עיתונים בספרד מדווחים כי הצהרתה של נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, שלפיה “אירופה אינה יכולה להיות שומרת הסדר העולמי הישן”, על רקע המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן, הובילה ביממה האחרונה לעימות חריג בתוך הנהגת האיחוד האירופי. לפי עיתון El Mundo, ההתבטאות עוררה תגובות מצד בכירים במחנה הסוציאליסטי באיחוד והבליטה את הקרע הפוליטי בין הסוציאליסטים לבין המחנה השמרני במוסדות האיחוד.
האירועים החלו כאשר סגנית נשיאת הנציבות האירופית האחראית למעבר הצודק, תרזה ריברה, לשעבר שרה בממשלתו של סנצ׳ס, התראיינה לרשת הרדיו Onda Cero והביעה ביקורת על עמדתה של פון דר ליין. ריברה אמרה כי עמדתה של הנשיאה “אינה נראית לה נכונה”, ובכך התייצבה בקו דומה לזה שמביעים בימים האחרונים גורמים בממשלת ספרד.
זמן קצר לאחר מכן התייחס לנושא גם נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קוסטה. קוסטה, לשעבר ראש ממשלת פורטוגל, הדגיש כי יש “להבטיח שהעולם ימשיך להיות מערכת המבוססת על כללים” וכי על אירופה להגן על עקרונות מגילת האו״ם והמשפט הבינלאומי.
במקביל הגיעו גם תגובות מן המחנה השמרני. יו״ר מפלגת ה־PP האירופית, PPE, מנפרד ובר האשים את ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ׳ס כי הוא משתמש בדיון הבינלאומי על המלחמה באיראן כדי לחזק את מעמדו הפוליטי. לפי El Mundo, הדברים משתלבים בביקורת שמביעה גם פון דר ליין כלפי סנצ׳ס בשיחות פנימיות באיחוד.
על רקע המחלוקת הפוליטית בתוך הנהגת האיחוד החריף גם המתח הישיר בין ממשלת ספרד לבין נשיאת הנציבות. לפי הסיקור בעיתון La Vanguardia, שר החוץ הספרדי חוסה מנואל אלברס הבהיר כי ספרד “מזדהה לחלוטין” עם דבריו של קוסטה. לדבריו, השאלה העומדת בפני הקהילה הבינלאומית אינה בין סדר עולמי ישן לחדש, אלא בין סדר לבין אי־סדר.
“אירופה צריכה להגן על הסדר הבינלאומי, משום שהחלופה היא אי־סדר”, אמר אלברס לאחר ישיבת מועצת השרים במדריד. הוא הוסיף כי “כאשר אין סדר בינלאומי – נשאר חוק הג׳ונגל. אם נמשיך לבחור באי־סדר, נגיע לכאוס”.
מקורות: El Mundo
אירופה וספרד נערכות לעליית מחירים בעקבות המלחמה: ממשלות מגבשות צעדי חירום
עיתונים בספרד מדווחים היום כי מדינות אירופה ואסיה החלו להכין שורה של צעדים כלכליים שנועדו לבלום את העלייה במחירי האנרגיה והסחורות בעקבות המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן. לפי הסיקור בעיתונים El Mundo ו־La Vanguardia, החשש מהתייקרות ממושכת של הנפט והגז הביא ממשלות ברחבי אירופה להתחיל בהכנת חבילות סיוע וצעדי התערבות בשוק.
הזינוק במחירים החל לאחר פרוץ המלחמה ב־28 בפברואר והחריף עם סגירת מצר הורמוז, נתיב מרכזי להובלת נפט וגז. בתחילת השבוע הגיע מחיר חבית נפט לכ־120 דולר, לפני שהתייצב סביב 86 דולר – לאחר אמירת טראמפ כי המלחמה לקראת סופה. מחיר זה הוא כ־20% יותר מאשר לפני תחילת העימות. במקביל נרשמה עלייה חדה במחירי הגז, שהובילה גם לעלייה של כ־80% במחירי החשמל.
לפי הערכות מכון המחקר הכלכלי Funcas, עלייה של 10% במחיר הנפט מוסיפה כעשירית האחוז למדד המחירים לצרכן, ואילו עלייה דומה במחיר הגז מובילה להשפעה דומה על האינפלציה. לכן חוששות ממשלות אירופה מהתייקרות שתתפשט במהירות לתחומי התחבורה, המזון, הבנייה והתעשייה.
