ספרד תחת "מעקב" בשל קיפאון בהכנסה הריאלית לנפש; שחיתות: חקירה נגד יועצו של סאנצ׳ס – ואיומים מצד שר לשעבר; חשש בקרב השותפות הקואליציוניות של מפלגת ה- PSOE כי פירוק הממשלה והבחירות הולכים ומתקרבים.
בספרד אין תכנית לאומית לפריסת דפיברילטורים, מערכת הבריאות הציבורית בקטלוניה קורסת והציבור עובר לפרטית
עיתון El Mundo מפרסם תחקיר אודות היעדר ציוד החייאה בסיסי ברחבי ספרד. מהכתבה עולה כי 62.65% מהעיריות בספרד אינן מצוידות בדפיברילטורים, המיועדים להצלת חיים במקרה של דום לב. מדובר בכ־30,000 מקרי מוות בשנה – פי 26 מהתמותה בתאונות דרכים. המכשירים זמינים לשימוש הציבור הרחב וללא צורך בהכשרה מוקדמת. מהכתבה עולה כי מדינות כמו הולנד, צרפת, שווייץ, שבדיה ואיטליה מקדימות את ספרד באופן ניכר בפריסת מכשירי דפיברילטור – עם שיעורים הגבוהים פי 10 עד 15 במספר הדפיברילטורים לנפש. כתוצאה מכך, שיעור ההישרדות מהתקף לב פתאומי מחוץ לבית החולים בהולנד עומד על כ־30%, בעוד שבספרד הוא נופל מתחת ל־10%. נשיא האגודה הקרדיולוגית בספרד, איגנסיו פרננדס לוסאנו, גורס כי מדובר בפער מציל חיים. לדבריו, ניתן היה למנוע בין 4,000 ל־5,000 מקרי מוות בשנה לו הייתה קיימת מדיניות אחידה ואפקטיבית כמו בהולנד. פרננדס מותח ביקורת חריפה על חוסר המעש הממשלתי, וטוען כי אין צורך בתוספת תקציבית – אלא ברצון פוליטי ובקישור פשוט בין מאגרי מידע קיימים.
אתמול פורסמה בעיתון La Vanguardia כתבה המתארת את הזינוק בצריכת שירותי הבריאות הפרטיים בקטלוניה, לנוכח מה שמוגדר כקריסת מערכת הבריאות הציבורית האזורית. לפי סקר הבריאות של קטלוניה, שיעור המבוטחים בביטוחים פרטיים עלה מ־27.8% בשנת 2019 ל־33.9% בשנת 2024. בברצלונה הנתון מתקרב ל־40%. במקביל, מעל 15,300 רופאים בקטלוניה עוסקים ברפואה פרטית – כ־32% מכלל הרופאים באזור. 42% מהם משלבים עבודה גם במערכת הציבורית. לצד העומס הגדל, המערכת הפרטית ניצבת בפני אתגר נוסף: הזדקנות כוח האדם. כ־70% מהרופאים הפרטיים בני למעלה מ־50, וממשיכים להתקשות בגיוס רופאים צעירים שיחליפו אותם. בעשור האחרון נרשמה עלייה בשיעור הנשים בתחום, מ־23% ל־37%.
בריסל: ספרד תחת "מעקב" בשל קיפאון בהכנסה הריאלית לנפש
הנציבות האירופית החליטה לכלול את ספרד ברשימת המדינות הנמצאות "תחת מעקב", בשל ההתקדמות המוגבלת שלה במדד ההכנסה הריאלית לנפש. משנת 2010 לא הצליחה להגיע ספרד לממוצע האיחוד האירופי במדד זה. הדבר נכון גם לגבי שנים של צמיחה כלכלית גבוהה יחסית, כמו בשנים 2016–2017 ולאחר מגפת הקורונה. על פי נתוני Eurostat, שיעור הגידול בהכנסה הריאלית לנפש בספרד עמד על 11% בלבד בעשרים השנים האחרונות – לעומת ממוצע של 22% במדינות האיחוד. מדינות כמו פולין, מלטה, ליטא ורומניה רשמו גידול של למעלה מ־90%. רק יוון ואיטליה הציגו נתונים נמוכים משל ספרד.
ההכנסה הריאלית לנפש, לפי הגדרת Eurostat, היא סך המשאבים הכספיים שנותרים לאדם לצריכה או לחיסכון לאחר ניכוי מסים ותשלומים לביטוח פנסיוני, בתוספת שווי השירותים האישיים שניתנים ללא תשלום (למשל, שירותי בריאות וחינוך). המדד מתואם לפי מדד המחירים לצרכן.
הנציבות האירופית מבהירה בדו"ח שלה כי אף על פי שנרשם שיפור במדד בשנת 2024 (עלייה של יותר משלושה אחוזים לעומת שנת 2023), זה נותר עדיין מתחת לממוצע. לכן, ספרד, לצד הולנד, אוסטריה וקפריסין, מצויה ברשימת מדינות המוגדרות תחת מעקב. Eurostat מציינת שני גורמים מרכזיים לנתונים: שיעור אבטלה גבוה ורמות פריון נמוכות. ספרד היא המדינה היחידה באיחוד האירופי עם שיעור אבטלה דו-ספרתי. לפי נתוני האבטלה המעודכנים לשנת 2025, ספרד מובילה את מדינות אירופה עם שיעור אבטלה של 10.5% – הגבוה ביותר באיחוד. המדינות הבאות בתור, כמו פינלנד (9.8%) ושוודיה (8.7%), מציגות נתונים נמוכים בהרבה, ואילו מדינות מרכז אירופה, כגון גרמניה (3.9%) או פולין (3.2%), שומרות על רמות אבטלה יציבות ונמוכות.
