית בהונם.
עוד נכתב כי חלק מהזינוק המשמעותי ביותר נרשם אצל אנשי עסקים מתחום התעשייה והאנרגיה: פלורנטינו פרס הגדיל את הונו ב־156% בעקבות עליית מניית חברת ACS, ודוד רואיס דה אנדרס רשם עלייה של 214% בזכות פעילות חברת האנרגיה המתחדשת Grenergy.
הכתבה מדגישה גם את תפקיד הנזילות — הון זמין להשקעה — כגורם מרכזי להתרחבות העושר. משפחות כמו דל פינו ואנשי עסקים כמו חואן אבליו מחזיקים חלק משמעותי מהונם בהשקעות פיננסיות בינלאומיות, מה שמאפשר להם לנצל הזדמנויות בשווקים. במקביל, מספר המשפחות עם הון של מעל מיליארד אירו עלה בתוך שנה מ־59 ל־76, והסף להיכנס לרשימה טיפס ל־765 מיליון אירו.
בנוסף, מצוין כי מגזרים כמו טכנולוגיה ביטחונית ותעשיות מתקדמות ממשיכים לצמוח, כאשר האחים אסקריבאנו נכנסו לרשימת המיליארדרים בעקבות פעילותם בחברת Indra. חלק ניכר מההון של העשירים מושקע כיום מחוץ לספרד, במדינות כמו לוקסמבורג, שווייץ והולנד, כחלק ממגמת בינאום מתמשכת של נכסים.
במקביל, עיתון elEconomista מדווח כי תשעה קרנות השקעה ספרדיות נמנות עם הקרנות האקטיביות הבולטות בשוק המניות האירופי השנה. לפי הנתונים, כ־56% מהקרנות האקטיביות הפועלות בשוק זה מצליחות להכות את מדד Stoxx 600, כאשר הקרן הספרדית Valentum מובילה עם תשואה של 14.76% מתחילת השנה.
לצד זאת, מדווח כי שמונה קרנות ספרדיות נוספות מדורגות בין 20 הקרנות המובילות באירופה, רבות מהן מתמקדות בחברות בינוניות וקטנות. עם זאת, כאשר משווים למדד החברות הקטנות MSCI Europe Small Caps, רק כ־28% מהקרנות מצליחות לעקוף אותו.
עוד מצוין כי קרנות ספרדיות ותיקות ממשיכות להופיע בדירוגים, ובהן Muza, לצד קרנות בינלאומיות כמו Lazard Dividend ו־Robeco European Value. הקרן Bestinver Internacional מדורגת במקום ה־37 עם תשואה של כ־7%, מעל קרן Magallanes European Equity שמציגה תשואה של כ־5%.
מקורות: El Mundo, elEconomista
הפגנות מול מטה מפלגת ה-PP בדרישה שתתמוך מחר בקונגרס בהארכת חוזי שכירות ובהגבלת שכר דירה
התקשורת בספרד מדווחת כי מאות מפגינים התכנסו מול מטה מפלגת ה-PP במדריד, בדרישה מהמפלגה לשנות את עמדתה ולתמוך בהארכת חוזי שכירות שעומדים להסתיים בשנים 2026–2027. ההצבעה על הצו צפויה להתקיים ביום שלישי הקרוב בקונגרס, כאשר לפי הדיווחים אין לו רוב בשל התנגדות PP, Vox ו־Junts.
הצו מתייחס לחוזי שכירות קיימים למגורים שעומדים להסתיים בשנים 2026–2027, ומאפשר את הארכתם האוטומטית לתקופה נוספת. בנוסף, הוא כולל הגבלה זמנית על העלאת שכר הדירה במסגרת חידוש החוזה. הצו נכנס לתוקף לאחר שאושר בממשלה ופורסם במרץ, אך מחייב אישור סופי של הפרלמנט בתוך 30 יום כדי להישאר בתוקף.
במהלך ההפגנה קראו המשתתפים למפלגת PP לתמוך במהלך, בטענה כי מדובר בצעד שיכול למנוע פינוי של משפחות ולהקל על שוכרים. שלטים שהונפו במקום האשימו את המפלגה כי היא פועלת לטובת בעלי נכסים ומשקיעים.
נציגי ארגוני שוכרים ציינו כי נשלחו עשרות אלפי פניות לחברי פרלמנט בדרישה לתמוך בהארכת החוזים, והגדירו את הצעד כפתרון זמני בלבד, תוך קריאה לקדם צעדים רחבים יותר למשבר הדיור.
לפי הדיווחים, מפלגת PP צפויה להצביע נגד ההצעה, יחד עם Vox ו־Junts.
קטלוניה משיקה תוכנית חירום לצמצום ההמתנה לקבלת סיוע סיעודי — הכרה מהירה ותשלום תוך שבועות
עיתון La Vanguardia מדווח כי נשיא קטלוניה סלבדור אילה הודיע על תוכנית חירום חדשה לצמצום זמני ההמתנה לקבלת סיוע לאנשים במצב סיעודי, שבמסגרתה ממתינים כיום כ־128 אלף איש להכרה או לסיוע. התוכנית, בשם “Pla Cura”, תחל כבר השנה עם תקציב של 25 מיליון אירו ותכלול גיוס של כ־200 עובדים נוספים למערכת.
לפי הדיווח, אחד השינויים המרכזיים הוא קיצור משמעותי של ההליך הביורוקרטי: החל מחודש יוני, חלק מהמבקשים — במיוחד אלו הזקוקים לרמת הסיוע הגבוהה ביותר — יקבלו הכרה כמעט אוטומטית, לעיתים באמצעות שיחת טלפון או וידאו בלבד, על בסיס מידע רפואי קיים. בנוסף, תתאפשר קבלת תשלום זמני עד להתחלת הסיוע הקבוע.
עוד מדווח כי הממשל האזורי מבקש לקצר את זמן ההמתנה, שעומד כיום בממוצע על כ־397 ימים, ולהורידו באופן חד, בין היתר באמצעות מודל מהיר (“PIA אקספרס”) שבו קביעת הזכאות והסיוע מתבצעות יחד. התוכנית צפויה לאפשר טיפול בכ־25 אלף בקשות נוספות בשנה ולהעניק מסלול מהיר לכ־65 אלף איש.
לפי הפרטים שפורסמו, מי שממתין למקום במסגרת שירותים כמו בית אבות או מרכז יום יקבל סיוע ביניים של כ־200 אירו בחודש עד לקבלת פתרון קבוע. במקביל, התוכנית תיתן עדיפות למצבים מורכבים, בהם בעיות בריאות נפשית וילדים מתחת לגיל שש.
ברקע המהלך מציינים בממשל כי מדובר במענה להזדקנות האוכלוסייה ולעלייה חדה בביקוש: בשנת 2025 הוגשו כ־158 אלף בקשות — כפול לעומת לפני עשור. לפי נתונים עדכניים, כ־2,886 בני אדם בקטלוניה מתו ברבעון הראשון של 2026 בזמן שהמתינו להחלטה בעניינם.
התוכנית צפויה להיות מאושרת בצו חירום בימים הקרובים ולהיכנס ליישום מדורג עד סוף 2027, כחלק מרפורמה רחבה במערכת הסיוע הסיעודי.
מקור: La Vanguardia
