ספרד תשלב יעדי שוויון חברתי בתחזית הצמיחה הכלכלית, ותציג היום לקהילות האוטונומיות את קווי הרפורמה במודל המימון; מדיניות אירופאיות רבות, חוזרות להשקיע בתחנות כוח גרעיניות, עקב מתיחות גיאופוליטית וצורכי הבינה המלאכותית
ספרד תשלב יעדי שוויון חברתי בתחזית הצמיחה הכלכלית, ותציג היום לקהילות האוטונומיות את קווי הרפורמה במודל המימון
ממשלת ספרד צפויה להציג היום עדכון לתחזית הצמיחה המקרו־כלכלית, במסגרתה תוצג תחזית הצמיחה לשנת 2025, הכוללת עלייה מ- 2.7% ל- 2.9%. לראשונה כוללת התחזית מדדים של אי־שוויון ועוני. המדד החדש יאפשר מעקב אחר פערי הכנסה ועוני.
לדברי הממשלה הכנסת המדד נועדה לשקף את יעדה לפיו צמיחה כלכלית צריכה לחלחל לכל שכבות האוכלוסייה. המדדים יתבססו על נתוני יורוסטאט, שלפיהם 11.2% מהעובדים בספרד היו בשנת 2024 בסיכון לעוני – מהנתונים הגבוהים באיחוד האירופי. בנוסף, 13.6% מהאוכלוסייה חיו בעוני מתמשך באותה שנה – עלייה של יותר משני אחוזים לעומת 2023. מדד ג'יני, הבוחן את מידת אי־השוויון בהכנסות, עמד בספרד על 31.2 – גבוה מהממוצע בגוש היורו ובאיחוד כולו.
במקביל, תתכנס היום במדריד המועצה למדיניות פיסקלית ופיננסית (CPFF), במהלכה תציג שרת האוצר, מריה חסוס מונטרו, בפני נציגי הקהילות האוטונומיות את הקווים הכלליים לרפורמה במודל מימון הקהילות. מהודעת המשרד עולה, כי הרפורמה מושתת על עקרונות של הבטחה תקציבית לכיסוי הצרכים הבסיסיים לכלל הקהילות, לצד מנגנון של סולידירות תקציבית בין קהילות שונות.
נזכיר כי במפלגת ה-PP, ובהם נשיאי ונשיאות הקהילות האוטונומיות הנשלטות על ידי ה-PP, מודל המימון נתפס עד כה ככזה שמטרתו לספק את התפיסות הבדלניות, בדגש על ניסיון לייצד הסדר מימון שייטיב עם קטלוניה. הנשיאים עתידים להתנגד למרבית הצעדים שמוערך שיוצגו, ומביעים מחאה על כך, כי הדיון אינו עולה בקנה אחד עם סדר היום התקציבי. רבים דורשים להכיל עקרון המכונה ׳אורדינליות׳, במסגרתו כל קהילה מקבלת מן המדינה בהתאם לתרומתה לתקציב הכולל. הסיכום עם קטלוניה אשר יאפשר לה גבייה עצמאית של המיסים, עתיד להידחות לשנה הבאה.
מקורות: El Pais, La Vanguardia
דיור: סיוע לשיקום הכפרים בקטלוניה, ספרד אינה מממשת את מלוא התקציבים בתחום הדיור ומפלגת ה- PP מובילה הצעת חוק נוספת נגד פלישה לדירות
נשיא קטלוניה סלבדור אייה, הכריז על הקצאת 20 מיליון יורו לשיקום 400 בתים ומבנים נטושים באזורים כפריים בארבעת השנים הקרובות. התוכנית, תובא לאישור בוועדת השרים ביום שלישי והיא מיועדת הן לרשויות מקומיות והן לבעלי נכסים פרטיים: הרשויות יוכלו להגיש בקשות להמרת מבני ציבור נטושים לדירות מגורים, ובעלי נכסים פרטיים יקבלו סיוע לשיפוץ בתים שישמשו למגורים או להשכרה במחיר נגיש למשך עשר שנים לפחות. ברגע קבלת הסיוע, הנכס יועבר לשימוש ציבורי לתקופת הזמן שנקבעה.