ביחס לנושא הפריון, דו"ח של המכון ללימודים כלכליים (IEE) מציין כי בשנים 2013–2023 הייתה עלייה מזערית בלבד במדד הפריון בספרד, במיוחד בהשוואה לממוצע האיחוד ולמדינות מזרח אירופה. גם גרמניה ואיטליה עקפו את ספרד.
כתבה נוספת בעיתון El Mundo מביאה דו"ח חדש המצביע על כך שספרד משתרכת מאחור בשוק ההון האירופי: רק 66% מהתמ"ג מושקעים במניות, אג"ח, קרנות וביטוח – כ־30% פחות מהממוצע באיחוד. מימון החברות מהשוק מהווה 7% בלבד, לעומת 13% באירופה. ההנפקות הראשוניות ירדו ב־49%, והרחבות הון ב־31%. בדו"ח נטען שיש לפשט רגולציה ולעודד הזרמת הון. בהנפקות אג"ח ESG נרשמה ירידה, למעט באג"ח ברות קיימא שזינקו ב־181%. ספרד מדורגת שישית באירופה לפי נפח הנפקות ESG, בעיקר בזכות הנפקת ענק של קהילת מדריד.
שחיתות : חקירה נגד יועצו של סאנצ׳ס – ואיומים מצד שר לשעבר
עיתון ABC מפרסם היום כי היחידה המשטרתית של המשמר האזרחי (UCO) חוקרת את תנאי העסקתו של פרנסיסקו סלסאר, יועץ בכיר ובן ברית ותיק של ראש הממשלה פדרו סנצ׳ס, בחשד כי קיבל שכר מהעירייה המקומית בדוס הרמאנס בין 2012 ל־2017 מבלי שהתייצב לעבודה. התלונה הוגשה על ידי מפלגת Vox. מהתלונה עולה כי זה הועסק כטכנאי עירוני אך בפועל פעל ממטה מפלגת ה-PSOE. מהסיקור עולה כי סלסאר קיבל שכר של כ־2,000 אירו בחודש, עד שיצא לשבתון ביוני 2017 בעקבות מינויו לתפקיד בכיר במטה המפלגה. לאחר מכן צורף לצוות בלשכת ראש הממשלה עם כניסת סנצ׳ס למשרד ראש הממשלה.
החקירה כוללת חשדות לעבירות של מעילה, קבלת שכר שלא כדין, מרמה מנהלית וניצול השפעה. השופטת שפתחה בהליכים קבעה שיש בסיס לפתוח בחקירה בשל חומרת הראיות הראשוניות. העירייה מסרה כי מסרה את כלל המסמכים הדרושים לחוקרים, וטענה כי הליכי ההעסקה היו תקינים. החקירה נמשכת.
עוד מפרסם העיתון כי לאור ההיתכנות כי המואשם בשחיתות, שר התחבורה לשעבר מטעם מפלגת ה-PSOE, חוסה לואיס אבלוס, עשוי להיעצר, גובר החשש בממשלה כי הוא לא ייפול לבד, ועשוי לשתף פעולה עם התביעה בכדי להקל על עונשו, ובתוך כך לחשוף מידע על בכירים נוספים בהם שרים מכהנים.
חשש בקרב השותפות הקואליציוניות של מפלגת ה-PSOE כי פירוק הממשלה והבחירות הולכים ומתקרבים
עיתון El Mundo בכתבה לפיה בין שותפיו הפרלמנטריים של פדרו סנצ'ס מתחזקת התחושה שמדובר בימים האחרונים של הקואליציה. תחושה זו גוברת לאור ההערכה כי ההצבעה הקרובה על מסגרת התקציב עתידה להיכשל. ההצבעה הינה צעד הכרחי לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2026. הצעת הממשלה זוכה כעת לפי ההערכות לתמיכה של 165 נציגים בלבד (מה-PSOE, SUMAR, ERC, BILDU, PNV ו-BNG), לעומת 171 נציגים שהודיעו שיתנגדו. אליהם עתידים להצטרף נציגי מפלגת Junts שפרשה לא מכבר מן הקואליציה, וחברי פרלמנט נוספים שעזבו את מפלגות הקואליציה, שהודיעו כי יימנעו בהצבעה.
במקביל, מהידיעה עולה כי בממשלה לא נעשה ניסיון לגייס רוב להצעה. חלק מהסיעות טוענות כי קיבלו את נתוני התקציב רק לאחר שאושרו במועצת השרים – ללא הידברות מוקדמת. נציגת פודמוס הגדירה את המהלך כיציאה לבחירות. גם שותפות ותיקות בקואליציה כמו ה-PNV הביעו ספק כי לממשלה תהיה אפשרות להמשיך בצורה זו את הקדנציה.
נציין שהחוק מאפשר לממשלה להציע תקציב מותאם גם אם תיכשל בהצבעה זו. עם זאת, גוברת התחושה שהממשלה עשויה להשתמש בכישלון זה כהכנה ליציאה לבחירות.
