התקשורת בספרד מדווחת על מה שכל משתמשי טלגרם יכלו להיווכח אתמול לבדם: טלגרם שלחה הודעה חריגה לכלל משתמשיה בספרד, ובה תקפה את כוונת ממשלת ספרד להגביל את הגישה לרשתות חברתיות לבני פחות מ־16. לפי הסיקור ב־Cadena SER ו־La Vanguardia ואמצעי תקשורת נוספים, מנכ״ל החברה פאבל דורוב שלח מסר ישיר דרך האפליקציה ובו טען כי הצעדים “מסוכנים” ו”מאיימים על חירויות האינטרנט”, ואף הזהיר מפני הפיכת ספרד למדינה שעוקבת אחר אזרחיה.
דורוב טען כי חובת זיהוי משתמשים תיצור תקדים של מעקב אחר זהות כל משתמש, תפגע באנונימיות ותוביל לצנזורת יתר. לדבריו, הממשלות עלולות להכתיב מה מותר לאזרחים לראות ולמה להיחשף, תוך יצירת מרחבי שיח מבוקרים. הוא קרא למשתמשים להישאר ערניים ולהילחם על זכויותיהם, ואף הפציר לשתף את המסר לפני שיהיה מאוחר מדי.
בממשלת ספרד דחו את הדברים. גורמים רשמיים טענו כי עצם הפצת המסר ההמוני מדגישה את הצורך ברגולציה על פלטפורמות מסרים, והאשימו את טלגרם בהפצת שקרים. ראש הממשלה פדרו סנצ׳ס הגיב בחשבון X שלו וכתב: “תנו לטכנו-אוליגרכים לנבוח, סנצ'ו, זה סימן לדהור” או בספרדית – “Deja que los tecno-oligarcas ladren, Sancho, es señal de que cabalgamos” ובכך התייחס בסגנון חופשי לדון קישוט, בדברו עם עוזרו, בניסיון לומר, כי אם מבקרים אותו, סימן שהכיוון הוא נכון. בממשלה הדגישו כי המהלך נועד להגן על קטינים ולהבטיח אכיפת חוק במרחב הדיגיטלי.
לפי הסיקור בעיתון La Vanguardia, הנציבות האירופית בירכה על עצם כוונת ספרד להגביל את גישת הקטינים לרשתות החברתיות, בדומה למדינות נוספות באיחוד, אך הביעה הסתייגות מהאפשרות לרדוף פלילית מנכ״לי פלטפורמות בגין תכנים בלתי חוקיים. בבריסל הדגישו כי סמכויות האכיפה כלפי החברות מוסדרות כבר במסגרת חוק השירותים הדיגיטליים האירופי, המטיל אחריות על הפלטפורמות עצמן.
אשר ליישום ההגבלה, כך מתפרסם, האתגר המרכזי הוא אימות גיל המשתמשים. כל מנגנון שייבחר יחייב את אישור הרשות להגנת המידע ויידרש לאזן בין יעילות לשמירה על פרטיות. בין האפשרויות שנבחנות: זיהוי באמצעות מסמכים מזהים, נתונים ביומטריים, אפליקציות ממשלתיות או מערכות זיהוי דיגיטליות. עם זאת, מומחים מציינים כי ניתן לעקוף הגבלות בקלות יחסית — למשל באמצעות שימוש ב־VPN. הממשלה שוקלת לשלב את המהלך במסגרת חוק להגנת קטינים בסביבה הדיגיטלית הנדון כעת בקונגרס.
השטפונות באנדלוסיה: נמשכים החיפושים אחר אישה בגילאי השלושים לחייה, שנעדרת לאחר שנסחפה בנהר בזמן שניסתה להציל את כלבה
התקשורת בספרד מדווחת היום כי כוחות חירום ממשיכים בחיפושים אחר אישה בגילאי השלושים לחייה, מן העיירה סיאלונגה שבמלאגה, לאחר שנסחפה בזרם נהר במהלך סופת הגשמים העזה שפוקדת את האזור, “לאונרדו”. לפי הסיקור ב־RTVE, Cadena SER ו־ABC, האישה יצאה לטייל עם כלביה סמוך לנהר טורבייה, כאשר אחד מהם נפל למים עקב הזרימה החריגה שגרמו השטפונות. היא נכנסה לנהר בניסיון לחלצו, אך נסחפה בזרם ומאז נעלמו עקבותיה.
על פי הדיווחים, כלב אחד אותר. תושבת האזור, במקור מטורוקס. חברתה, שהייתה עמה, הזעיקה את כוחות ההצלה. מבצע החיפוש כולל סריקות לאורך קילומטרים של תוואי הנהר, שהורחבו עד אזור אלגרובו, בהתאם לכיוון הזרימה לעבר החוף. תנאי השטח קשים ופעולות האיתור מורכבות ומסכנות גם את צוותי החירום.
