עיתון La Vanguardia מדווח כי ממשלת ספרד בוחנת גיבוש חבילת צעדים כלכליים חדשה כדי להתמודד עם ההשלכות הכלכליות האפשריות של המלחמה באיראן. גיבוש החבילה המחודשת נערך משני טעמים מרכזיים: הראשון, הערכת ממשלת ספרד כי המלחמה עשויה להשפיע כלכלית על ספרד ואזרחיה; והשני הוא היעדר יכולתה של הממשלה להעביר בפרלמנט שורת צעדים כלכליים, הקרויים "המגן החברתי", אשר הופלו לפני שבועיים על ידי PP, Vox ו־Junts. מצב זה מחייב את הממשלה להכין חבילת צעדים כלכליים חדשה שתובא לאישור, שתיערך על רקע החששות הכלכליים מן המלחמה.
הממשלה טרם החליטה אילו צעדים תכלול בחבילת הצעדים הכלכליים, והיא בוחנת את השפעת המלחמה על מחירי האנרגיה והסחורות. סגנית ראש הממשלה ושרת האוצר, מריה חסוס מונטרו, אמרה כי אם מחירי האנרגיה ימשיכו לעלות, הממשלה עשויה להפעיל מחדש צעדים שכבר נוסו במהלך משבר האנרגיה שנוצר בעקבות המלחמה באוקראינה.
בינתיים המפלגות השונות מפעילות לחצים פוליטיים. מפלגת ה־PP הציעה תוכנית הפחתות מס שלדבריה תוכל לחסוך למשקי הבית עד 900 אירו בשנה. מפלגת Junts מצידה דורשת צעדים לחיזוק כוח הקנייה של משפחות ועובדים. מפלגת Sumar, השותפה לקואליציה, דורשת לאשר צו חדש שיכלול בין היתר החזרת המס על חברות האנרגיה, הגבלת מחירי האנרגיה וחלק ממוצרי המזון וכן סיוע לענף התחבורה. מפלגת Podemos מציעה צעדים רחבים עוד יותר, בהם הפחתת שכר דירה ב־40%, מורטוריום על פינויי דיירים, מענק אנרגיה של 300 אירו למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה והגבלת רווחי רשתות המזון הגדולות ל־2%.
המלחמה במזרח התיכון יוצרת אי־ודאות בענף התיירות ערב חג הפסחא, לצד תקווה כי התיירים יבקשו להגיע דווקא לספרד
עיתון La Vanguardia מדווח כי ההסלמה הצבאית במזרח התיכון מוסיפה גורם אי־ודאות לענף התיירות העולמי דווקא בתקופה שבה מתקבלות רבות מההחלטות על חופשות לחג הפסחא והקיץ. לפי גורמים בענף, ההשפעה הישירה עדיין מוגבלת, אך המלחמה כבר גורמת לשיבושים בתעופה ולשינויים מסוימים בדפוסי הביקוש.
אחד הביטויים הראשונים לכך נרשם בתעופה הבינלאומית. סגירה חלקית של המרחב האווירי באזור המפרץ פגעה בחלק מהקשרים בין אירופה לאסיה, שכן כ־35% מהטיסות בין היבשות עוברות דרך מרכזי התעופה של דובאי, דוחה ואבו דאבי. לדברי גורמים בענף התיירות והמלונאות, השוק מגיב בעיקר בזהירות. סוכנויות נסיעות מדווחות כי מטיילים רבים אינם מבטלים את חופשותיהם, אך דוחים את ההחלטה להזמין עד שיתברר כיצד יתפתח המצב. במקביל נרשמות יותר פניות בנוגע לתנאי ביטול בטיולים מאורגנים.
לצד השיבושים האפשריים, ישנה גם השפעה אפשרית הפוכה. לפי אנליסטים בענף, בתקופות של מתיחות גיאופוליטית מטיילים נוטים לבחור יעדים הנתפסים בטוחים יותר. במצב כזה עשויה ספרד ליהנות מ“אפקט מקלט”, יחד עם מדינות ים־תיכוניות נוספות כמו איטליה, יוון ופורטוגל.
עם זאת בענף מזהירים כי אם המלחמה תימשך זמן רב, היא עלולה לפגוע במספר המבקרים ממדינות המפרץ ומאסיה – קהל בעל כוח קנייה גבוה במיוחד – ובכך להשפיע על בתי המלון היוקרתיים ועל ענף התיירות כולו.
התרומה של ספרד: סוללת הפטריוט הספרדית בטורקיה סייעה ליירוט טילים איראניים שנכנסו למרחב האווירי של נאט״ו
עיתון El Mundo מביא כתבה המדגישה את תרומתה של ספרד להגנה במסגרת המלחמה, ומדווח כי סוללת טילי הפטריוט הספרדית המוצבת בטורקיה מילאה תפקיד מרכזי ביירוט טילים ששוגרו מאיראן ונכנסו למרחב האווירי של נאט״ו. לפי הדיווח, מערכות ההגנה האווירית של הברית במזרח הים התיכון יירטו טיל בליסטי נוסף שחדר למרחב האווירי של טורקיה. את פעולת היירוט עצמה ביצעו מערכות אמריקאיות, אך מערכת הזיהוי של סוללת הפטריוט הספרדית הפרוסה בבסיס אינצ׳ירליק היא שסיפקה את הנתונים שאפשרו לארצות הברית לעקוב אחר הטיל ולבצע את היירוט. מדובר במקרה השני בתוך שבוע שבו המערכת הספרדית משתתפת בזיהוי איום מסוג זה.
