היום מביא עיתון El Mundo כתבה המציגה את נקודת מבטם על המלחמה של ספרדים המתגוררים בישראל, המתארים את חיי היומיום במלחמה.
הכתבה מביאה את דבריו של לואיס וגאס, רופא מרדים ממדריד, העובד בבית החולים רבין בפתח תקווה. וגאס מתאר את פעילות מערכת הבריאות בתנאי חירום, בתוך כך את העברת מחלקות למתחמים תת־קרקעיים וביצוע ניתוחים רק באזורים ממוגנים. לדבריו, ההיערכות המוקדמת של בתי החולים מסייעת להתמודד עם המצב, וכי ישראל כיום יותר מאורגנת מאשר במלחמה הקודמת מול איראן.
ברמה האישית הוא מתאר את המציאות המורכבת בבית, את התמודדות ילדיו עם האזעקות. לדבריו, הם חווים את האזעקות והכניסה למקלט כמשהו מהנה, בזמן שהמבוגרים חווים שחיקה. במקביל הוא מתאר את הסיכון מפצצות מצרר ואת העובדה שלמרות מערכות ההגנה, פגיעה ישירה עדיין עלולה להיות קטלנית.
לזרו הררה, המתגורר בדרום ישראל, מתייחס לזמן התגובה שניתן כדי להסתתר, כאשר נשמעת אזעקה עקב ירי טילים מאיראן, בניגוד לזמן הקצר יותר כאשר נורו טילים מרצועת עזה.
דני בנלול, המתגורר בתל אביב, מספר כי בהיעדר חדר ממוגן בדירתו עליו לרדת למקלט ציבורי, ומציין כי גם פגיעה של שברי טילים עלולה להיות מסוכנת.
הכתבה מתארת גם את ההשלכות המדיניות של המלחמה: היחסים המשבריים בין ספרד לישראל על רקע עמדת ממשלת פדרו סנצ׳ס, הכוללת הכרה במדינה פלסטינית וביטול חוזי נשק עם ישראל. חלק מהמרואיינים מותחים ביקורת חריפה על ממשלת ספרד ומכנים את עמדתה אנטי־ישראלית.
המרואיינים מתייחסים גם לאופן שבו ישראלים תופסים את ספרד כיום: לצד ביקורת על הממשלה, הם מדווחים כי רבים מהישראלים מביעים אכזבה ואף שואלים אם בטוח ליהודים לנסוע לספרד, בעוד אחרים ממשיכים לראות בחברה הספרדית חברה סובלנית ונפרדת מעמדת הדרג הפוליטי.
האיחוד האירופי בודק האם נעשה שימוש לא תקין בכספי האיחוד בתחזוקת המסילה שבה אירע אסון הרכבות
עיתון El Mundo מדווח כי התביעה האירופית בספרד פתחה בחקירה לבדיקת אופן השימוש בכספי האיחוד האירופי שיועדו לתחזוקת קטע המסילה שבו אירע אסון הרכבות באדמוס (Adamuz, קורדובה), שבו נהרגו 46 בני אדם.
התביעה האירופית (EPPO) היא גוף עצמאי של האיחוד האירופי, האחראי לחקור ולהעמיד לדין עבירות הפוגעות בתקציב האיחוד, כגון הונאה, שחיתות ושימוש לא תקין בכספים אירופיים.
מהכתבה עולה כי לאחר בדיקה ראשונית מצאו גורמי התביעה כי ייתכן והוקצו כספים של האיחוד האירופי לשימור המסילה, וכי נבדק החשד כי ייתכן שנעשה בהם שימוש לא תקין, דבר שעשוי להוות עבירה פלילית.
החקירה מתמקדת בין היתר במצב התשתיות, כאשר אחת ההשערות המרכזיות היא כי ליקוי בריתוך בין מסילה משנת 1989 לבין מסילה חדשה משנת 2023 גרם לירידת הרכבת מהפסים ולהתנגשות בין רכבות אלביה ואיריו בינואר האחרון. במסגרת הבדיקות, התביעה האירופית אספה מסמכים מבית המשפט המקומי במונטורו, מחברת אדיף האחראית על תשתיות הרכבת, וממנהל קרנות האיחוד האירופי.
עוד מדווח כי שני תובעים אירופיים מונו לטפל בתיק, הנמצא בשלב התחלתי. במקביל, מונה שופט ערבויות בבית המשפט הלאומי – חוסה לואיס קלמה – שתפקידו לפקח על צעדי החקירה, לרבות צעדים הפוגעים בזכויות יסוד והגנה על עדים ומומחים.
החקירה של התביעה האירופית מתנהלת במקביל לחקירה המתנהלת בבית משפט במונטורו, שמטרתה לקבוע את נסיבות התאונה ואת האחריות הפלילית האפשרית. לפי El Mundo, גם במסגרת זו נבדקת האפשרות כי פגם במסילה היה הגורם המרכזי לאסון.
הכתבה מציינת כי מאז הקמת התביעה האירופית בספרד בשנת 2021, היקף פעילותה גדל, ובשנת 2025 טיפלה ב־97 תיקים פעילים, כאשר כל התיקים שהגיעו למשפט הסתיימו בהרשעות.
