השבוע סערה ספרד לאור ההכרזה על ההסכם בין הממשלה למפלגת Podemos, שמבקשת להסדיר את מצבם של כחצי מיליון מהגרים בספרד, אשר מצבם החוקי אינו מוסדר. לפי ההצעה, כל מי ששהו מינימום חמישה חודשים בספרד, עד ל־31.12, יוכלו לקבל אישור שהייה זמני למשך שנה, ואחר כך להסדיר את מצבם בערוצים שמאפשרת ספרד כיום, למהגרים שמצבם אינו מוסדר חוקית, לאחר שנתיים שהייה´דרך המסלול הקיים של זיקה למקום.
הסדרה נרחבת אינה מהלך שאינו מוכר. בשנת 1986 ביצעה ארה״ב מהלך הסדרה רחב היקף ואפשרה למהגרים ששהו בארצות הברית ללא מעמד חוקי, לפני הראשון בינואר 1982 להסדיר את מצבם. כמו כן היה מסלול ייעודי לעובדי חקלאות. יתרה על כך, אפילו נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שבימים אלו בכותרות עקב ציד המהגרים, רצה בכהונתו הראשונה לאשר את הסדרתם של קטינים שהגיעו לארצות הברית ללא מעמד, אמנם בתמורה להחמרת מדיניות ההגירה. כך או כך, ההצעה לא אושרה.
ארצות הברית אינה לבד בכך. דו״ח של האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה משנת 2007 בוחן הליכי הסדרת מהגרים באירופה. מהדו״ח ניתן ללמוד שמאז שנת 1981 ועד לאמצע שנות ה־2000 בוצעו יותר מעשרים הליכי הסדרה במדינות האיחוד האירופי, ובמסגרתם הוסדר מעמדם של כ־4 מיליון מהגרים שהיו ללא מעמד חוקי. ישנם סוגים שונים של הליכי הסדרה: בין אלו שהוגדרו כנרחבים וגורפים ניתן למצוא את איטליה, עם חמישה מהלכים רחבים בין השנים 1990–2003, שבמהלכם הוסדר מעמדם של כ־1.4 מיליון מהגרים ממרוקו, רומניה, אלבניה, אוקראינה והפיליפינים; יוון עם שלושה מהלכים בין השנים 1998–2006; צרפת עם שני מהלכי הסדרה ב־1981 וב־1997, שבמהלכם הוסדר מעמדם של כ־237 אלף איש; ובלגיה עם מהלך הסדרה רחב בשנת 2000, שהסדיר את מעמדם של כ־50 אלף איש. מרבית המדינות המדוברות מצויות בדרום אירופה, וההסדרות נועדו להתמודד עם כלכלה שחורה ועם מחסור בעובדים.
בספרד התקיימו מספר תהליכי הסדרה רחבים של מהגרים מאז סוף שנות ה־80, שבמהלכם המדינה העניקה מעמד חוקי מיוחד לזרים שחיו ולרוב גם עבדו במדינה ללא אישורים. בין שנות ה־80 ל־2005 היו לפחות חמש הסדרות חריגות משמעותיות: שלוש בתקופת ממשלתו של פליפה גונסאלס Felipe González (1986, 1991–1992 ו־1996) ממפלגת ה־PSOE, שבהן הוסדר מעמדם של כ־174 אלף איש, ושתי הסדרות שבוצעו בתקופת ממשלתו של חוסה מריה אסנר José María Aznar (2000 ו־2001) ממפלגת ה־PP, שבהן הוסדר מצבם של כ־503 אלף מהגרים.
בתוך כך, בתקופתו של אסנר נקבע כי זרים יוכלו להסדיר את מעמדם מתוקף מה שמכונה ״זיקה למקום״ (Arraigo), שיכול להיעשות בעזרת חוזה עבודה, השתלבות בחברה, לימודים ועוד. במאי 2025 נכנסה לתוקפה רפורמה בתחום ההגירה, שקיצרה משלוש שנים לשנתיים, את הזמן שאחריו ניתן למהגרים לבקש תושבות על בסיס זיקה למקום. לפי נתונים שהתפרסמו השבוע, בין השנים 2013 ל־2025 קיבלו 376,179 איש, הסדרת מעמד מכוח הזיקה.