הסוללה הספרדית מוצבת בטורקיה מאז 2014 במסגרת משימת ההגנה האווירית של נאט״ו, שנועדה להגן על המרחב האווירי של המדינה מפני איומים אזוריים. היחידה כוללת כ־140 חיילים ומפעילה מכ״ם מתקדם המסוגל לעקוב אחר עשרות מטרות במקביל ולהעביר נתונים בזמן אמת למערכות יירוט של בעלות הברית.
לפי הדיווח, פעילות הסוללה מאפשרת לנאט״ו לזהות איומים מוקדם ולשלב מידע בין מערכות ההגנה של המדינות החברות. המערכת הספרדית מוגדרת כמערכת הגנתית בלבד, ואינה מיועדת לפעולות התקפיות. בכך ממלאת ספרד את מחויבויותיה לברית הצפון־אטלנטית, אך מבלי להעמיק את מעורבותה הישירה במלחמה עצמה, בעוד מדינות אחרות באירופה מרחיבות את פעילותן הצבאית באזור.
פון דר ליין מציגה סדר עולמי חדש – ומוצגת בתקשורת בספרד כמי שמבקשת לערער על עמדת סנצ’ס
העיתונים El Mundo ו־ABC מדווחים כי נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הציגה בנאום שנשאה בפני שגרירי האיחוד האירופי תפיסה חדשה למדיניות החוץ של אירופה, על רקע המלחמה באיראן. בנאום אמרה כי העולם השתנה וכי אירופה אינה יכולה עוד להיות “שומרת הסדר העולמי הישן”, המבוסס על כללים בינלאומיים, משום שסדר זה “נעלם ולא יחזור”. לדבריה, במציאות הנוכחית הולך ומתחזק העיקרון שלפיו החזק שולט, ולכן על האיחוד האירופי לבנות דרך מדינית חדשה ולהגדיר מחדש את האינטרסים שלו.
בנאומה הביעה פון דר ליין תמיכה בעמדת ארצות הברית וישראל במלחמה באיראן, ואמרה כי “אין להזיל אף דמעה על המשטר האיראני”, אותו האשימה בדיכוי אזרחיו ובהפצת אי־יציבות במזרח התיכון באמצעות מיליציות וטילים. עם זאת, במסמך שפורסם מאוחר יותר לאחר פגישה עם נשיא המועצה האירופית אנטוניו קוסטה ומנהיגים ממדינות המזרח התיכון, הודגש גם כי האיחוד האירופי רואה בדיאלוג ובדיפלומטיה את הדרך המרכזית להרגעת המצב.
העמדה שהציגה פון דר ליין מוצגת בעיתון גם כתגובה עקיפה לעמדתו של ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס, שקרא בימים האחרונים “לא למלחמה” והגביל את האפשרות לשימוש אמריקאי בבסיסים הצבאיים שבשטח ספרד. לפי הסיקור בעיתון ABC, בנאומה השתמשה פון דר ליין בניסוח שנראה כמערער על המסר הזה, כאשר אמרה כי הרעיון שאירופה יכולה “להסתגר ולהתרחק מן העולם הכאוטי” הוא אשליה.
במקביל מדווח עיתון El Mundo כי היחסים בין סנצ'ס לבין הנהגת האיחוד האירופי מתוחים יותר בתקופה האחרונה. לפי מקורות באיחוד, פון דר ליין אף אמרה בשיחות סגורות כי בדיוני המועצה האירופית היא נאלצת להתמודד לעיתים עם “שני קשיים – ויקטור אורבן ופדרו סנצ'ס”, משום ששני המנהיגים נוטים להתנגד להצעותיה. לדברי אותם מקורות, היא סבורה כי התנגדות זו נובעת לעיתים משיקולים פוליטיים פנימיים במדינותיהם.
טראמפ מוצג כמי שקורא לסיום המלחמה מסיבות כלכליות, קרן המטבע הבינלאומית מזהירה מההשלכות הכלכליות העולמיות
העיתונים בספרד מביאים היום את דבריו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, לפיהם המלחמה באיראן קרובה לסיומה, לצד אמירתו כי עדיין לא הושגו כל היעדים הצבאיים. בכותרות המשנה מודגשת הסיבה המיוחסת לאמירתו – הלחץ הכלכלי הגובר בארצות הברית. מחירי הדלק עלו בכ־16% בתוך שבוע, בעקבות הזינוק במחירי הנפט מאז תחילת הלחימה.
עוד במסגרת דבריו של טראמפ נמסר כי ממשלו ישעה חלק מהסנקציות הקשורות לשוק הנפט במטרה להגדיל את ההיצע ולבלום את עליית המחירים. מחיר חבית הנפט מסוג ברנט הגיע במהלך היום לכמעט 120 דולר – רמה שלא נראתה מאז 2022 – לפני שירד חזרה אל מתחת ל־100 דולר לאחר הודעות הממשל.
במקביל מביאה Cadena Ser כתבה לפיה קרן המטבע הבינלאומית מזהירה מפני השלכות כלכליות רחבות יותר של המלחמה. מנכ״לית הקרן, קריסטלינה גאורגייבה, קראה לממשלות “לחשוב על הבלתי נתפס ולהתכונן אליו”, והמליצה להתמקד בצעדים שניתן לשלוט בהם כדי לחזק את הכלכלות. לדבריה, הקרן אוספת כעת נתונים על השפעת העימות במזרח התיכון ותציג ניתוח מפורט בדו״ח התחזיות הכלכליות העולמיות הבא.
לפי נתוני הקרן, עלייה של 10% במחיר הנפט לאורך השנה עשויה להעלות את האינפלציה העולמית בכ־0.4 נקודות אחוז ולהפחית את הצמיחה העולמית ב־0.1% עד 0.2%. בכך מדגישים הכלכלנים כי גם אם הלחימה תסתיים במהרה, השפעותיה על מחירי האנרגיה ועל הכלכלה העולמית עשויות להימשך.
