המציאות שמדאיגה את ספרד, כפי שמשתקף בעיתונות, היא המתרחש בעולם. מהן תוכניות טראמפ והממשל האמריקאי בוונצואלה, ומה עתיד לקרות בגרינלנד – והאם יעמדו לאירופה הכוחות להתמודד מול ארה״ב, אם זו אכן תבקש לשלוט בגרינלנד?
מה אומרים העיתונים?
עיתון ABC עוסק בוונצואלה, קובה וגרינלנד כחלק מאסטרטגיה אמריקאית כוללת. כתבה אחת עוסקת בקובה ובכך שארה״ב הפסיקה את הזרמת הנפט מוונצואלה לקובה – פעולה שמשמעותה פגיעה ישירה ומיידית במערכת החשמל והכלכלה בקובה. עוד מדווח העיתון כי ארה״ב כבר החלה לשווק נפט שעליו השתלטה בוונצואלה. בכל הנוגע לגרינלנד, העיתון מביא את קולותיהם של תושבי גרינלנד, שלמול המציאות בוונצואלה חוששים כי הם הבאים בתור, לאור הצהרות טראמפ וחשיבותה האסטרטגית של גרינלנד ומשאביה הטבעיים.
עיתון La Vanguardia מדווח כי ארה״ב דורשת שליטה “בלתי מוגבלת בזמן” על תעשיית הנפט של ונצואלה. לפי הדיווח, וושינגטון כבר החלה לנצל כלכלית את המהלך, תוך תפיסת מכליות נפט והעברת שליטה מלאה על ייצוא הנפט הוונצואלי לידי הממשל האמריקאי.
הידיעה מצטטת את הנשיא דונלד טראמפ, שלפיו ונצואלה תעביר לארה״ב בין 30 ל־50 מיליון חביות נפט, שיימכרו במחירי שוק והכנסותיהן ינוהלו בידי וושינגטון. שר האנרגיה האמריקאי, כריס רייט, מאשר כי ארה״ב תפקח על כל הפקת הנפט ומכירתו באופן בלתי מוגבל, ותאפשר בעתיד כניסת חברות נפט אמריקאיות לפעילות במדינה.
La Vanguardia מדגיש כי המהלך משתלב בתוכנית אמריקאית רחבה, הכוללת שלושה שלבים לוונצואלה – ייצוב, שיקום ומעבר פוליטי – אך ללא לוח זמנים ברור לסיום השליטה הכלכלית.
עיתון El Mundo מתאר את גרינלנד כזירת העימות הגיאו־פוליטית החדשה ואת הלחץ של ממשל טראמפ על דנמרק במטרה להשתלט על האי הארקטי. לפי הדיווח, מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו צפוי להיפגש עם הנהגת דנמרק כדי לדון בעתיד גרינלנד, על רקע הצהרות סותרות מצד וושינגטון בדבר רכישה אפשרית של האי או אף התערבות צבאית. עוד מביא העיתון את עמדת ממשל ארה״ב, שלפיה גרינלנד חיונית לביטחון הלאומי של ארה״ב מול האיומים הסיניים והרוסיים.
הכתבה מרחיבה כי גרינלנד נתפסת כיעד אסטרטגי בשל מיקומה ומשאבי הטבע שלה. עוד נטען כי ייתכן שדפוס הפעולה של טראמפ הוא אסטרטגיית מיקוח קיצונית שנועדה ללחוץ להגעה להסכמות. בנוסף מביא העיתון כתבה על החרפת המאבק של ארה״ב נגד ייצוא נפט מוונצואלה לרוסיה, ועל יירוט מכליות רוסיות בלב ים. הפעולה בוצעה בסיוע בריטי והובילה לעימות דיפלומטי עם מוסקבה.
גם ב־Cadena Ser, הן ברדיו והן באתר הרשת, מנסחים את סדר היום המרכזי בעיתונות ככזה העוסק בהשתלטות ארה״ב על הנפט בוונצואלה ובחשש מהשתלטות על גרינלנד. כתבה אחת מדגישה את חשיבותה של גרינלנד כאזור אסטרטגי בתחומי המסחר והביטחון, עם כ־57 אלף תושבים בלבד, ובהקשר זה גם את נוכחות הצבא האמריקאי כנקודת תצפית ומערך הגנה מפני טילים. הכתבה מחדדת כי למרות עתודות המינרלים בגרינלנד, האינטרס המרכזי של ארה״ב הוא שליטה בנתיבי מסחר והגבלת סין ורוסיה. הכתבות קושרות אסטרטגיה זו ליירוט המכליות הרוסיות.
