עיתון La Vanguardia מביא את מאמרו של יובל נח הררי תחת הכותרת – “רק נדיבות יכולה להבטיח שלום בין ישראלים ופלסטינים”; באקסטרמדורה חוששים כי ענף הטבק בסכנה, וכי רבים יעזבו את האזור; הכנסות המדינה מהכורים גדלה, והמאבטחים את המקום מטעם המשמר האזרחי דורשים את שיפור תנאיהם.
ממשלת ספרד עתידה לערער לבית המשפט החוקתי בעניינו של התובע הכללי, הפגנה מול בית המשפט העליון בעקבות ההרשעה
העיתונות מדווחת היום כי בכוונת ממשלת ספרד לערער על פסק הדין של בית המשפט העליון, שהרשיע את התובע הכללי אלברו גרסיה אורטיז בגין חשיפת מידע סודי הנוגע לבן זוגה של נשיאת מדריד, איזבל דיאס איוסו. בית המשפט גזר על התובע הכללי אלברו גרסיה אורטיס שנתיים של השעיה וקנס כספי. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, הצהיר כי הוא מאמין בחפותו של אורטיז, וכי לדעתו קיימים בפסק הדין היבטים שניתן לערער עליהם בבית המשפט החוקתי או בבית הדין האירופי לזכויות אדם. לצד זאת הדגיש סנצ'ס כי הממשלה מכבדת את פסיקת בית המשפט העליון, אך כיבודה אינו שולל מחלוקת ועתירה. במקביל נפתחו הליכי מינוי לתובע כללי חדש.
לצד זאת, ביום ראשון נערכה מחאה מול בית המשפט העליון במדריד, בה השתתפו מאות בני אדם. בין הנוכחים היו שופטים לשעבר. המפגינים הביעו תמיכה בתובע הכללי וטענו כי לא נשמרה חזקת החפות וכי עדויות מפתח להגנתו לא זכו להתייחסות מספקת.
מקורות: La Vanguardia, El Mundo
עיתון La Vanguardia מביא את מאמרו של יובל נח הררי תחת הכותרת – “רק נדיבות יכולה להבטיח שלום בין ישראלים ופלסטינים”
עיתון La Vanguardia הביא את מאמרו של הפילוסוף וההיסטוריון יובל נח הררי, בו הוא גורס כי המאבק בין הישראלים לפלסטינים אינו נובע ממחסור במשאבים בין הנהר לירדן, אשר יכולים לספק חיים בכבוד לכולם, אלא מנרטיבים היסטוריים, בהם כל אחד מהצדדים משוכנע בצדקתו.
המאמר סוקר את שני הנרטיבים: את הנרטיב הפלסטיני הטוען כי הם ילידי האזור וכי היהודים הגיעו לאזור במסגרת פרויקט קולוניאליסטי; זאת למול הנרטיב היהודי־ישראלי הטוען כי הוא העם הילידי שגורש וחזר למולדתו במאה ה־19. הררי מציג את הבעייתיות בשני הנרטיבים, לצד האמיתות שבהם, ואת אי־הסתירה שביניהם.
לטענת הררי במאמר, שלום יושג כאשר הצדדים יוותרו על הצדק המוסרי המוחלט של גרסתם ויכירו בזכות הקיום של האחר. במילותיו של הררי, רק נדיבות תוכל לקדם את הבאת השלום ולשבור את מעגל האלימות לפני שיהפוך לבלתי הפיך — בעולם שהולך ומתחמש.
