ביום ראשון, 15 במרץ, ייערכו בחירות לפרלמנט האוטונומי של קסטיליה ולאון, אחת הקהילות האוטונומיות הגדולות והוותיקות בספרד. לפי רוב הסקרים שפורסמו בשבועות האחרונים, המאבק המרכזי הוא בין מפלגת PP–Partido Popular בראשות הנשיא המכהן אלפונסו פרננדס מאניואקו לבין PSOE בראשות קרלוס מרטינס, כאשר Vox בראשות קרלוס פוליאן עשויה שוב להיות לשון המאזניים לאחר הבחירות. הרוב המוחלט בפרלמנט האזורי עומד על 42 מושבים מתוך 82, וההערכה הרווחת היא שאף מפלגה לא תגיע אליו לבדה. לכן, כמו במערכות אזוריות אחרות שנערכו השנה בספרד, גם כאן האפשרות לשיתוף פעולה בין PP ל-Vox עומדת במרכז הדיון הפוליטי.

קסטיליה ולאון נחשבת לאחת הקהילות ההיסטוריות המרכזיות של ספרד. היא נוצרה מן האיחוד בין שני מרחבים פוליטיים עתיקים – ממלכת לאון וממלכת קסטיליה – שהיו מהכוחות המרכזיים בהתפתחותה של ספרד בימי הביניים. באזור זה נוצרו מוסדות פוליטיים מוקדמים, וב-1188 נערכו בעיר לאון, אסיפות הנחשבות לפרלמנט הראשון בהיסטוריה של אירופה, שבו לקחו חלק גם נציגי הציבור. לאורך מאות שנים מילא האזור תפקיד מרכזי בתהליכים הפוליטיים והתרבותיים, שהובילו להיווצרותה של ספרד המודרנית.
מבחינה גיאוגרפית, מדובר בקהילה האוטונומית הגדולה ביותר בספרד ואחת היחידות האזוריות הגדולות באיחוד האירופי. שטחה כ-94 אלף קילומטרים רבועים – שטח גדול אף מזה של פורטוגל – והיא משתרעת על פני תשע פרובינציות: אבילה, בורגוס, לאון, פלנסיה, סלמנקה, סגוביה, סוריה, ויאדוליד וזמורה. האזור ממוקם בצפון-מערב חצי האי האיברי ומשמש מעין אזור מעבר בין אזורים רבים בספרד, שכן הוא גובל במספר גדול במיוחד של קהילות אוטונומיות.

לצד גודלה העצום, אוכלוסייתה של קסטיליה ולאון קטנה יחסית. בתחילת 2025 התגוררו בה מעט יותר מ-2.4 מיליון תושבים בלבד, כ-5% מאוכלוסיית ספרד, וצפיפות האוכלוסין עומדת על כ-25 תושבים לקילומטר רבוע בלבד. הקהילה כוללת יותר מ-2,200 רשויות מקומיות הפזורות על פני שטח רחב מאוד, ורבות מהן הן יישובים קטנים. במקרים רבים מדובר בכפרים שבהם מספר התושבים מצומצם מאוד, ולעיתים אין בהם שירותים בסיסיים קבועים.
המאפיין הדמוגרפי הבולט ביותר של האזור, הוא ירידה מתמשכת בגודל האוכלוסייה, לצד הזדקנותה. שיעור המבוגרים גבוה במיוחד, והיחס בין מבוגרים מעל גיל 64 לבין צעירים מתחת לגיל 16 עומד על כ-148 מבוגרים לכל 100 צעירים. חלק גדול מן הצעירים עוזב את האזור בגיל צעיר יחסית, כדי ללמוד או לעבוד בערים גדולות יותר, בעיקר מדריד או ברצלונה, ולעיתים גם במדינות אירופאיות אחרות. חוקרים מתארים תופעה זו כמעין "גל הגירה שני", שבו גם צעירים משכילים עוזבים את האזור, בשל מחסור בהזדמנויות תעסוקה.
בתוך המרחב הדליל הזה בולט גם מבנה עירוני מפוזר יחסית. הערים הגדולות בקהילה הן ויאדוליד, בורגוס, סלמנקה ולאון, ולצידן ערי מחוז קטנות יותר כמו פלנסיה, סגוביה, אבילה, זמורה וסוריה. גם הערים הללו קטנות יחסית בקנה מידה ספרדי ואינן יוצרות מטרופולין גדול אחד שמרכז סביבו אוכלוסייה רחבה. מצב זה, לצד הפיזור הגאוגרפי הרחב של מאות יישובים קטנים, מעמיק את הקושי לשמור על שירותים ציבוריים ולבלום את מגמת ההתרוקנות הדמוגרפית.
ההשלכות של מגמה זו ניכרות במבנה היישובים. שני שלישים מן הרשויות המקומיות באזור, נמצאות בסיכון חמור של התרוקנות אוכלוסין, וחלק מן הפרובינציות – במיוחד זמורה וחלקים ממערב האזור – איבדו שיעור משמעותי מן האוכלוסייה שלהן במהלך העשורים האחרונים. בחלק מן היישובים אין כלל ילדים מתחת לגיל 16, והירידה במספר התושבים מקשה על הפעלת שירותים ציבוריים בסיסיים.
גם מבחינה כלכלית קסטיליה ולאון אינה משקפת את משקלה הגיאוגרפי. למרות שהיא תופסת כ-20% משטח ספרד, תרומתה לתוצר, לאוכלוסייה ולתעסוקה הלאומית נמוכה מ-5%. הכלכלה האזורית נשענת במידה רבה על החקלאות, גידול בעלי חיים ופעילות כפרית, לצד תעשייה מקומית. ענפים מרכזיים כוללים את תעשיית המזון ואת תעשיית הרכב, עם מפעלי ייצור של חברות כמו רנו בוויאדוליד ובפלנסיה. במקביל מתפתח גם תחום האנרגיות המתחדשות, והקהילה נחשבת לאחת המובילות בספרד בייצור אנרגיית רוח ושמש.