כמעט מחצית מהערים בספרד אינן עומדות בערכי הסף החדשים שקבע האיחוד האירופי לזיהום האוויר לשנת 2030
עיתון La Vanguardia מפרסם כתבה המביאה את נתוני הארגון Ecologistas en Acción, שלפיהם הערים הגדולות בספרד רחוקות מלעמוד בערכי הסף החדשים שקבע האיחוד האירופי לזיהום אוויר, ובעיקר בדו־תחמוצת החנקן (NO₂) — מזהם שמקורו המרכזי הוא תחבורה עם מנועי בעירה. נתונים זמניים של תחנות ניטור רשמיות מראים כי בשנת 2025, 18 מתוך 44 ערים שמונות מעל 150 אלף תושבים חרגו מן הערך שהוצב, כלומר כ־41%. בין ערים אלו נמצאות מדריד, ברצלונה, סביליה, ולנסיה, בילבאו ומאלגה, שבהן מתגוררים כ־12 מיליון תושבים — כרבע מאוכלוסיית ספרד.
היעד האירופי מחייב הגעה לערך שנתי ממוצע של 20 מיקרוגרם NO₂ למ״ק אוויר עד 1 בינואר 2030, בעוד שארגון הבריאות העולמי ממליץ על יעד מחמיר אף יותר של 10 מיקרוגרם. אף שעל פי ניתוח של Ecologistas en Action אף עיר בספרד לא חרגה ב־2025 מהערך הישן (40 מיקרוגרם), התקף משנת 2022, רבות חורגות כבר כעת מהסף החדש שייכנס לתוקף בעוד ארבע שנים. ריכוזים גבוהים במיוחד נמדדו בתחנות תנועה מרכזיות, ובהן פלאסה אליפטיקה במדריד, האשמפלה בברצלונה ואתרים מרכזיים במאלגה, גרנדה ומורסיה. מן הכתבה עולה בבירור כי רצוי להטמיע את היעד עוד טרם המועד האחרון.
מומחים מזהירים כי דחיית צעדים עד סמוך למועד היעד עלולה להוביל להפרות חוזרות של הדין האירופי. בכתבה מוזכר כי בית הדין לצדק של האיחוד האירופי כבר הרשיע את ספרד ב־2022 בשל אי־עמידה שיטתית בערכי NO₂ הקודמים מאז 2010. אחד הכלים המרכזיים לצמצום הזיהום הוא יישום אזורי פליטה נמוכה (ZBE), אך שלוש שנים לאחר המועד שנקבע בחוק שינוי האקלים, רוב הערים שמעל 50 אלף תושבים טרם יישמו אזורים אפקטיביים, ולעיתים הסתפקו בהגדרות מצומצמות או סמליות בלבד.
עוד מציינת הכתבה פערים גדולים בין מדידות בערים דומות, שלעיתים נובעים ממיקום לא מייצג של תחנות הניטור. Ecologistas en Action קוראת לעדכן את מיקום התחנות בהתאם לקריטריונים החדשים וליישם מדיניות מקיפה להפחתת תנועת כלי רכב, נוכח ההשפעות הבריאותיות החמורות של NO₂, שנקשר לאלפי מקרי מוות מוקדמים בספרד. להודעה המלאה של ארגון Ecologistas en Action.
ממשלת ספרד מתכוונת להעלות את שכר המינימום בשנת 2026 ב־3.1%, בהתאם לאינפלציה
העיתונים El País ו־El Mundo מעדכנים היום כי ממשלת ספרד מתכוונת להעלות בשנת 2026 את שכר המינימום בשיעור של 3.1%, כך שיעמוד על 1,221 אירו ברוטו לחודש ב־14 תשלומים — 17,094 אירו בשנה. מדובר בעלייה של 37 אירו לחודש לעומת הרמה הנוכחית, והיא תחול רטרואקטיבית מ־1 בינואר 2026. על פי משרד העבודה, כ־2.5 מיליון מקבלי שכר מינימום ימשיכו בפועל שלא לשלם מס הכנסה.