על רקע זה דנות מדינות כמו גרמניה, צרפת, איטליה וספרד בצעדים שיצמצמו את הפגיעה בצרכנים ובתעשייה. שרי האוצר של האיחוד האירופי צפויים להיפגש כדי לבחון את המצב, בעוד נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין רמזה כי תוכנית אירופית להתמודדות עם ההתייקרות עשויה להיות מוצגת כבר בשבוע הקרוב.
במקביל נערכת גם ממשלת ספרד להכנת צעדי חירום. לפי La Vanguardia, הממשלה הודיעה כי תפעל לגיבוש “תוכנית כוללת” להגנה על משקי בית, עובדים ועסקים מפני השלכות המשבר. סגנית ראש הממשלה והשרה למעבר אקולוגי, שרה אגסן, ציינה כי חשיפתה של ספרד לאספקת אנרגיה דרך מצר הורמוז נמוכה יחסית – פחות מ־2% מאספקת הגז ופחות מ־5% מאספקת הנפט – ולכן ההשפעה הישירה מוגבלת.
עם זאת כבר מורגשת עלייה ביוקר המחיה, והממשלה הודיעה כי תקיים סבב התייעצויות עם כל המפלגות הפרלמנטריות כדי לגבש חבילת צעדים. לפי La Vanguardia, במסגרת זו צפויה הממשלה לפנות גם למפלגת Vox, אף שבמונקלואה מעריכים כי המפלגה עשויה שלא להשתתף בשיחות.
ראש הממשלה פדרו סנצ׳ס צפוי להציג את תוכנית ההתמודדות בפני הקונגרס ב־25 במרץ, לאחר ישיבת המועצה האירופית שתתקיים בבריסל ב־19–20 במרץ.
מקורות: El Mundo, La Vanguardia
חקירת שחיתות בפרויקטים של אנרגיה מתחדשת: בכיר לשעבר במשרד למעבר אקולוגי נעצר
העיתונות הספרדית מסקרת כבר מספר ימים חקירה בנושא פרשיית שחיתות שלטונית נוספת הקשורה לאישור פרויקטי אנרגיה מתחדשת של חברת Forestalia באופן בלתי תקין בתמורה לשוחד.
במסגרת החקירה נעצר בשבוע שעבר אאוחניו דומינגס, לשעבר סגן המנהל הכללי להערכת השפעה סביבתית במשרד למעבר אקולוגי והאתגר הדמוגרפי. מהסיקור בעיתונים La Vanguardia ו־ABC עולה כי דומינגס נחשב לדמות המרכזית בפרשה ונעצר יחד עם חמישה חשודים נוספים במסגרת חקירה של יחידת הסביבה של המשמר האזרחי.
החקירה מתמקדת בהליכי האישור של פרויקטי אנרגיה מתחדשת, ובראשם פרויקט הרוח הגדול ביותר בספרד – “אשכול מאסטרסגו” במחוז טרואל, הכולל עשרים חוות רוח ו־135 טורבינות. מהחקירה עולה כי חלק מהמתקנים תוכננו באזורי Natura 2000 בעלי הגנה סביבתית מיוחדת, ולכן נדרש להם אישור של הצהרות השפעה סביבתית מטעם המשרד.
דומינגס יצר לכאורה מנגנון מקביל בתוך המשרד שאפשר לו לשלוט בתהליכי האישור. החוקרים טוענים כי הפנה חלק גדול מהבדיקות לחברת ההנדסה הציבורית Tragsatec, שם פעלו עובדים שנחשבו לאנשי אמונו. בדרך זו, נטען, ניתן היה לעקוף את הבקרה של פקידי המשרד ולמנוע התנגדויות מקצועיות לפרויקטים.
במסגרת אותה שיטה, לפי החקירה, דומינגס אף מינה כגורם הטכני האחראי על פרויקט מאסטרסגו עובד שלפי עדויות שנאספו “לא היה בעל הכשרה מקצועית מתאימה”. מסמכים הקשורים לפרויקטים הועברו לעיתים ישירות אליו באמצעות התקני זיכרון, מבלי לעבור ברישום הרשמי של המשרד – מה שהחוקרים מתארים כיצירת “קופסה שחורה” שבה תיקי הפרויקטים יצאו ממסלול הפיקוח הרגיל.