שיעור האבטלה באזור נמוך יחסית לממוצע הספרדי ועומד על מעט יותר מ-8%. אולם נתון זה מסתיר מציאות מורכבת יותר: מספר המשרות אינו גדל משמעותית, והסיבה העיקרית לשיעור האבטלה הנמוך היא דווקא הירידה במספר האנשים בגיל העבודה בשל הגירה והזדקנות האוכלוסייה.
על רקע זה מתמקדת מערכת הבחירות בשורה של סוגיות מבניות ארוכות שנים. אחת המרכזיות שבהן היא הירידה באוכלוסייה והתרוקנות הכפרים. גם מערכת הבריאות האזורית עומדת במרכז הדיון הציבורי, בין היתר בשל הקושי להפעיל שירותים רפואיים באזורים מרוחקים וביישובים קטנים. סוגיות נוספות כוללות פיתוח כלכלי, תעסוקה לצעירים, שירותים ציבוריים באזורים כפריים וניהול שריפות היער הגדולות שפגעו באזור בקיץ האחרון.
המפלגות המרכזיות מציגות גישות שונות להתמודדות עם האתגרים הללו. PP–Partido Popular מציעה שילוב של תמריצים כלכליים והקלות מס לתושבי האזור הכפרי, לצד חיזוק השירותים הציבוריים ושיפור התשתיות הדיגיטליות והתחבורתיות. PSOE מדגישה בעיקר את חיזוק השירותים הציבוריים – כגון בתי ספר, מרפאות ושירותים חברתיים – וכן תוכניות תעסוקה ודיור במטרה לייצב את האוכלוסייה. Vox מתמקדת בעיקר בעידוד פעילות כלכלית ובהקלות רגולטוריות למגזר החקלאי וליזמות באזורים כפריים.
לצד המפלגות הארציות פועלות גם מפלגות אזוריות. אחת הבולטות היא Unión del Pueblo Leonés, בראשות אליסיה גאייגו, המקדמת בין היתר את הרעיון של אוטונומיה נפרדת עבור אזור לאון – הכולל את הפרובינציות לאון, זמורה וסלמנקה – וטוענת כי אזורים אלו סבלו לאורך השנים מחוסר איזון בפיתוח הכלכלי בתוך הקהילה.
למרות ההבדלים בין המפלגות, כמעט כל המשתתפים במערכת הבחירות, מסכימים כי האתגר המרכזי של קסטיליה ולאון הוא מציאת מודל פיתוח שיאפשר לשמור על אוכלוסייה יציבה ולייצר הזדמנויות כלכליות באזור רחב ודל אוכלוסין. הבחירות הקרובות יכריעו מי יוביל את הקהילה בשנים הקרובות בניסיון להתמודד עם השאלה הזו.
מקורות:
https://www.rtve.es
https://www.infobae.com
https://www.elconfidencial.com
https://www.abc.es
https://www.jcyl.es