מהלך זה צפוי להציב את שכר המינימום מעל רף ה־60% מהשכר הממוצע במשק — נקודת ייחוס ששימשה עד כה את הממשלה ואשר נשענת על המלצות האמנה החברתית האירופית. לפי דו״ח ועדת המומחים המייעצת למשרד העבודה, השכר הממוצע נטו במשרה מלאה בספרד מוערך ב־26,297 אירו לשנה. הוועדה קבעה כי העלאה של 1.8% בלבד הייתה מספיקה כדי להגיע ל־60% מהשכר הממוצע, אך הוסיפה כי תוספת כזו לא הייתה מפצה על שחיקת כוח הקנייה שנגרמה בשל האינפלציה. לפיכך המליצה על העלאה גבוהה יותר, בתנאי שמקבלי שכר המינימום יישארו פטורים ממס.
הממשלה בחרה להצמיד את ההעלאה לשיעור האינפלציה הבין־שנתית של אוקטובר 2025 — 3.1% — שהיה החודש עם האינפלציה הגבוהה ביותר באותה שנה. החלטה זו עוררה ביקורת מצד ארגוני המעסיקים, שטענו כי מדובר בבחירה שרירותית שאינה משקפת את האינפלציה הממוצעת של 2025 או את תחזיות האינפלציה ל־2026.
משרד האוצר הודיע כי בכוונתו להרחיב את מנגנון הניכויים במס כך שמקבלי שכר מינימום לא יחויבו במס הכנסה גם לאחר ההעלאה, במטרה למנוע העברת חלק מהעלות הנוספת שמוטלת על המעסיקים לקופת המדינה. במקביל מתקיים הליך התייעצות עם האיגודים וארגוני המעסיקים: UGT ו־CCOO צפויים לתמוך במהלך, בעוד שהסבירות להסכמה מצד ארגוני המעסיקים נמוכה, בין היתר בשל מחלוקות סביב עדכון חוזים ציבוריים והאפשרות לבליעת העלאות השכר באמצעות תוספות קיימות.
סנצ’ס וז’ונקרס צפויים להיפגש היום במונקלואה בניסיון להתקדם להסכמה על מודל המימון של קטלוניה
העיתונים El Mundo ו־La Vanguardia כותבים היום כי ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ’ס ומנהיג מפלגת ERC אוריאול ז’ונקרס צפויים להיפגש היום, יום חמישי, 8 בינואר 2026, במעון ראש הממשלה במונקלואה. הפגישה נועדה לקדם הסכמה על שינוי מודל המימון של קטלוניה, נושא מרכזי בהסכם הקואליציוני בין ERC לבין המפלגה הסוציאליסטית בקטלוניה (PSC).
ב־ERC מעריכים כי ניתן להגיע להבנות שיבטיחו כי קטלוניה תקבל מהמדינה משאבים בהיקף גבוה יותר, בהתאם לחלקה בכלכלה הספרדית. לפי שתי הידיעות, מדובר בתוספת שנתית של כ־4 עד 5 מיליארד אירו. בנוסף, המפלגה דורשת שקטלוניה תקבל אחריות רחבה יותר על גביית מס ההכנסה בתחומה, וכן התחייבויות ברורות יותר לביצוע השקעות של המדינה בקטלוניה וללוחות זמנים ליישום ההסכמות.
ממשלת קטלוניה מביעה אופטימיות זהירה ומדברת על מימון הוגן שיאפשר הזרמת משאבים בהתאם לייצור של הכלכלה בקטלוניה. בממשלת ספרד מבהירים כי הפגישה אינה צפויה להביא לסגירה סופית של ההסכם, וכי כל הסכמה תידון במסגרת רחבה יותר של הרפורמה במימון כלל הקהילות האוטונומיות. שרת האוצר מריה חסוס מונטרו עתידה להציג את ההצעה לרפורמה במימון בדיון רשמי בנושא.
ברמה הפוליטית, ממשלת ספרד מקווה כי התקדמות בנושא מודל המימון מול ERC תסייע לה לייצב את הקואליציה, כך שתוכל להשלים את ימיה עד תום הקדנציה בשנת 2027. ERC מצידה מדגישה כי תמיכתה בתקציבים ובהצעות חוק תיבחן כל מקרה לגופו.
מפלגת Junts, לעומת זאת, מבהירה כי לא תתמוך בשום מהלך, אלא אם זה יעניק לקטלוניה עצמאות כמעט מלאה לניהול כלכלתה. Junts מחזיקה בשבעה קולות מרכזיים להכרעת החלטות בממשלה, כך שללא הסכמתה תתקשה הממשלה להעביר כל יוזמת חקיקה.
