ביום שלישי, 21.10, גבר בן 80 התאבד כאשר ההוצאה לפועל הגיעה לביתו לפנותו, זאת מאחר שלא הצליח לעמוד בתשלומי המשכנתא שלו, וביתו נמכר לבעלים אחרים. מונולוג של מנחה הטלוויזיה חוסה מיגל מונסון, סימן את פרשיית השבוע, זו שגזלה חיים: מצוקת הדיור בספרד. מונסון, מנחה התכנית El Intermedio, הבהיר כי המצב הוא מצב חירום. לדבריו, הפינויים בשל אי־עמידה בתנאי המשכנתא, עלו ברבעון השני של 2025 ב־28%. “זה מצב חירום,” אמר, “כשלצעיר אין גישה לדיור, כשעובד נאלץ לחלוק דירה, או כשבמדריד וברצלונה יש להקדיש 71% ו־64% משכר הברוטו, לשם שכירות”.
וסוגיית הדיור המשיכה להדהד, ועמה הנתונים: עלייה של 33% במחירי השכירות בעשור, עלייה של 64% במחירי הדירות, שכר דירה שעולה במקומות רבים, ביותר ממחצית שכר המינימום. אלו מצטרפים לנתונים אחרים שפורסמו בעבר: 15.2% מהצעירים בגילאי 16–29, חיו מחוץ לבית ההורים במחצית השנייה של 2024. שכר הדירה הממוצע שצעיר צריך לשלם כדי לגור לבד הוא 1,080 יורו לחודש.
יום למחרת, רביעי, התפרסמה מחלוקת בין מפלגות הקואליציה בגין הצעדים הנדרשים לטיפול במשבר הדיור. הסוגייה הבוערת שעמדה על הפרק היא 300,000 חוזי שכירות שעתידים להתחדש בזמן הקרוב, ושנחתמו במהלך מגפת הקורונה.
במפלגת Sumar גרסו כי יש לנקוט צעדים לעצירת עליות המחירים, מחשש שהתחדשותם תביא לעליות של עשרות אחוזים באזורים שלא הוגדרו כ”אזורים מתוחים“, בעיקר כאלה המצויים בקהילות אוטונומיות שבהן שולטת מפלגת ה־PP.
מהם אזורים מתוחים? חוק הדיור שאושר במאי 2023 מעגן את הזכות לדיור. החוק מאפשר לקהילות אוטונומיות להכריז על אזורים בשטחן כ”אזורים מתוחים“, מה שמעניק אפשרות להתערבות בשוק הדיור: בין היתר חיוב בהארכת חוזים אוטומטית, פיקוח על מחירים, תמריצים להשכרה במחירים סבירים, מיסוי על דירות ריקות, ותעדוף בתקצוב ממשלתי של דיור ציבורי ועוד. בין מפלגת ה־PSOE לבין ה־PP קיימת מחלוקת על אופן ההתערבות שיוריד את מחירי הדירות — התערבות רגולטורית והטלת מגבלות על השוק מחד, או סיוע לשוק החופשי לפעול מנגד.
במחלוקת בין מפלגות הקואליציה, מפלגת ה־PSOE, בתגובה להצעת Sumar, טענה כי המהלך אינו חוקתי לאור העובדה שהנושא מצוי תחת סמכויותיהן של הקהילות האוטונומיות, אך הודתה כי יש למצוא פתרון, וגרסה כי יש להפעיל לחץ על הקהילות האוטונומיות של מפלגת ה־PP ליישם את חוק הדיור.
עד כמה גדול המשבר? ביום חמישי התפרסמו נתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה (INE) שהצביעו על ממדי משבר הדיור בספרד. מהנתונים עולה כי דמי השכירות הממוצעים עלו ב־33% בין השנים 2013 ל־2023, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה באותה תקופה ב־19.4%. ב־18 ערי בירה במחוזות שונים שכר הדירה חצה את רף 540 יורו בחודש — מעל מחצית משכר המינימום בשנת 2023 (1,080 יורו ב־14 תשלומים).
העיר היקרה ביותר בספרד היא פוסואלו דה אלארקון (Pozuelo de Alarcón) בקהילה האוטונומית מדריד, ובה השכירות הממוצעת עומדת על 1,131 יורו. אחריה סנט קוגט דל ואייס (Sant Cugat del Vallès) בקטלוניה עם 1,086 יורו. עוד ברשימה סיטג’ס (Sitges) שבקטלוניה ואיביזה (Ibiza), שם הרף חצה את 900 היורו.