לפי החשד, חברת Forestalia, שבבעלות היזם פרננדו סמפר, הייתה הנהנית המרכזית מהליך זה. החוקרים טוענים כי החברה קיבלה יחס מועדף בהליכי האישור, וכי חלק מהתמורה לכאורה הועברה באמצעות מבנה חברות ושותפויות שנועדו להסתיר את זרימת הכספים. נגד המעורבים מיוחסים חשדות לעבירות של שוחד, הלבנת הון, הפרת אמונים והשתייכות לארגון פלילי.
החקירה עדיין נמשכת, ובית המשפט בטרואל צפוי להכריע האם לעצור את קידום הפרויקטים עד להשלמת הבירור המשפטי.
מקורות: La Vanguardia, ABC
קריאה להקדמת בדיקות סרטן השד בספרד: יותר מ־50 אלף חתימות לממוגרפיה מגיל 40
ידיעה זו פורסמה אתמול, אך נדחקה תחת סיקור המלחמה. עיתון La Vanguardia דיווח אתמול כי למעלה מ־50 אלף איש חתמו על עצומה הקוראת להקדים את גיל בדיקות הסקר לסרטן השד בספרד לגיל 40. יוזמת הקמפיין, מריה ולרה בת 42, אובחנה בסרטן שד גרורתי בשלב מתקדם ומובילה כעת מאבק ציבורי לשינוי מדיניות הבדיקות.
העצומה, שנפתחה בפלטפורמת Change.org, צפויה להימסר למשרד הבריאות. יוזמותיה טוענות כי נשים רבות מאובחנות כיום בין גילי 30 ל־45, אך אינן נכללות בתוכניות הסקר הציבוריות, ולכן המחלה מתגלה לעיתים בשלב מאוחר יותר. “אם היו עושים לי בדיקות מוקדם יותר, אולי הייתה לי אפשרות להירפא”, אמרה ולרה בכתבה.
מהדיווח עולה כי אחת הבעיות המרכזיות היא הפער בבדיקות בין הקהילות האוטונומיות. בחלק מהאזורים מתחילות בדיקות הממוגרפיה בגיל 45, ובאחרים רק בגיל 50. יוזמות הקמפיין טוענות כי מצב זה יוצר אי־שוויון בין נשים באזורים שונים של המדינה. “הסיכוי להירפא לא יכול להיות תלוי במקום שבו את גרה”, נכתב בעצומה.
לוולרה מצטרפות נשים רבות שאובחנו בגיל צעיר. אחת מהן, מרינה, גילתה גידול ממאיר בגיל 30 בזמן שהייתה בהיריון. הרופאים הקדימו את הלידה כדי לאפשר לה להתחיל טיפול. אחרת, אסתר, אובחנה לראשונה בגיל 31 ושוב בגיל 44. נשים נוספות סיפרו כי גילו את המחלה רק לאחר שהרגישו גוש בשד, לעיתים כשהסרטן כבר היה בשלב מתקדם.
לפי נתוני האגודה הספרדית לאונקולוגיה רפואית (SEOM), בשנים האחרונות נרשמת עלייה במספר מקרי הסרטן בקרב צעירים. אמנם שיעור המקרים נמוך יחסית בכלל האוכלוסייה, אך המגמה מצביעה על עלייה במספר האבחנות בקרב מבוגרים צעירים. השנה צפויים להתגלות בספרד כ־8,000 מקרי סרטן חדשים בקרב בני פחות מ־50, מהם כ־4,800 נשים – בעיקר בשל סרטן השד.
יוזמות הקמפיין טוענות כי מגמה זו מחייבת שינוי במדיניות הבדיקות. לדבריהן, הקדמת גיל בדיקות הסקר עשויה לאפשר גילוי מוקדם יותר של המחלה ולשפר את סיכויי ההחלמה.
לצד זאת מצביע מחקר בינלאומי חדש על מגמה נוספת: למרות העלייה במספר המקרים המאובחנים, שיעור התמותה מסרטן השד בספרד ירד בכ־42% במהלך שלושים השנים האחרונות, אף שמספר המקרים עלה בכ־65.5%.
מקורות: La Vanguardia, El Español
