עיתון La Vanguardia מפרסם היום ריאיון עם ממלאת מקום שגרירת ישראל בספרד, דנה ארליך, על רקע המתיחות הדיפלומטית בין שתי המדינות, שהחריפה בשבוע שעבר עם אי החזרת שגרירת ספרד לישראל. ארליך בריאיון מתייחסת למגוון סוגיות, בהן היחסים בין המדינות, מדיניות ממשלת ספרד כלפי ישראל והמלחמה.
ארליך מתייחסת למצב הדיפלומטי בין המדינות וגורסת כי היחסים ביניהן שוב במצב קשה. היא מזכירה כי ישראל החזירה בעבר את שגרירתה ממדריד לאחר שממשלת ספרד הכירה במדינה הפלסטינית, וכי גם ספרד משכה את שגרירתה מישראל. לדבריה, ההתפתחויות האחרונות סביב המלחמה עם איראן החריפו עוד יותר את המתיחות בין הממשלות.
ארליך מותחת ביקורת ישירה על מדיניות ממשלת פדרו סנצ׳ס. לדבריה, כאשר ארגונים כמו חמאס והחות׳ים, וכן המשטר האיראני, מברכים על צעדים של ממשלת ספרד – “אולי זה רגע לשאול שאלות”. עם זאת ארליך מדגישה כי בישראל מבדילים בין ממשלת ספרד לבין המדינה עצמה, וכי ספרד נתפסת בישראל כמדינה שותפה ובעלת ברית.
בהתייחס למלחמה עם איראן מחדדת ארליך כי עמדת ספרד שונה לא רק מזו של ישראל ושל ארצות הברית, אלא גם מזו של מדינות אחרות באיחוד האירופי, בנאט״ו ובמדינות המפרץ. בדבריה לציבור הספרדי היא מדגישה כי ישראל רואה באיראן איום אסטרטגי הנובע משלושה גורמים מרכזיים: תוכנית גרעין צבאית, פיתוח טילים בליסטיים ארוכי טווח ותמיכה בארגונים חמושים הפועלים נגד ישראל.
עוד מרחיבה ארליך ואומרת כי ישראל אינה מעוניינת במלחמה אך תמשיך בפעולות צבאיות כל עוד היא רואה באיום האיראני סכנה קיומית. לדבריה, גם אם חיסולו של המנהיג העליון עלי ח׳אמנאי עשוי לפתוח אפשרות לשינוי פוליטי באיראן, ההחלטה על שינוי משטר נתונה לעם האיראני עצמו.
בריאיון מתייחסת ארליך גם למלחמה בעזה וללחימה בלבנון. היא דחתה את נתוני ההרוגים הפלסטינים המפורסמים על ידי חמאס, וטוענת כי ישראל מגנה על עצמה מפני התקפות חמאס וחיזבאללה. עוד הוסיפה כי איראן היא גורם מרכזי בהסלמה באזור באמצעות תמיכה בארגונים חמושים.
מקור: La Vanguardia.
בחירות בקסטיליה ולאון: מפלגת PP מנצחת, PSOE מגדילה את כוחה והקמת הממשלה תלויה ב-Vox
העיתונים בספרד מדווחים על תוצאות הבחירות אתמול לממשלת קסטיליה ולאון. המתמודדות המרכזיות היו מפלגת PP בראשות נשיא המחוז המכהן אלפונסו פרננדס מאניואקו, מפלגת PSOE בראשות קרלוס מרטינס ומפלגת Vox בראשות קרלוס פולאן, לצד מפלגות אזוריות ומפלגות שמאל קטנות.
מהתוצאות עד כה עולה כי מפלגת ה-PP זכתה במקום הראשון עם 33 מושבים בפרלמנט האזורי ו-35.5% מן הקולות – עלייה של שני מושבים ויותר מארבע נקודות אחוז לעומת הבחירות ב-2022. מפלגת ה-PSOE הגיעה למקום השני עם 30 מושבים וכ-30.7% מן הקולות – גידול של שני מושבים וכמעט נקודת אחוז אחת לעומת הבחירות הקודמות. מפלגת Vox סיימה שלישית עם 14 מושבים ו-18.9% מן הקולות – מושב אחד יותר מאשר ב-2022, אך פחות מן התחזיות שניבאו לה.
בפרלמנט של קסטיליה ולאון יש 82 מושבים והרוב הדרוש להקמת ממשלה עומד על 42. מפלגת ה-PP אינה מגיעה לרוב לבדה ולכן צפויה להזדקק שוב לתמיכת Vox. לאחר הבחירות בשנת 2022 הקימו שתי המפלגות ממשלה, אך השותפות ביניהן התפרקה בשנת 2024 בעקבות מחלוקת סביב מדיניות ההגירה וחלוקת קטינים מהגרים בין המחוזות.
מפלגת PSOE הצליחה לשפר את תוצאותיה ולהוסיף שני מושבים. תוצאה זו טובה יותר מזו שנרשמה בשתי מערכות הבחירות האחרונות באראגון ובאקסטרמדורה, שם נחלשה מאוד המפלגה. בהקשר זה התקשורת ממסגרת את הבחירות בעצירת נפילתה של מפלגת ה-PSOE ובעצירת עלייתה של מפלגת Vox.
בגוש השמאל נרשמה היחלשות נוספת של Podemos, שאינה מצליחה לעבור את אחוז החסימה. כך גם IU-Sumar. מפלגת Ciudadanos, הנחשבת מפלגת מרכז, איבדה את המושב האחרון שהיה לה בפרלמנט האזורי. בקרב המפלגות האזוריות שמרה Unión del Pueblo Leonés על שלושה מושבים ו-Por Ávila על מושב אחד, בעוד Soria Ya! ירדה משלושה מושבים לאחד בלבד.