חשש מעליית מחירי המזון: המלחמה באיראן עשויה להשפיע על סל הקניות בספרד
עיתון La Vanguardia מדווח כי מגזר המזון בספרד מזהיר מפני עלייה אפשרית במחירי סל הקניות, אם המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן תימשך מעבר למספר שבועות.
מהכתבה עולה כי העלייה במחירי הנפט והגז כבר גוררת התייקרות בדשנים ובעלויות הייצור החקלאי, אך עד כה ההשפעה טרם הגיעה לצרכן הסופי. איגנסיו סילבה, נשיא התאחדות תעשיות המזון והמשקאות, מעריך כי אם הלחימה תימשך בין חמישה לשבעה שבועות, המחירים עשויים לתת את אותותיהם גם במדפי הסופרמרקטים.
עוד מדווח כי במוצרים מסוימים, בעיקר תוצרת טרייה כמו פירות וירקות, העלייה עשויה להיות מורגשת כבר בתוך שבועיים עד שלושה.
מריה נארנחו, האחראית על תחום תעשיית המזון במכון סחר החוץ, מצביעה על התייקרות בתשומות מרכזיות כמו דלק, הובלה ומזון לבעלי חיים. בין היתר, מחיר האוריאה – חומר גלם מרכזי לדשנים – עלה בכ־35% מאז תחילת התקיפות באיראן.
הכתבה מציינת כי במגזר המזון חוששים מתרחיש דומה לזה שנרשם לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, אז זינוק במחירי האנרגיה הוביל לעלייה חדה באינפלציה ובמחירי המזון. באותה תקופה נקטה ממשלת ספרד צעדים כגון הפחתת מע״מ על מוצרים מסוימים.
בנוסף, חואן רויג, נשיא רשת הסופרמרקטים מרקדונה, מציין כי בשלב זה לא נרשמה עליית מחירים, אך מדגיש כי המחירים תלויים בהתפתחות מחירי חומרי הגלם. הוא אף הביע תמיכה בהפחתת המע״מ על מזון ל־0% אם המצב יחריף.
במקביל, ארגוני חקלאים קוראים לממשלה לפקח על מחירי הדלק כדי למנוע ספקולציה. לדבריהם, ספרד היא מהמדינות שבהן נרשמה העלייה החדה ביותר במחירי הדלק באיחוד האירופי.
מחקר של אוניברסיטת קטלוניה: מערכות בינה מלאכותית נוטות להמליץ על מפלגות שמאל ומפלגות לאומיות בספרד
עיתון ABC מדווח על מחקר של האוניברסיטה הפתוחה של קטלוניה (UOC), לפיו מערכות בינה מלאכותית נוטות להמליץ למשתמשים בספרד להצביע למפלגות שמאל ולמפלגות לאומיות, יותר מאשר למפלגות ימין.
מהכתבה עולה כי המחקר – שעדיין נמצא בתהליך פרסום – התבסס על 1,220 שאלות שהופנו לחמישה עוזרי בינה מלאכותית מרכזיים: ChatGPT, Copilot, Gemini, Grok ו־Perplexity. השאלות התבססו על 61 הנושאים המרכזיים שמדד ה־CIS מזהה כמעסיקים את הציבור, אך נוסחו כך שיבקשו במפורש המלצה למי להצביע.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמפלגת PSOE הייתה המומלצת ביותר, והופיעה ב־100% מהתשובות. אחריה הופיעו Podemos (כ־44.8%) ו־Sumar (כ־40.6%). לעומת זאת, Partido Popular הומלצה רק בכ־28% מהמקרים, ואילו Vox הופיעה בשיעור נמוך במיוחד של כ־6.5%.
עוד עולה כי השפה שבה נשאלה השאלה השפיעה על התשובות: בשפות אזוריות התחזקו מפלגות לאומיות כמו ERC ו־EH Bildu. החוקרים מציינים כי מערכות הבינה המלאכותית “רגישות מאוד” לשפה שבה משתמשים.
המחקר, בהובלת פרן לאלואסה, מצביע על כך שההטיה נובעת גם ממקורות המידע שעליהם מתבססות המערכות – ובראשם ויקיפדיה, וכן כלי תקשורת בעלי קו עריכה פרוגרסיבי כמו El País ו־RTVE, לצד אתרים רשמיים של מפלגות.
מהכתבה עולה כי חלק מהמערכות נטו לסרב לענות על שאלות פוליטיות, אך אחרות – במיוחד ChatGPT ו־Grok – סיפקו המלצות באופן ישיר. החוקרים מזהירים כי מדובר במגמה מדאיגה, בין היתר בשל הפוטנציאל להשפיע על הצבעה פוליטית ואף לשמש ככלי להשפעה מכוונת מצד גורמים אינטרסנטיים.
עוד מצוין כי מחקרים נוספים שפורסמו ב־Science וב־Nature מצאו כי מערכות בינה מלאכותית עשויות להיות יעילות יותר מפרסום פוליטי מסורתי בשינוי עמדות של מצביעים, ולעיתים אף עושות שימוש במידע שגוי לצורך שכנוע.
