אקסטרמדורה הולכת ביום ראשון לבחירות עם אוכלוסייה שהולכת ומתדלדלת, אחוז אבטלה גבוה, אך מובילה בתחום האנרגיה הסולארית

ביום ראשון הקרוב יילכו תושבי הקהילה האוטונומית אקסטרמדורה Extremadura לבחירות, זאת לאחר שלא מכבר פיזרה נשיאת הקהילה האוטונומית מטעם ה־PP, מריה גווארדיולה, את הממשלה, לאחר שלא הצליחה להעביר תקציב. לא מפלגת ה־PSOE אפשרה לה, וגם Vox לא אפשרו. כרגע היא מקווה להיבחר ברוב שיאפשר לה לא להיות תלויה במפלגות אחרות. הסקרים מנבאים כי משאלתה לא תתקיים, ובחירות אלו יהוו מבחן ליחסי הכוחות בין מפלגת הימין (ה־PP), למפלגת הימין הקיצוני (ה־Vox).

לקראת הבחירות כתבנו מעט על הקהילה האוטונומית אקסטרמדורה, החולקת גבול עם פורטוגל, צפונית לאנדלוסיה ודרומית לקסטיליה ולאון. פיזית מהווה אקסטרמדורה כ־8% משטחה של ספרד — שטח גדול, לאור העובדה שהיא אחת מ־15 קהילות אוטונומיות בשטח ספרד (בנוסף לכך יש את שתי הערים סאוטה Ceuta ומלייה Melilla, ואת האיים הקנאריים והבלאריים).

אקסטרמדורה משתרעת על 41,600 קמ"ר (לשם השוואה, שטחה של ישראל הוא בערך מחצית — 22,072 קמ"ר), אך מתגוררים בה מעט יותר ממיליון תושבים — צפיפות של כ־25 תושבים לקילומטר רבוע, הנמוכה בספרד. בירת הקהילה האוטונומית אקסטרמדורה היא מרידה Mérida, והעיר הגדולה בה היא בדאחוס Badajoz.

השם אקסטרמדורה מקורו במילה הלטינית extremo, הווה אומר קצה, גבול. השם סימן את אזורי הגבול של הממלכות הנוצריות בימי הביניים, ואט־אט, במאה ה־14, החל להתקבע כשם אזור, בין קסטיליה לפורטוגל.

עד ראשית המאה ה־19 לא הייתה אקסטרמדורה יחידה מנהלית עם גבולות ברורים, אלא מרחב בתוך קסטיליה. המעבר למבנה טריטוריאלי התרחב בשנת 1822, והיא חולקה לשני מחוזות — קאסרס Cáceres ובדאחוס. רפורמה מנהלית בשנת 1833 קבעה את מפת הפרובינציות של ספרד, ואת אקסטרמדורה כיחידה ברורה.

במאה ה־20 הלכה והתעצבה זהותה, בין מרד האיכרים בשנת 1936, מלחמת האזרחים, הדיקטטורה של פרנקו והגירה המונית שאפיינה אותה. עם החזרה לדמוקרטיה, הוכרה אקסטרמדורה כקהילה אוטונומית במסגרת החוקה הספרדית בפברואר 1983, ובתוך כך קיבלה ממשל עצמאי. היא אינה מאופיינת בזהות לאומית או בדלנית, אלא בזהות פוליטית אזורית המתמקדת בשאלות של צדק חברתי, שוויון וחלוקת קרקעות.

בתוך כך, ולאור הבחירות שבפתח, בולטת נפילתה של מפלגת ה־PSOE, המפלגה הסוציאליסטית באקסטרמדורה. מחזרת הדמוקרטיה שלטה המפלגה בממשלת אקסטרמדורה כמעט באופן בלעדי. משנת 1983 ועד 2011 שלטה לרוב באמצעות רוב מוחלט או קואליציה. בשנת 2011 הפסידה בבחירות, אך חזרה לשלטון בשנת 2015, שוב — עם רוב מוחלט. בבחירות בשנת 2023 קבלו שתי המפלגות הגדולות, PP ו – PSOE את אותו מספר הקולות, אך מפלגת ה- PP היא זו שהצליחה ליצור קואליציה, והשלטון עבר לידי מפלגת ה־PP. מעוז המפלגה, החשוב גם ברמה הארצית, נפל.

לאקסטרמדורה אתגרים לא פשוטים: שיעור האבטלה בה, נכון לשנת 2024, עמד על כ־15.6% — כחמישה אחוזים מעל הממוצע הארצי. ההכנסה הממוצעת לנפש נמוכה באופן יחסי.

