פרשיית השבוע הייתה ברורה וזועקת, ותפסה תאוצה מיום ליום: גל השריפות שפקד את ספרד. כמעט כל שבוע בחודשיים האחרונים אירעה שריפה באזור זה או אחר של ספרד, ואלו תפסו כותרות קטנות, אבל השבוע, האש אחזה ביערות, הלא מטופלים דיים, ונפגשה עם גל חום קיצוני שפקד את אירופה בכלל וספרד בפרט, והפכה לגל שריפות בלתי נשלט, תופעה שפוקדת את כל אזור הים התיכון.
כישראלים קצת קשה לתפוס את רוחב היריעה: בין אילת לקריית שמונה, המרחב לא רב, וניתן לתפוס אותו, אבל ספרד, על כל גודלה, על 17 הקהילות האוטונומיות שבה, מזמנת לנו אתגר אחר לחלוטין. דווקא עיון היום בעמודים הראשיים של העיתונות המקומית בספרד מספק מבט טוב יותר על המצב: בעיתונים המקומיים של הקהילות האוטונומיות בהן משתוללת האש, הכותרות מסקרות את האסון המקומי; עיתונים ארציים מנסים לתת תמונה רחבה, לבחון את התקציבים הממשלתיים והאם היה מחדל בטיפול בתחום; והעיתונים המקומיים של קהילות אוטונומיות שאותן לא פקדה האש מתגאים בשליחת כוחות סיוע למקום.
כך העיתון של אזור קסטיליה ולאון, El Norte de Castilla, מדווח כי האש בין זמורה ולאון היא הגדולה בהיסטוריה של ספרד. העיתון La Voz de Galicia של גליסיה, בכותרת על חוסר האונים של אורנסה, מחוז בגליסיה, למול שלוש שריפות ללא שליטה. עיתון נוסף של גליסיה, Faro de Vigo, מדווח על יישוב באורנסה בו האש כילתה 32,000 הקטר, עם תמונה של הטרגדיה האנושית של מי שאיבדו, לדבריהם, אפילו את הזיכרונות. עיתון Levante של ולנסיה מדווח על האש שכילתה 500 הקטר בטרסה דה קונפרנטס, יישוב בוולנסיה. עיתון Hoy של אקסטרמדורה מדווח כי מתחילה שליטה באש ברשות המקומית חרישה, אך שבמקום מבקשים סיוע נוסף. יותר מ־4,600 הקטר נשרפו. בעיתונים של סביליה ואראגון מדווחים על שליחות כוחות לסיוע בכיבוי האש.
מבט על מפת השריפות מגלה כי המוקד המרכזי שלהן מתרחב בצפון־מערב ספרד, שם נמצאות גליסיה וקסטיליה ולאון. האש קופצת למקומות שונים, בין היתר יורדת לאורך הגבול עם פורטוגל, פוגעת גם באקסטרמדורה ואנדלוסיה. פורטוגל גם היא בוערת. האש גם קפצה לעבר השני של ספרד, לוולנסיה.
ומה הנזקים נכון לשישי אחר הצהריים? בגליסיה נשרפו 32,000 הקטר, מרביתם באורנסה, מאות תושבים בסגר בבתים. בקסטיליה ולאון, בזמורה, לאון ופלנסיה, נשרפו 31,500 הקטר. בשיא השריפה הגיע מספר המפונים ל־9,500, נכון לעכשיו הרוב חזרו לבתיהם. שני מתנדבים צעירים שנשארו להיאבק באש איבדו את חייהם. שישה נפצעו באורח קשה עד קריטי. באקסטרמדורה, בג’ארייה, פאליארס וליירנה, נשרפו 7,300 הקטר ו־40 איש פונו מבתיהם. בוולנסיה, בטרסה דה אומפראנטס, נשרפו 504 הקטר ומאות תושבים פונו. באנדלוסיה נשרפו בבארוצ’ה 500 הקטר. אדם נוסף נהרג כתוצאה מהאש במדריד.
הכתובת הייתה על הקיר.
בין מניעה לטיפול במשבר, דבר אחר מאוד ברור: הכתובת הייתה על הקיר, והמניעה לא הייתה מספקת. על פי הנתונים המובאים בכתבה בעיתון El Pais, ספרד היא המדינה השלישית באיחוד האירופי בכמות שטחי היער. הזנחת שטחי היערות מביאה ליצירת חומר בערה הולך וגדל, לא מטופל. כל זאת נפגש עם משבר האקלים, שמביא לגלי חום קיצוניים – חומר בערה גם הוא. כך, בין השנים 2014 ל־2023 נרשם גידול של 31% בשריפות היער בהשוואה לעשור שקדם לו. מרבית המומחים המתייחסים בתקשורת לגל השריפות מבהירים כי הדבר החשוב ביותר הוא מניעה.
