אתמול מול בניין הקונגרס במדריד התכנסו עשרות משפחות, שילדיהן התאבדו עקב בריונות בבית הספר, בידיהם החזיקו שלטים, עם תמונות ילדיהם בדרישה כי הפרוטוקולים הקיימים הנוגעים למאבק באלימות בבתי ספר ישונו באופן שיחייבו את בתי הספר להפעילם, לעצור את הבריונות בכל דרך, ולא לעצור את החקירה בפתח, מחשש לביקורת או לפגיעה בבית הספר. ההפגנה הייתה לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות ובבריונות בבתי-ספר (כולל סייבר-בריונות) המצוין מדי שנה ביום חמישי הראשון של נובמבר.
אחד מהאבות, אשר עומד בראש עמותה העוסקת בתחום, Trencats Contra les Violències a les Escoles, חוסה מנואל לופס וינואלה, נשא דברים, ופתח בלדבר על בתו קירה, צעירה קטלאנית שהתאבדה בשנת 2021 לאחר שסבלה מהתעללות מתמשכת מצד חבריה לכיתה. אביה הדגיש כי להתעללות פנים רבות, היא אינה חייבת לבוא באלימות פיזית, היא יכולה לכלול הצקות קטנות ומתמשכות במשך שנים, או כמו שכינו זאת – אלימות פסיכולוגית שקטה, בעלבונות הדרות והשפלות . לופס התריע נגד המצב החוקי בו בית הספר שופט ובודק את עצמו, והכריז כי אם לא יהיה שינוי, עוד רבים ייקחו חייהם בידיהם
לדברי העמותה Trencats מאז ההבטחות שניתנו לפני שלוש שנים מצד השלטונות לטיפול בנושא, נודעו לציבור מקרים של חמישה מקרי התאבדות נוספים.
מקרה כזה התרחש לא מזמן בסביליה, כאשר ילדה בת 14 מסביליה התאבדה לאחר מסכת של לעג נידוי והשפלות. מותה של סנדרה פנייה הפך אותה לסמל חודש של המאבק וסיפורה הצטרף למקרים רבים אחרים”.
המשפחות דרשו בהצהרתם כי האחריות על יישום פרוטוקול מניעת הבריונות בבתי הספר לא תישאר בידי הנהלות בתי הספר, אלא תועבר לגורם חיצוני עצמאי. “מה שהורג”, אמרו, אלו הפרוטוקולים המגנים על מוסדות החינוך במקום על הילדים.
נתונים שפורסמו בחודש ספטמבר, המסכמים דוחו"ת ארגונים העוסקים בנושא, בהן ארגון ANAR המעניק גם סיוע לילדים במצוקה מראים כי 12.3% מן התלמידים שנסקרו מכירים מקרה של בריונות או חווים אותו; שיעור הסייבר־בריונות הוכפל לעומת השנה הקודמת; ב־14% ממקרי הסייבר־בריוניות נעשה שימוש בבינה מלאכותית ליצירת תוכן מזויף או התחזות. הפגיעה השכיחה ביותר היא פסיכולוגית (84.5%), אחריה מילולית (78.5%), פיזית (63.8%) וחברתית (62.3%); היקף הסייבר־בריונות מגיע ל־24.5%. עוד נכתב כי 6.5% חווים בריונות פנים־אל־פנים, 2.2% דיגיטלית ו־3.6% שילוב של השניים. מורים מדווחים על מחסור בזמן ובהכשרה לטיפול.
מהו החוק הקיים? החוק האורגני להגנה כוללת על הילדות והנעורים מפני אלימות (Ley Orgánica 8/2021), אשר נכנס לתוקף ביוני 2021. החוק מחייב כל מוסד חינוכי למנות “רכז/ת רווחה והגנה” ולהפעיל תכנית למניעת אלימות, הכוללת גם מנגנוני תגובה למקרי בריונות, סייבר־בריונות ופגיעות מיניות. החוק קובע כי בכל מקרה שבו מופיעים סימנים ראשונים של אלימות על בית הספר להפעיל את פרוטוקול התגובה תוך 24 שעות, לתעד את הממצאים ולהעביר דיווח לרשויות.
עם זאת, מאמר שפורסם על ידי האגודה הספרדית למניעת בריונות בבתי הספר (AEPAE), גורס כי בפעול הפרוטוקול אינו מיושם, והינו הליך בירוקרטי בלבד להגן על בתי הספר. לטענת הארגון ב־9 מתוך 10 מקרים בתי הספר מסרבים להכיר במקרי בריונות ככאלה, בטענות שונות. ההשלכות, לפי AEPAE, הינן הרסניות עבור הילדים וכוללות מצבי חרדה וחוסר אונים, מעבר למוסד אחר, טיפולים פסיכולוגיים, וההתעללויות במוסדות נמשכת ללא ענישה.
“המערכת היא הונאה שמגנה על עצמה”, נכתב במאמר, “והפרוטוקול הפך לכלי שמאפשר לבתי הספר להתחמק מאחריות”. הארגון דורש להחיל אחריות משפטית על מורים ומנהלים שאינם מתערבים, ולחייב בתי ספר לשנות את סדרי הדין הפנימיים כך שמי שמועבר מכיתה או בית ספר יהיה המטריד, ולא הקרבן. מומחים משפטיים מחדדים כי גם אם קיימת חקיקה, ללא אכיפה ומנגנון חיצוני עצמאי, ילדים ימשיכות למות.
בינתיים, בשטח מאבק ההורים נמשך. אתמול קבלו ההורים הזמנה לפגישה עם שרת הנוער והילדים סירה רגו, זאת שלוש שנים לאחר פגישתם עם שרת החינוך. המטרה הינה לדון בחוק מקיף שיטייב את החוק הקיים, ויכלול ענישה על מחדלים מצד מנהלים וכאמור מנגנון פיקוח חיצוני על בתי הספרד ותמיכה נפשית לקרבנות.
אביה של קירה, דייק את הדברים באומרו: “אנחנו רוצים שבכל פעם שילד מתלונן, מישהו באמת יעצור ויקשיב לפני שיהיה מאוחר מדי”.