עוד מדווח כי הסופה “לאונרדו” שפוקדת את אנדלוסיה הביאה לשיבושים רבים: הלימודים הושעו במספר מחוזות, יותר מ־3,000 בני אדם פונו מאזורים שהוצפו, ושירותי רכבת רבים הופסקו. יחידת החירום הצבאית נפרסה בכוחות מתוגברים, בעוד הרשויות התריעו מפני עליית מפלסי הנהרות והצפות נוספות.
הרשות העצמאית לאחריות פיסקלית מזהירה מכשל מבני בניהול ימי המחלה בספרד
עיתון La Vanguardia מדווח היום כי הרשות העצמאית לאחריות פיסקלית — Autoridad Independiente de Responsabilidad Fiscal (AIReF) — מזהירה מפני כשל מבני בניהול ימי המחלה, על רקע זינוק חד בהיקף ההיעדרויות, משכן ועלותן. לפי ממצאי הדוח, מספר מקרי אי־הכושר הזמני כמעט הוכפל בתוך שנים ספורות — מ־4.7 מיליון מקרים בשנת 2017 לכ־8.6 מיליון בשנת 2024. לדוח המלא.
הדוח פורסם במסגרת בחינת ההוצאה הציבורית (Spending Review), ומצביע על עלייה של 58% בהוצאה על קצבאות אי־כושר זמני בתקופה הנבחנת. בשנת 2014 עמדה ההוצאה על כ־5.4 מיליארד אירו וב־2017 על כ־7 מיליארד — הרי שב־2024 הגיעה לכ־16.5 מיליארד אירו.
עוד עולה כי משך ימי המחלה הממוצע התארך ב־14.8%, מ־40 ימים ב־2017 ל־45.9 ימים ב־2024. כאשר מדובר במקרים שבהם העלות נופלת על הביטוח הלאומי (מהיום ה־16 להיעדרות), נרשמה עלייה של 28.9% במספר המקרים ושל 40.7% במשך ההיעדרות.
הרשות מצביעה על פערי תיאום בין הגורמים המעורבים — הרופאים המנפיקים את האישורים לבין המוסד לביטוח לאומי — ועל מחסור במנגנוני בקרה. עוד צוין כי 25% מהמבוטחים מרכזים 55% מהמקרים, וכי שכיחות ההיעדרויות עולה עם גודל מקום העבודה ועם צמיחת המשק.
בין הסיבות לעלייה: עומס גובר על מערכת הבריאות מאז הקורונה, התארכות זמני המתנה ושינויים חקיקתיים בשוק העבודה ובתשלומי ההשלמה לעובדים. מסקנת הדוח היא כי הפיצול בין הגוף המאשר את הזכאות לבין הגוף המממן אותה יוצר ליקוי מבני בניהול המערכת.
בריסל דורשת הסברים מספרד על כספי האיחוד שהושקעו בקו מדריד–סביליה בו התרחשה תאונת הרכבת הקטלנית
עיתון El Mundo מדווח היום כי הנציבות האירופית פנתה לממשלת ספרד בדרישה לקבל הבהרות באשר לאופן השימוש בכספי האיחוד האירופי שהושקעו בשדרוג קו הרכבת המהירה מדריד–סביליה, בעקבות תאונת הרכבת בקו זה, תאונת הרכבת באדמוס. אתמול פרסם העיתון כי האיחוד הקצה בשנת 2023 סכום של 111 מיליון יורו לחידוש התשתית בקו, שנחשב מתיישן ביחס לשאר רשת הרכבות המהירות בספרד.
גורמים בנציבות מסרו כי לאחר התאונה התבקשו הרשויות הספרדיות להעביר נתונים על מצב ביצוע הפרויקט, אופן יישום העבודות והשימוש בפועל במימון האירופי — אך עד כה לא התקבלה תשובה רשמית. בנציבות הדגישו כי כל השקעה מכספי האיחוד מחויבת לעמוד בדין האירופי והלאומי, וכי עם קבלת המידע תיבחן עמידת הפרויקט בתנאים.
בעת אישור המימון ציינה הנציבות כי הקו, שתוכנן למהירויות של עד 300 קמ״ש, פועל ברמות ביצוע גבוהות, אך התיישן נוכח התפתחויות טכנולוגיות מאז שנחנך בשנת 1992. פרויקט השדרוג, המשתרע על פני שתי תקופות תקציב אירופיות, צפוי להימשך עד 2030.
במקביל, מפלגת ה־PP גם היא מפעילה לחץ בזירה האירופית בנושא זה: לפי הדיווח, נציגי המפלגה בפרלמנט האירופי פנו גם הם לנציבות בתזכורת כי הבנק האירופי להשקעות כבר הגדיר את הקו כמצוי בסוף חייו השימושיים, ואף העניק מימון נוסף של 90 מיליון אירו לחידושו.
