יום האישה הבינלאומי בשנת 2018, היה יוצא דופן. באותה שנה התקיימה במדינה שביתה פמיניסטית רחבת היקף, בת 24 שעות, שכללה הפסקת עבודה, טיפול במשק הבית והימנעות מצריכה. הערכות האיגודים שהתפרסמו בעיתונים באותם ימים דיברו על מיליוני נשים שלקחו חלק במחאה. ברחבי ספרד התקיימו הפגנות, עם מיליוני נשים. במניפסט הרשמי של השביתה, בפלטפורמת Comisión 8M, ניתן למצוא את עיקרי המסרים: נגד אלימות מגדרית, אפליה כלכלית ופערי שכר בין נשים לגברים, וכן נגד אי-הכרה בעבודת הטיפול והבית. שביתה פמיניסטית, גרס המניפסט, היא הפעולה ההמונית להביא לשינוי, על ידי אחוות נשים מהמרחב העירוני והכפרי, המתוגמל והבלתי מתוגמל.
חודשים ספורים לאחר מכן, ביוני 2018, כאשר עלה פדרו סנצ׳ס לשלטון בעקבות הצבעת אי-אמון בממשלתו של מריאנו ראחוי, אמר סנצ’ס בעת הקמת הממשלה כי שביתת הנשים של 8 במרץ סימנה “לפני ואחרי” בשאלת השוויון המגדרי בספרד, וכי הממשלה החדשה היא “השתקפות נאמנה של התנועה הזו”. והיא אכן הייתה, באותו יום הוקמה ממשלה בה 11 נשים מתוך 17 שרים.
סנצ’ס המשיך באותה המגמה בבחירות הבאות בהן הרכיב ממשלה, בשנת 2023. מתוך 22 חברי הממשלה, 12 הן נשים, בתוך כך ארבע סגניות לראש הממשלה. בשתי הממשלות נשים החזיקו בתיקים מרכזיים, גם בתחומים מדיניים וכלכליים. מבט על שתי הממשלות מראה כי כרמן קאלבו מונתה לסגנית ראש הממשלה ולשרה לשוויון; מרגריטה רובלס לשרת ההגנה, הווה אומר אצלנו – ביטחון. נאדיה קלביניו, ששימשה קודם לכן בכירה בנציבות האירופית, קיבלה את תיק הכלכלה; מריה חסוס מונטרו מונתה לשרת האוצר; מגדלנה ולריו לשרת העבודה; רייס מרוטו לשרת התעשייה; ותרזה ריברה לשרת המעבר האקולוגי. דולורס דלגדו כיהנה כשרת המשפטים, מריטשל בטט כשרת המדיניות הטריטוריאלית, כרמן מונטון כשרת הבריאות ואיסבל סלאאה כשרת החינוך. עוד כיהנו נשים במשרדי המדע, החדשנות והאוניברסיטאות, הבריאות, הדיור, הביטחון הסוציאלי וענייני הילדים והנוער.
נתונים בינלאומיים מראים כי גם כאשר נשים מגיעות לממשלה, הן אינן מחזיקות תמיד בתיקים המרכזיים. בעולם, נשים עומדות בראש כ-90% ממשרדי השוויון המגדרי וכ-73% מהמשרדים האחראים לענייני משפחה וילדים, בעוד שתיקים מרכזיים כמו ביטחון, פנים, משפטים וכלכלה עדיין נשלטים ברובם בידי גברים. לפי נתוני IPU ו-UN Women, שיעור הנשים בתפקידי שרי ההגנה בעולם נמוך מאוד ומוערך בכ-12% בלבד. בולטות בכך מרגריטה רובלס בספרד, הלנה קריירס בפורטוגל בשנים 2022-2024 ונירמלה סיתרמן בהודו.
החוק לא חייב את סנצ’ס להקים ממשלה שוויונית. אמנם, בשנת 2007 נחקק בספרד חוק השוויון בין נשים וגברים (Ley Orgánica 3/2007), שקבע כי רשויות המדינה צריכות לשלב שיקולי מגדר במדיניות הציבורית וכי יש לקדם ייצוג מאוזן של נשים וגברים בפוליטיקה ובמוסדות המדינה. החוק גם קבע מנגנונים כגון הערכת השפעה מגדרית להצעות חוק והקמת יחידות שוויון במשרדי הממשלה. עם זאת, הוא לא חייב ייצוג שוויוני בממשלה. החלטתו של סנצ’ס הייתה פוליטית, אך מספר שנים אחר כך היא עוגנה בחקיקה.