כתבה אחרת בעיתון El Pais חושפת כי ההשקעה הציבורית ביערות ובמניעת שריפות נמצאת בירידה. כך, אם בשנת 2009 הגיעה ההשקעה הציבורית בתחום ל־1.742 מיליארד יורו, 13 שנים אחר כך, בשנת 2022, עמדו התקציבים על 1.295 מיליארד יורו – ירידה של 26%. מרבית הקיצוץ הוא מתקציבים המיועדים למניעת שריפות – למעלה מחצי.
ריאיון עם מומחה בתחום היערנות ברדיו Cadena Ser מדגיש כי ההסתמכות המרכזית על כיבוי במקום מניעה מהווה טעות פופוליסטית חמורה. לדברי המומחה, עלויות כיבוי גבוהות בהרבה מעלויות מניעה, ומהנתונים המובאים עולה כי על כל יורו במניעה נחסכים 100 יורו בכיבוי. תפיסה רומנטית של הטבע, ללא ניהול אקטיבי משמעותי של שמורות טבע, מביאה להזנחה ולהצטברות דלק טבעי. לעומת זאת, חקלאות וגידולי בעלי חיים מביאים לצמצום מצבורי הדלק הטבעי.
עם זאת, ישנם פרויקטים רבים בספרד לטיפול ביערות על ידי חיזוק אזורי חקלאות, שימוש בדלק היערני, יצירת אזורי חיץ בין העיר ליער, יצירת שריפות מבוקרות ועוד. גוף ציבורי מרכזי בתחום הוא Equipos de Prevención Integral de Incendios Forestales (EPRIF) – צוותי מניעת שריפות יער, המשתייכים לממשלה ופועלים תחת הקהילות האוטונומיות השונות בספרד לקידום התחום, זאת לצד שלל פרויקטים נוספים.
מגלגלים אחריות
בספרד האחריות על טיפול באירועים שונים, בהם שריפות והצפות, נעה בין הקהילה האוטונומית לבין הממשל המרכזי. בראש ובראשונה, האחריות לטיפול היא של הקהילה האוטונומית. חוק היערות של ספרד, שמתעדכן מן המאה ה־18, עבר שינויי חקיקה לאורך השנים, האחרונה שבהם בסוף שנת 2024, ובתוך כך מכיל את חלוקת הסמכויות בין המדינה, הקהילות האוטונומיות והרשויות המקומיות. הקהילות האוטונומיות אחראיות בפועל על ניהול היערות, קידום תכניות מניעת שריפות, הפעלת שירותי כבאות ועוד. השלטון המרכזי אחראי על חקיקה בנושא, וכן על מנגנוני תיאום ארציים ושיתופי פעולה בינלאומיים. התיאום המרכזי נעשה על ידי הוועדה הלאומית להגנת הטבע, ובתוכה הוועדה למאבק בשריפות יער המרכזת את התיאום בין הקהילות האוטונומיות. יצוין כי הן לקהילות האוטונומיות וגם לממשל המרכזי כוחות כיבוי שונים, וכולם פעלו השבוע בשטח – 7,000 כבאי יער, צוותי כיבוי עירוניים, למעלה מ־3,000 חיילים מיחידת החירום הצבאית, למעלה מ־5,000 אנשי ביטחון מהמשטרה הלאומית ומהמשמר האזרחי ועוד.
כל זאת לא מנע מהמפלגות לעסוק בהשתלחות זו בזו על ניהול השריפות. הקהילות האוטונומיות בהן מתרחשות השריפות החמורות ביותר נשלטות על ידי PP – מפלגת האופוזיציה – מה שהביא פעילים מקומיים של PSOE מן השלטון המרכזי להעביר ביקורת לגבי היעדרותם מהמשבר של חלק מראשי הממשלות של הקהילות האוטונומיות הללו מתחילת המשבר. גם שר התחבורה, פורנטס, העביר ביקורת חריפה בעיקר על ראש הקהילה האוטונומית קסטיליה ולאון. מנגד, PP דרשה כי סגנית ראש הממשלה, שרת המעבר האקולוגי, תופיע בציבור במטרה להסביר על תקציבים חסרים לאמצעי כיבוי אוויריים. עם זאת, שר הפנים ושרת המדע אמרו ששיתוף הפעולה בין הכוחות תקין. בתוך כך, גם ראש עיר בתחומה של אורנסה ונשיאת הקהילה האוטונומית מדריד אמרו שזה הזמן לשתף פעולה ולהציל חיים, ושזמן ההתחשבנות יבוא מאוחר יותר.
בינתיים, התמונה שמציירים אנשי השטח לא קלה: עובדי כיבוי יערות טוענים כי התיאום בין הקהילות האוטונומיות כושל, וקיים מחסור באמצעים ובכוח אדם בעל ניסיון, כאשר חלק מכוח האדם קיבל הכשרה מינימלית בלבד. כל זאת לצד כתבות החושפות את תנאי השכר וההעסקה הזמנית של רבים מלוחמי האש – לא יותר מ־1,300 יורו לחודש עבור הצלת חיים.
בינתיים השריפה משתוללת.