היוזמה כוללת גם הקלות מס למי שיעבור להתגורר בכפרים, סיוע מנהלי לרשויות המקומיות ובתוך כך צוותי מקצוע שיסייעו לקידום הליכי תכנון ובנייה. מהנתונים בכתבה עולה כי ב- 608 כפרים ישנם פחות מ- 2000 תושבים, ב- 308 כפרים ישנם פחות מ- 500 תושבים. המהלך נועד להתמודד עם ירידה מתמסכת במספר התושבים באזורים הכפריים, וריבוי עומס מנהלי על הרשויות המקומיות.
במקביל, נתונים שמפרסם משרד האוצר בספרד מצביעים על כך שרק שליש מהתקציבים שיועדו להרחבת היצע הדיור מומשו בפועל. כך בשנת 2024 הוקצו 4.173 מיליארד יורו להרחבת הנגישות לדיור אך רק 1.364 מיליארד אירו הוצאו בפועל. מדובר בירידה של 31% לעומת 2023. עוד עולה מהנתונים כי בספרד קיים חוסר של 700 אלף יחידות דיור.
בזירה הארצית, מפלגת ה- PP מקדמת בסנאט הצעת חוק לשינוי הקוד הפלילי כך שפעולת ניתוק שירותים בסיסיים מנכס אליו פלשו תהפוך לחוקית. ההצעה תעלה להצבעה ביום רביעי, וצפויה לעבור ומשם עתידה היא לעבור לקונגרס, שם תידרש גם לתמיכת Junts או ה־PNV . לפי הנתונים המובאים בכתבה בשנת 2024 דווחו 16,400 מקרים של פלישה, מתוכם 7,009 (42%) בקטלוניה.
מקורות: La Vanguardia, ABC ; El Mundo.
מדיניות אירופאיות רבות חוזרות להשקיע בתחנות כוח גרעיניות, עקב מתיחות גיאופוליטית וצורכי הבינה המלאכותית
לאחר שבשבוע שעבר כשלה מטרת מפלגת ה- PP להכניס בחוק התחבורה בת הקיימא, סעיף המאריך את תאריך סגירתן של התחנות הגרעיניות, מפרסם היום עיתון La Vanguardia כתבה לפיה בזמן שספרד מתלבטת בנושא, ברחבי העולם חוזרים להשקיע באנרגיה זו. מהכתבה עולה כי בלמעלה מ־40 מדינות, בהן מדינות אירופאיות רבות, מתכננות תגבור תמהיל האנרגיה שלהן באמצעות הקמת כורים חדשים. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית (AIE), יותר מ־70 ג’יגה־ואט של תחנות כוח גרעיניות נמצאות כעת בבנייה — הנתון הגבוה ביותר בשלושת העשורים האחרונים.
ה־AIE צופה גידול של לפחות שליש בכוח הגרעיני הגלובלי עד שנת 2035, ועד 2050, צפוי הגידול להגיע ל־75%. הסיבות המרכזיות להתחדשות זו הן הצורך בריבונות אנרגטית, על רקע משברים גיאופוליטיים ובמקביל הביקוש הגובר לחשמל בעקבות פריסת טכנולוגיות בינה מלאכותית. חברות טכנולוגיה כמו גוגל, מיקרוסופט ומטא, חותמות על הסכמים לצריכת אנרגיה גרעינית ישירות לתחנות הנתונים שלהן.
צרפת הינה בין המדינות המובילות את המגמה עם 19 תחנות כוח גרעיניות והקמת 14 כורים חדשים. כמו כן פולין, הונגריה, צ’כיה ושוודיה מתכננות הקמת כורים חדשים, וגם גרמניה ודנמרק – שהתנגדו לכך בעבר, מחדשות את הדיון בנושא. סין צפויה להקים מחצית מהתחנות החדשות ולהפוך למובילה בעולם עד שנת 2030.
מקור: La Vanguardia
