עיתון El Mundo מביא כתבה על כבאי היערות, שחירפו נפשם בשריפות בקיץ אך נותרים במצוקה כלכלית בחורף. מהכתבה עולה כי אלפי כבאי יערות בספרד נותרים ללא עבודה קבועה ונאלצים להתמודד עם תנאי העסקה רעועים וחוסר רציפות תעסוקתית, כעובדים עונתיים המפוטרים בסוף הקיץ או מועברים לעבודות מניעה עם שעות מועטות ותנאי עבודה קשים. מצבם משתנה בהתאם לקהילה האוטונומית שאליה הם משתייכים.
לפי הכתבה, אחד הגורמים המרכזיים למצב הוא העובדה שסמכויות מניעת השריפות והכיבוי הועברו לקהילות האוטונומיות, וכל אחת מעניקה תנאי עבודה שונים, מה שיוצר הבדלים חדים בתנאי העבודה, בהיקף ההעסקה ובציוד. גורם נוסף הוא ההכרה הרשמית במקצוע "כבאי יערות", שנכנסה לתוקף רק בשנת 2025, אך עדיין אינה מיושמת בפועל בכל הקהילות, במיוחד באזורים שבהם מערכי הכיבוי מופעלים בידי חברות פרטיות.
דוגמה מקהילת מדריד מראה כי בקיץ מועסקים כ־650 כבאים, אך בחורף מספרם מצטמצם לכ־300 בלבד, מה שמוביל לצמצום משמעותי בפעולות המניעה. לפי העדויות, פחות מאחוז אחד מן השטחים המועדים לשריפות זוכה לטיפול מניעתי עקב מחסור בכוח אדם.
הכתבה מתארת פערים חריפים בין אזורים: באנדלוסיה התנאים נחשבים טובים יחסית, ואילו בקסטיליה ולאון ובאזורים נוספים מתוארת מציאות של העסקה דרך קבלנים פרטיים, חוסר הכרה מקצועית, ציוד לקוי והיעדר הכשרה מסודרת.
עוד עולה כי היעדר תעסוקה נוספת לכבאים מבוגרים, שאינם יכולים עוד לפעול בקו האש, מוביל להצבתם בעבודות שאינן תואמות את ניסיונם, ולעיתים אף נתפסות כפוגעניות. לדברי המרואיינים, חוסר היציבות גורם לעזיבת עובדים מיומנים, שאינם יכולים להתקיים מעבודה עונתית של כמה חודשים בשנה.
לצד הביקורת, מציינים הכבאים כי רציפות תעסוקתית, שילוב בין מניעה לכיבוי והכרה מלאה במקצוע עשויים לשפר את המצב, לחזק את ההגנה על השטחים הכפריים ולתרום לייצוב אוכלוסיות באזורים מרוחקים.
46 נשים נרצחו בספרד ב־2025 כתוצאה מאלימות מגדרית — הנתון הנמוך ביותר מאז 2003; כמעט ברבע מן המקרים היו תלונות קודמות
לרגל השנה האזרחית החדשה התקשורת בספרד מדווחת כי בשנת 2025 נרצחו בספרד 46 נשים בידי בני זוגן או בני זוגן לשעבר — מספר זה הוא הנמוך ביותר מאז החלה הספירה הרשמית בשנת 2003. לשם ההשוואה עד לחודש נובמבר בישראל נרצחו 44 נשים, מספר כמעט זהה, כאשר אוכלוסיית ספרד הינה פי חמישה מן האוכלוסייה בישראל.
עיתון El Mundo מנתח את הנתונים: 35 ילדים וילדות נותרו יתומים כתוצאה מרציחות אלו. בתוך כך נרצחו גם שלושה קטינים על רקע זה. מאז שנת 2003 נרצחו בספרד 1,341 נשים, ומאז 2013 נרצחו 65 קטינים בידי אבותיהם או בני זוגן של אימותיהם. השנה מספר היתומים המצטבר חצה את רף ה־500.
בעשרה מתוך 46 המקרים היו תלונות קודמות על אלימות: שבע מהן הוגשו בידי הקורבנות עצמן ושלוש בידי גורמים אחרים. 82.6% מהמקרים התרחשו בין בני זוג שהתגוררו יחד.
בפילוח אזורי, מספר הרציחות הגבוה ביותר נרשם באנדלוסיה: 14 מקרים, כ־30% מהסך הכולל. אחריה קטלוניה עם חמישה מקרים, קהילת מדריד והקהילה האוטונומית ולנסיה עם ארבעה כל אחת, ואקסטרמדורה עם שלושה מקרים. יתר המקרים התחלקו בין קהילות אוטונומיות נוספות.
41.3% מן הקורבנות היו נשים בעלות אזרחות זרה — שיעור הגבוה מחלקן היחסי באוכלוסייה. מתוך החשודים ברצח, חמישה שמו קץ לחייהם לאחר המעשה.