החישוב המקובל הוא כי הוצאה סבירה לשכירות עומדת על 30% מן השכר. עם זאת, על פי הנתונים, אין אף עיר בירה בספרד שבה השכירות הממוצעת יורדת מתחת לרף זה. הממוצע הארצי עומד על 649 יורו, עלייה של כ־5% לעומת השנה הקודמת. לדברי כלכלנים, הדבר מהווה בעיה דורית מובהקת, לאור העובדה שהצעירים נאלצים לשלם למעלה ממחצית משכרם לבעלי דירות, והדבר פוגע בהם כלכלית לטווח ארוך.
מהנתונים ניתן גם ללמוד על מחירי המכירה הגבוהים: לפי פרסום בעיתון La Vanguardia, נתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה מדרגים את המחיר למ"ר. היישוב היקר ביותר מצוי באיביזה, עם מחיר ממוצע של 6,807 יורו למ"ר; אחר כך ברשימה ניתן למצוא את סראאוץ (Zarautz) בחבל הבאסקים, יישובים נוספים באיים הבלאריים, סיטג’ס בקטלוניה ועוד. בקצה השני, הזול, ניתן למצוא ערים בקסטיליה־לה מנצ’ה.
על רקע נתונים אלו פרסם עיתון El Mundo, את הנתונים של המועצה הכללית של הנוטריונים, המצביעים על אחת הסיבות המרכזיות לעליית מחירי הדיור בספרד: ההון הזר בשוק הנדל"ן. לפי הנתונים, המרכזים עסקאות נדל"ן מאז שנת 2007, בשנת 2024 בוצעו למעלה מחצי מיליון עסקאות רכישה — הנתון הגבוה ביותר מאז 2007. 21% מן הרכישות נעשו בידי זרים, ו־8.5% מהן בידי זרים שאינם מתגוררים בספרד. זאת לעומת שיעור כולל של 7.5% רכישות בידי זרים בשנת 2007. בתקופה זו גדל מספר הזרים באוכלוסייה ב־2% בלבד.
היכן רוכשים הזרים? מחצית מהרכישות באליקנטה (Alicante) נעשו בידי זרים. במלגה (Málaga) 43.7% מן הרכישות; באיים הבלאריים 42.3%; בג’ירונה (Girona) 31.7%; באזור מורסיה (Murcia) 31%.
מחירי הדירות עלו ב־64% מאז שנת 2013. עוד עולה מהכתבה כי קיים מחסור של 150,000 עד 200,000 דירות בשנה. המחסור נובע, בין היתר, עקב מעבר לערים והתפצלות משקי בית. בין הצעדים הנדרשים צוינו הצורך בהאצת היתרי בנייה, תמריצים כלכליים ופיתוח תחבורה ציבורית שתגדיל את טווח אזורי המגורים האפשרי, או כמו שאומרים אצלנו — חיבור לפריפריה.
דו"ח של האיחוד האירופי שהתפרסם אתמול, לרגל דיון באיחוד האירופי בתחום הדיור, שם את שתי הערים המובילות בספרד, ברצלונה (Barcelona) ומדריד (Madrid), במקום הלא־מכובד של שתיים משלוש הערים שבהן הדיור גוזל הכי הרבה מן השכר: 74% מן השכר הולך לדיור. הדו"ח מחדד גם את נושא הצעירים: ספרד היא החמישית באיחוד בגיל המאוחר שבו צעירים עוזבים את הבית, 30. הדבר, כך נטען, מעכב את היכולת להקים משפחה ומשפיע על הבריאות הנפשית. לדו"ח המלא.
אתמול התקיים בבריסל הדיון על משבר הדיור כמשבר אירופי כולל, ביוזמת ספרד ופורטוגל. מסמך הכנה לדיון ביקש להציג תכנית כוללת ושאפתנית, ובה רגולציה על השכרת דירות לצורכי תיירות קצרי טווח. ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ’ס (Pedro Sánchez), ביקש להקים קרן אירופית ייעודית לבניית דיור ציבורי ומוגן, והציג את משבר הדיור כסוגיה שאינה רק של ספרד אלא סוגיה אירופית: קושי משותף של רבים להגיע לקורת גג בטוחה. מפגש הפסגה הסתיים בהחלטה כי הנציבות האירופית תנסח תכנית להשלמת מאמצי מדינות האיחוד להתמודד עם משבר הדיור.