בשנת 2005, תחת הנהגת חוסה לואיס רודריגס ספאטרו José Luis Rodríguez Zapatero, ממפלגת ה־PSOE, בוצעה ההסדרה הרחבה ביותר, שבמסגרתה הוענק מעמד חוקי ל־576,506 איש באמצעות צו מלכותי שהתבסס על דרישות כמו חוזה עבודה, רישום במרשם התושבים כשישה חודשים לפני כניסת התקנות לתוקף והיעדר רישום פלילי בספרד ובמדינות המוצא. יותר מכל, ההליך נועד להסדיר את מעמדם של עובדים שכבר שהו ועבדו בספרד ולהכניסם למערכת החוקית, תוך הסדרת תנאי העבודה שלהם, תשלום לביטוח הלאומי ותשלום המיסים. הבקשות הוגשו במרבית המקרים על ידי המעסיקים, מלבד בתחום עבודות משק הבית החלקיות.
מה הוביל למהלך ההסדרה שעל הפרק היום?
מהלך זה הוא תוצאה של מאבק אזרחי שנמשך כמעט שש שנים. את המהלך הובילה תנועת Regularización Ya, קואליציית ארגוני מהגרים וזכויות אדם, שבשנת 2020, במהלך מגפת הקורונה, דרשה להסדיר באופן קבוע את מעמדם של מאות אלפי המהגרים החיים ועובדים בספרד, ללא מעמד חוקי.
לאורך השנים הפעילה התנועה לחץ ציבורי ופוליטי מתמשך, על ידי קידום הצעות חוק, הפגנות, פנייה למוסדות האיחוד האירופי והובלת קמפיין חתימות רחב שהבשיל ליוזמת חקיקה עממית. יוזמת חקיקה כזו אינה קודמה על ידי נבחרי הציבור, אלא על ידי האזרחים, ועליהם היה לגייס למעלה מחצי מיליון חתימות כדי לקדמה. הם השיגו את המטרה ואף מעבר לכך. באפריל 2024 אישר הקונגרס, בהסכמה רחבה, דיון בחקיקה, אך השלמתה נבלמה מסיבות פוליטיות. ממשלת ספרד החליטה לפתור את התקיעות באמצעות צו מלכותי שאינו מחייב חקיקה ורוב פרלמנטרי, כל עוד התקנות נשענות על מסגרת חקיקה קיימת. כך הוכרז ביום שלישי ההסכם בין ממשלת ספרד ל־Podemos, שלפיו הסדרת המהגרים תבוצע באמצעות צו מלכותי אשר יאפשר ל־500 אלף איש בספרד שאינם בעלי מעמד חוקי להסדיר את מצבם. התנאים: הוכחת שהייה של מינימום חמישה חודשים לפני ה־31.12.2025, באמצעות רישום במרשם התושבים, תשלומי חשבונות, ביקורים אצל רופא ועוד, וכן היעדר רישום פלילי.
לצד השמחה הגדולה של הארגונים שקידמו את המהלך ושל הציבור שמצבו יוסדר, נשמעות ביקורות שונות שלפיהן, למרות הטיעון שמדובר בכלי נדרש להסדרת שוק העבודה ומניעת שוק שחור וניצול עובדים, התוצאה היא פגיעה בעובדים מוחלשים אחרים, אפקט משיכה למהגרים נוספים ועוד. להחלטת הממשלה.
הלמידה אודות מהלך ההסדרה בשנת 2005, יכולה ללמד על חלק מהתשובות לחששות הללו.
מחקר אקדמי שנערך בשנת 2019 ובדק את תוצאות מהלך ההסדרה בשנת 2005 קבע כי המהלך תרם לשילוב נרחב של עובדים בכלכלה הפורמלית ולהגדלת הכנסות המדינה ממסים, ונצפה מעבר ברור לעבודה מוסדרת ולהעסקה רשמית.