מקורות: La Vanguardia, El Mundo
קטלוניה, מדריד וולנסיה מתמודדות במכרז לקביעת מיקום הגוף הממשלתי לפיתוח טיפולים רפואיים מתקדמים
עיתון La Vanguardia מדווח כי קטלוניה הגישה מועמדות במכרז שנועד לקבוע היכן ימוקם הגוף הממשלתי האחראי על פיתוח טיפולים רפואיים מתקדמים בספרד (Certera) — רשת לאומית שמנהלת ומרכזת את תחום המחקר, הפיתוח והייצור של תרופות מתקדמות, בעיקר טיפולים תאיים וגנטיים. על הזכייה מתמודדות גם מדריד וולנסיה.
על פי הדיווח, ממשלת קטלוניה מציעה למקם את המושב הקבוע בקמפוס של בית החולים קליניק בברצלונה. המועמדות הוגשה ב־23 בדצמבר, שעות ספורות לפני תום המועד שנקבע על ידי הממשלה המרכזית, במסגרת הליך שהוגדר כפתוח, שקוף ותחרותי.
בקטלוניה מדגישים כי ברשותם מערכת שלמה הכוללת מרכזי מחקר, תשתיות לייצור תרופות מתקדמות ויכולת פיקוח ורגולציה בהתאם לכללי האיחוד האירופי. לדברי גורמים במערכת הבריאות, מדובר באקוסיסטם רחב, תחרותי ומוכר ברמה האירופית, המהווה יתרון מרכזי בהתמודדות.
עוד נכתב כי בדצמבר 2023, במסגרת קול קורא ממשלתי לחיזוק תשתיות ויכולות בתחום הטיפולים המתקדמים — כחלק מתוכנית PERTE לבריאות מתקדמת — קטלוניה קיבלה 64% מסך ההשקעה הכוללת, שעמדה על 45 מיליון אירו. מתוך סכום זה, בית החולים קליניק קיבל 10 מיליון אירו, הסכום הגבוה ביותר מבין כלל הגופים המשתתפים, נתון שמוצג כראיה לחוסנה של המועמדות הקטלונית.
הכתבה מציינת כי בית החולים קליניק פיתח שתי תרפיות CAR-T שאושרו על ידי הסוכנות הספרדית לתרופות AEMPS: האחת ללוקמיה לימפובלסטית שאושרה בשנת 2021, והשנייה — הראשונה מסוגה באירופה למיאלומה נפוצה — שאושרה בשנת 2024. יותר מ־600 מטופלים כבר קיבלו טיפולים אלה, שפותחו והופקו בבית החולים עצמו.
בסך הכול, 93 גופים — בהם מוסדות מחקר, אוניברסיטאות, חברות פרטיות, אגודות מדעיות ומשקיעים — הביעו תמיכה במועמדות הקטלונית, שגובשה בתוך כשבועיים. המתמודדות הנוספות הן ולנסיה, שמציעה את בית החולים לה פה, ומדריד, שמציעה את אזור מאחאדהונדה, שבו פועל כיום הניהול של רשת Certera במכון הבריאות קרלוס השלישי.
היחלשות המודיעין הצבאי בספרד בעיצומה של מתיחות ביטחונית באירופה
עיתון ABC מדווח על היחלשות גוף המודיעין הצבאי בספרד אל מול גוף המודיעין האזרחי, ועל סימני שאלה במערכת באשר לצורך בקיומם של שני הגופים.
הכתבה מתארת מצב שבו גוף המודיעין האמון על המודיעין הצבאי עבור כוחות הצבא בספרד, Cifas, סובל ממעבר של קצינים ואנשי מודיעין מן הצבא לשירות בגוף המודיעין הלאומי, CNI. מעבר זה, לפי הכתבה, מחליש את מעמדו של גוף המודיעין הצבאי.
הכתבה מייחסת ל־CNI פעילות יזומה לגיוס כוח אדם, ובכלל זה קצינים בעלי ניסיון מבצעי רחב, כולל לוחמי יחידות מיוחדות ואנשי מודיעין צבאיים. לצד זאת נטען כי שרת ההגנה, מרגריטה רובלס, אינה מציבה מגבלות למעבר כוח אדם מן ה־Cifas ל־CNI, אף שלפי גרסת הכתבה הדבר מוביל להיחלשות המודיעין הצבאי. ראש המטה הכללי, הרמטכ"ל, מובא כדמות היחידה התומכת בהמשך קיומו של גוף המודיעין הצבאי, לעומת גורמים אחרים בצבא הסבורים שיש לצמצם את פעילותו.
הכתבה מעלה את השאלה מהו המבנה הרצוי למערכת המודיעין בספרד: האם ריכוז כל הגופים תחת גוף אחד, או קיומם של גופים נפרדים עם מנגנון תיאום משותף — אך מביעה בבירור עמדה שלפיה אין להמשיך במצב הקיים. עוד משווה הכתבה את ספרד למדינות אחרות באירופה, שבהן המגמה היא חיזוק או איחוד של שירותי המודיעין, כדוגמת בריטניה.