בשנת 2024 קידמה אותה ממשלה בעלת רוב נשי ספרדי, חוק חדש שעיגן את העיקרון בחקיקה. החוק, Ley Orgánica 2/2024, קבע ייצוג מאוזן לנשים וגברים. החוק קובע כי במוקדי קבלת החלטות ציבוריים יש להבטיח ייצוג מאוזן של שני המינים, כך שאף אחד מהם לא יפחת מ-40% ולא יעלה על 60%. העיקרון חל בין היתר על הממשלה, על רשימות מועמדים בבחירות, על גופים ציבוריים ועל מועצות מנהלים של חברות ציבוריות. כך הפכה המדיניות, העיקרון, לחוק מחייב.
במבט השוואתי בינלאומי, ספרד נמנית עם המדינות בעלות הייצוג הגבוה ביותר של נשים בממשלה. כבר בשנת 2021 הגיע שיעור הנשים בממשלה הספרדית ל-63.6% (14 נשים מתוך 22 שרים), נתון שהציב את ספרד במקום השלישי בעולם, בייצוג נשים בקבינט באותה שנה. לפי נתוני UN Women, רק 13 מדינות בעולם הגיעו למצב שבו נשים מחזיקות במחצית או יותר מתפקידי השרים.
ברמה העולמית הפער עדיין ניכר: נשים מאיישות רק 22.4% מתפקידי השרים ו-27.5% ממושבי הפרלמנט, לפי נתוני IPU ו-UN Women לשנת 2026. הוא בולט גם בהשוואה למדינות המפותחות, שבהן נשים מהוות בממוצע כ-35% מחברי הממשלה (OECD) – באירופה, ספרד ניצבת לצד מדינות כמו פינלנד, איסלנד ואסטוניה, מיקום המציב אותה בין המובילות ביבשת בייצוג נשים בקבינט. שיעור זה משייך את ספרד לקבוצה מצומצמת של מדינות שבהן הייצוג הממשלתי קרוב לשוויון מגדרי (פריטריות) מלא.
במקביל להרכב הממשלות, קודמה בספרד בעשור האחרון גם חקיקה בתחומי שוויון וזכויות. בשנת 2022 התקבל חוק ההבטחה המקיפה, לחירות מינית (Ley Orgánica 10/2022), שמטרתו לחזק את ההגנה מפני אלימות מינית ולהגדיר כי יחסי מין ללא הסכמה מפורשת, נחשבים עבירה. באותה שנה התקבל גם חוק השוויון ביחס ואי-אפליה (Ley 15/2022), שמרחיב את ההגנה המשפטית מפני אפליה בתחומים כמו עבודה, שירותים ציבוריים, דיור וחינוך. בשנת 2023 עודכן חוק הבריאות המינית והרבייה (Ley Orgánica 1/2023), שמסדיר את הזכות לשירותי בריאות מינית ולגישה להפסקת היריון במסגרת מערכת הבריאות הציבורית. וכמובן, החקיקה משנת 2024, חוק הייצוג הפריטרי שהסדיר את ייצוגן של נשים בגופים ציבוריים מרכזיים – בהם הממשלה, רשימות מועמדים בבחירות ומועצות מנהלים של חברות ציבוריות.
לצד הייצוג הגבוה של נשים בממשלות האחרונות, התמונה במוקדי כוח פוליטיים אחרים בספרד אינה בהכרח דומה. מאז המעבר לדמוקרטיה בשנת 1978 לא כיהנה במדינה, אישה בתפקיד ראש הממשלה. גם ברמת הקהילות האוטונומיות ייצוג הנשים מוגבל יחסית: מתוך 17 קהילות אוטונומיות, רק מספר מצומצם עומדות כיום בראשות נשים, 4 במספר – מדריד, אקסטרמדורה, האיים הבלאריים ונבארה (נכון לשנת 2026). כך, למרות העלייה הבולטת במספר הנשים בממשלה המרכזית ובחקיקה לשוויון מגדרי, הנהגת המערכת הפוליטית ברמה האזורית עדיין נשלטת ברובה בידי גברים.
מקורות:
Comisión 8M – Manifiesto 8M 2018
; OECD – Government at a Glance
Ley Orgánica 3/2007 para la igualdad efectiva de mujeres y hombres
Ley Orgánica 10/2022 de garantía integral de la libertad sexual
Ley 15/2022 de igualdad de trato y no discriminación
Ley Orgánica 1/2023 de salud sexual y reproductiva