גם האתגר הדמוגרפי בולט במיוחד. מאז שנות ה־70 איבדה אקסטרמדורה כמעט 10% מאוכלוסייתה, וכ־86% מהרשויות המקומיות ממשיכות לאבד תושבים. כ־40% מבני אקסטרמדורה חיים מחוץ לקהילה, בעיקר במדריד, קטלוניה ואנדלוסיה. האוכלוסייה מזדקנת: כ־23% מהתושבים בני 65 ומעלה, ובכ־70% מהיישובים, מדובר באחד מכל ארבעה תושבים. שיעור האוכלוסייה הזרה הוא הנמוך בספרד — כ־4% בלבד.

הכלכלה המקומית נשענת במידה רבה על חקלאות וגידול בעלי חיים, המהווים כ־7.7% מהתמ"ג האזורי — כמעט פי שלושה מהממוצע הארצי. במקביל, אקסטרמדורה פיתחה בשנים האחרונות את תחום האנרגיות המתחדשות, בדגש על אנרגיה סולארית. היא נחשבת מהיצרניות הגדולות בספרד של אנרגיה סולארית, ומייצאת חשמל לשאר המדינה.

סוגיה משמעותית שעלתה לבקרים בתקשורת, היא תחנת הכוח המקומית באלמרס Almaraz, שבה שני כורים שאמורים להיסגר בין השנים 2027–2028, אך מהווים מקור פרנסה חשוב. התחנה הפכה גם לקרדום לחפור בו בין מפלגת ה־PP למפלגת ה־PSOE, כאשר בסופו של דבר, כך נדמה, לשתיהן אינטרס משותף להשאיר את התחנה פתוחה לעת עתה, למרות האשמות הדדיות שאין כך הדבר.

כך או כך, אקסטרמדורה — ללא נמל, עם חיבוריות ברכבות בלבד, בעיר הגדולה שלה, בדאחוס, שבה כ־150 אלף תושבים, ואוכלוסייה מתדלדלת — מתקשה להתרומם כלכלית.

ביום ראשון יתקיימו הבחירות. הסקרים מנבאים רוב לא מוחלט ל־PP.

מי שיפתח עיתונים יראה היום שערורייה מקומית שמסעירה את מערכת הבחירות. בספרד מתאפשרת הצבעה בדואר, באישור, לפני פתיחת הקלפיות. היום מדווחת התקשורת על כך ש־124 מהקולות הללו נגנבו. הצדדים מאשימים זה את זה, אך עד כה, לאור העובדה כי במקביל נגנבו 14 אלף אירו, נדמה כי הכיוון הוא פלילי, ולא קשור לניסיון להשפיע על הבחירות. כך או כך, תינתן האפשרות לאותם 124 בוחרים לשוב ולבחור. בינתיים מפלגת ה־PP מאשימה את מפלגת ה־PSOE בניסיון לשבש את מהלכי הבחירות, ומנגד מפלגת ה־PSOE טוענת למהלכים טראמפיסטיים מצד מפלגת ה־PP.

את המועמדים לנשיאות הממשלה האזורית ניתן היה לראות השבוע בעימות טלוויזיוני ב-RTVE, שבו לא לקחה חלק הנשיאה הנוכחית והמועמדת המרכזית, מריה גווארדיולה. מולה מתמודדים מיגל אנחל גייארדו מטעם ה-PSOE, אוסקר פרננדס, מועמד Vox, ומועמדת קואליציית מפלגות השמאל Unidas por Extremadura — אירנה דה מיגל. חשוב לציין כי גייארדו מועמד לדין בחשד למינוי דויד סנצ'ס, אחיו של ראש הממשלה, למשרה בעירייה ללא הכשרה ובמכרז תפור. סוגיה זו מעיבה מאוד על יכולת מפלגת ה-PSOE להצליח בבחירות.

מה אומרים הסקרים? בממשלת אקסטרמדורה 65 מושבים. לפי סקרים שפורסמו אתמול צפוי יתרון ל-PP, אך ללא רוב מוחלט. ממוצע הסקרים מאז ספטמבר מציב את מפלגת ה-PP כמפלגה הגדולה, עם כ־41.7% מהקולות וכ־29 מושבים — מושב אחד יותר ממספר המושבים שקיבלה בבחירות בשנת 2023, אך רחוק מהרף המאפשר שליטה באמצעות רוב, 33 מושבים. מפלגת ה-PSOE צפויה להיחלש ל־34.2%, שהם 24 מושבים — ירידה של ארבעה מנדטים. Vox מתחזקת וצפויה לעלות מכ־8% ל־12.6% מהקולות, עם 8–10 מושבים, ואולי אף 12. איחוד מפלגות השמאל עשוי לשמור על כוחו — ארבעה מושבים, וכ־16% מהבוחרים עדיין מתלבטים.

נמשיך לעקוב.