האם היו גם השלכות שליליות?
כן. נמצאה פגיעה מסוימת בתעסוקת עובדים ילידי ספרד בעבודות הנחשבות כבעלות מיומנויות נמוכות. התופעה יכולה גם לנבוע מהגברת האכיפה שהובילה לצמצום המשרות. לא נצפתה ירידת שכר רוחבית בשוק העבודה. מסקנת המחקר היא כי לצד ההצלחה לשלב עובדים, יש לוודא שמהלך כזה ילווה בהגנה על עובדים מקומיים חלשים.
בכל הנוגע למה שמכונה אפקט המשיכה, מחקר של גוף המחקר של La Caixa משנת 2021 קובע כי מהלך ההסדרה בשנת 2005 לא הוביל לאפקט משיכה של מהגרים חדשים. החוקרים השוו זרמי הגירה ולא מצאו הבדל בשנים שלאחר ההסדרה. מחקר זה מאשש גם פגיעה באוכלוסיות עובדים מקומיות מסוימות, אך מייחס אותה לגורמי אכיפה.
מחקר נוסף שפורסם בינואר 2024 על ידי גוף המחקר CaixaBank Research, מצביע על פער משמעותי בין רמת ההשכלה של עובדים בספרד בכלל, לבין סוגי המשרות שבהן הם מועסקים. בקרב העובדים המהגרים המצב חמור במיוחד:52.2% מהעובדים הזרים בספרד מועסקים במשרות שאינן תואמות את רמת השכלתם, ושליש מהם כבעלי השכלה גבוהה.
למרות הדימוי שלפיו מהגרים ללא מעמד מוסדר הם אלו המגיעים בסירות מאפריקה, המציאות היא שמרבית המהגרים הגיעו כתיירים, באופן חוקי, מדרום אמריקה, ונשארו במדינה.
על פי דו״ח של Fundación de las Cajas de Ahorros – Funcas, בספרד חיים כיום עד כ־840 אלף מהגרים ללא היתר שהייה תקף. ההערכה מבוססת על הצלבת נתוני מרשם האוכלוסין עם נתוני היתרי השהייה התקפים. הממשלה מעריכה כי ההסדרה החריגה המתוכננת, שתתבצע באמצעות צו, עשויה לחול על כ־500 אלף איש, אך לפי Funcas מספר המהגרים העומדים בתנאים עשוי להגיע עד 840 אלף. כ־760 אלף מהם, כלומר הרוב המכריע, הם יוצאי אמריקה הלטינית. הקבוצות הגדולות ביותר הן אזרחי קולומביה (כ־290 אלף), פרו (כ־110 אלף) והונדורס (כ־90 אלף), בעוד שמספר המהגרים מאפריקה, אסיה ואירופה נמוך משמעותית.
המהלך שמקדמת ספרד, כך ניתן לראות בבירור, שונה מהמגמות העולמיות. הוא מנוגד למדיניות שמוביל הנשיא דונלד טראמפ בארצות הברית, ומנוגד למדיניות שמקדם האיחוד האירופי. אך לצד האידיאולוגיה, ולאחר האינטרסים הפוליטיים שהובילו את הממשלה לרצות ולייצב את ממשלתה במהלך זה, קיים אינטרס ברור: מעקב יומיומי אחר העיתונות חושף כמעט מדי שבוע, בעיתונים מכל הקשת הפוליטית, את המסר שלפיו ספרד זקוקה למהגרים. האוכלוסייה המקומית מזדקנת בצל שיעור ילודה נמוך, מה שמעיק על המערכת הפנסיונית והביטוח הלאומי. בין השנים 2019 ל־2023 תפסו מהגרים שני שלישים מהמשרות החדשות בשוק. ספרד תופסת את המהגרים כמנוע צמיחה וכידיים עובדות, והאינטרסים שלה נפגשים עם אלו של מאות האלפים שבאו לנסות לבנות חיים חדשים, רחוק מאדמתם.