מבחינה גאוגרפית, מפלגת PP ניצחה בשבע מתוך תשע הפרובינציות במחוז, בעוד מפלגת ה-PSOE ניצחה בשתיים – לאון וסוריה.
מקורות: Cadena SER, El Mundo, ABC, La Vanguardia.
אוסקר 2026: הסרט הספרדי “סיראט” לא זכה בקטגוריית הסרט הבינלאומי
התקשורת בספרד מדווחת על תוצאות טקס האוסקר ה-98 של האקדמיה האמריקאית לקולנוע שנערך הלילה בלוס אנג’לס. במסגרת הטקס התמודד הסרט הספרדי “סיראט” של הבמאי אוליבר לאקס בשתי קטגוריות – הסרט הבינלאומי הטוב ביותר ופרס הסאונד.
הסרט “סיראט” לא זכה באף אחת מן הקטגוריות שבהן היה מועמד. פרס הסרט הבינלאומי הוענק לסרט הנורבגי “ערך סנטימנטלי”, ואילו פרס הסאונד הוענק לסרט “פורמולה 1: הסרט”. צוות הסאונד של הסרט הספרדי “סיראט” היה הצוות הראשון המורכב כולו מנשים ומועמד לקטגוריה זו – אמנדה ויאבייחה, לאיה קאסאנובס ויסמינה פראדרס.
הזוכה הגדול באוסקר הוא הסרט “קרב אחר קרב” של הבמאי פול תומאס אנדרסון. הסרט גרף שישה פרסי אוסקר, בהם הסרט הטוב ביותר, הבמאי הטוב ביותר והתסריט המעובד. הסרט “החוטאים” הגיע לטקס עם 16 מועמדויות אך זכה בארבע קטגוריות, בהן פרס השחקן הראשי למייקל בי. ג’ורדן וכן פרסי התסריט המקורי, המוזיקה והצילום. הסרט “פרנקנשטיין” של גיירמו דל טורו זכה בשלושה פרסים בקטגוריות הטכניות.
בקטגוריות המשחק זכתה ג’סי באקלי בפרס השחקנית הראשית על תפקידה בסרט “המלט”, ואילו איימי מדיגן ושון פן זכו בפרסי שחקנית ושחקן המשנה. פן זכה בפרס השלישי שלו אך לא נכח בטקס.
לצד התוצאות הקולנועיות, חלק מהדיווחים מציינים כי הטקס התקיים כמעט ללא התייחסות פוליטית למרות הרקע הבינלאומי המתוח. אחת ההתבטאויות הבודדות הייתה של השחקן הספרדי חאבייר ברדם, שאמר על הבמה בעת שהציג את פרס הסרט הבינלאומי: “לא למלחמה ופלסטין חופשית”. מעבר לכך, רוב האירוע התמקד בחגיגת הקולנוע והפוליטיקה כמעט שלא עלתה בנאומים.
מקורות: ABC, El Mundo, La Vanguardia.
ז’ואן לאפורטה נבחר מחדש לנשיא מועדון הכדורגל ברצלונה לאחר ניצחון ברור בבחירות
העיתונות הספרדית מדווחת כי ז’ואן לאפורטה נבחר מחדש לנשיא מועדון הכדורגל ברצלונה לאחר ניצחון ברור בבחירות לנשיאות המועדון שנערכו בסוף השבוע. לאפורטה גבר בפער גדול על יריבו ויקטור פונט.
לפי התוצאות הרשמיות, לאפורטה קיבל 32,934 קולות שהם 68.18% מן הקולות, בעוד פונט קיבל 14,385 קולות – 29.78%. בסך הכול הוטלו 48,480 קולות ושיעור ההשתתפות בבחירות עמד על 42.34% מבעלי זכות הבחירה. ההצבעה התקיימה בברצלונה וכן במוקדי הצבעה נוספים בליידה, ג’ירונה, טרגונה ואנדורה.
הניצחון מעניק ללאפורטה כהונה נוספת עד סוף עונת 2030–2031 בהתאם לתקנון המועדון. מדובר בבחירה נוספת במסלול הנהגתו של המועדון שהחל בשנת 2003 ונמשך שוב מאז בחירתו מחדש בשנת 2021.
לפי הדיווחים, במהלך יום הבחירות לאפורטה היה נוכח באופן בולט באתרי ההצבעה והצטלם עם דמויות מוכרות מהעולם הספורטיבי והציבורי, ובהן שחקני הקבוצה, מאמן הקבוצה הנסי פליק וכן דמויות ציבוריות נוספות. בשלב מסוים אף נראה חוגג עם כמה משחקני הקבוצה לאחר המשחק של ברצלונה מול סביליה.
ויקטור פונט הודה בהפסדו כבר כאשר ספירת הקולות הייתה חלקית. לדבריו, הוא בירך את לאפורטה על “ניצחון ברור בקלפיות” והודה ליותר מ־40 אלף חברי המועדון שהשתתפו בהצבעה. פונט ציין כי התוצאות משקפות בין היתר את מצבה הספורטיבי הטוב של הקבוצה ואת שביעות הרצון של האוהדים מהתוצאות על המגרש.
לפי הדיווחים בעיתונות, עבור רבים מבעלי זכות הבחירה הצלחת הקבוצה הייתה גורם מרכזי בהכרעה בבחירות, כאשר ביצועי הקבוצה והאווירה סביב המועדון העניקו יתרון ברור לנשיא המכהן.
מקורות: La Vanguardia, El Mundo.