באקסטרמדורה חוששים כי ענף הטבק בסכנה, וכי רבים יעזבו את האזור
עיתון El Mundo מביא את סיפורן של כ־20,000 משפחות באקסטרמדורה, במחוז קאסרס, התלויות בגידול טבק. בשבוע שעבר התקיים פורום בינלאומי של 180 מדינות החברות באמנת ה־WHO למאבק בטבק, בו דנו בהצעות ארגון הבריאות העולמי, ובתוכן הפסקת התמיכה בגידול טבק. מימוש של הצעה כזו עשוי להביא את האזור לאבד 19 מיליון יורו בשנה — סכום משמעותי עבור 851 מגדלים המטפלים בכ־6,300 הקטארים, שמניבים 98% מכלל התוצרת בספרד. הכתבה, ניתן לשער, מתפרסמת גם לאור בחירות מקומיות קרובות במקום, והמאבק על מקומות עבודה, הן בתחום זה והן בתחום המצויין באופן יומי בעיתונות — 4,000 מקומות עבודה שיאבדו אם לא יוארך זמנה של תחנת הכוח במקום. סיבה נוספת היא החשש מפגיעה בהכנסותיה של ספרד אם ייפגע תחום הטבק, אשר מכניס כארבעה מיליארד יורו.
מהכתבה עולה כי השנה נרשמה עלייה של 15% בכמות התפוקה, שהגיעה לשיא של 22.8 מיליון טון. החקלאים והמעסיקים בכתבה קוראים לתמיכה ציבורית להמשך הסובסידיות ומתריעים כי קריסת הענף תביא לגלי הגירה ונטישת האזור על ידי צעירים.
יו"ר אחת האגודות החקלאיות הפועלות באזור טוען כי, למרות ההשקעות הגבוהות והחדשנות בגידול — הצעירים מעדיפים לעבור לערים, והמחסור בידיים מיומנות גובר. ראשי ערים מקומיות מצביעים על היעדר אלטרנטיבות כלכליות ומקומות תעסוקה באזור. אלטרנטיבה המובאת בכתבה היא הסבת השטחים לשם גידול שקדים — יש מי שמכרו כבר את אדמתם לצורך זה.
למרות החששות, הכתבה מביאה כי אושרה הקמתו של מרכז ייבוש במקום, בהשקעה של שמונה מיליון יורו. תקווה: אחד הפרויקטים שאושרו כולל הקמת מרכז ייבוש חדש בהשקעה של 8 מיליון אירו.
הכנסות המדינה מהכורים גדלה, והמאבטחים את המקום מטעם המשמר האזרחי דורשים את שיפור תנאיהם
עיתון ABC בידיעה ראשית על אבטחת שבעת הכורים הגרעיניים בספרד — במרכז הכתבה מתוארים תנאי העבודה הקשים של המאבטחים את הכורים מטעם המדינה. לאור העובדה כי תקבולי המדינה מטעם הכורים עבור אבטחה עלו בשנה האחרונה, דורשים המאבטחים שיפור בתנאיהם.
מהי אבטחת הכורים ומהם תנאיהם? הכורים מאובטחים 24 שעות ביממה על ידי יחידת עילית של המשמר האזרחי בספרד. משמרות המאבטחים הן לתקופה של שבוע עד שבועיים רצופים, כ־6 פעמים בשנה. במהלך אותו הזמן השוטרים חיים במקום מבודד ממשפחתם, ובזמינות מלאה לעבודה. במשמרות של זמינות של 16 שעות עבודה לא מקבלים המאבטחים פיצוי כספי מעבר לשמונה שעות העבודה הראשונות.
המאבטחים נדרשים להישאר בתחומי המתקן, וכל יציאה מותנית בחזרה בטווח של חצי שעה. פעמים רבות אין היענות לבקשות אישיות ליציאה — גם במקרה של אירועים משפחתיים. מהעדויות שעולות, המאבטחים סובלים מפגיעה בחיי המשפחה.
עוד מדווחים המאבטחים כי לעיתים ישנם ימי עבודה של 30 שעות מתוך 72, וכי תרגולי אימון, סימולציות ועוד — הדורשים תגובה מיידית — אינם מביאים לפיצוי כספי. בהתאם, לא משולמות תוספות סיכון — וזאת לצד ציוד מיושן. השהייה הממושכת במקום נעשית במבנים ייעודיים.
