בהפוּאֶנְטֶה אנחנו סוקרות מדי יום (למעט סופי שבוע) את העמוד הראשי של המהדורה המודפסת בארבעה עיתונים מרכזיים בספרד — El País, La Vanguardia, El Mundo ו-ABC — במטרה לקבל תמונת מצב על הנושאים המרכזיים שעל הפרק במדינה.
הבחירה במהדורה המודפסת נדמתה כהכרח המציאות – כיוון שמעקב אחר אתרי האינטרנט כפוף לשינויים תמידיים, ואילו המהדורה המודפסת מספקת רגע אחד יציב בזמן.
מדוע בחרנו בעיתונים אלו? כי אלו העיתונים הנקראים ביותר בספרד, כמעט. נתונים של AIMC, ארגון לחקר אמצעי התקשורת, מביאים נתונים על צריכת התקשורת של הספרדים, ובתוכם מי הם העיתונים הנקראים ביותר. בין השבעה המובילים, לצד שני עיתוני ספורט, ניתן למצוא את ארבעת העיתונים אותם בחרנו לסקר, וכן עיתון מוביל נוסף שנקווה לכלול בעתיד, La Voz de Galicia. הבחירה בעיתון הקטלאני La Vanguardia על פני העיתון הגליציאני נעשתה מתוך ההנחה שרבים מאיתנו מתגוררים בקטלוניה.
העיתונים, כמו מרבית התקשורת בעולם בימינו, נוטים לעמדה זו או אחרת. הקריאה היומית הפכה את התמונה לבהירה: יש עיתונים שמייצגים קו ימני יותר ועמדה ביקורתית יותר כנגד הממשל הנוכחי, ויש כאלה שמייצגים קו שמאלי יותר, או כזה התומך יותר בממשל הנוכחי. נדמה שהבחירה שעשינו יצאה מאוזנת, ורצינו לשתף אתכם ולהראות מי נגד מי כאן – מי הם גופי התקשורת? מהי העמדה שלהם? ואיזו תחנת רדיו קשורה לאיזה עיתון?
אז יצאנו לדבר עם העיתונאי עופר לאסוויצקי. קצת אחרי שנולד בישראל, הוריו עברו להתגורר בקטלוניה, שם גדל. בחייו הבוגרים חזר לישראל, והחל לעבוד כעיתונאי.
עכשיו הוא שוב פה, כותב לעיתון La Vanguardia ועוד, חוקר, ובעל הפודקאסט "על הים" שבו הוא מסביר כל שבוע לאנשים בספרד על הפוליטיקה בישראל (אבל על זה כבר נרחיב ברגע ובמדור אחר).
עופר, תן לנו הצצה לתקשורת בספרד.
"קודם כל צריך להפריד בין אמצעי התקשורת הפרטיים והציבוריים. כמו ברוב המדינות המערביות, גם בספרד שוק התקשורת ריכוזי וישנם תאגידים גדולים שברשותם גם ערוצי טלוויזיה, גם עיתונים וגם ערוצי רדיו. RTVE זו התקשורת הציבורית.
ברמה הכלכלית עיתונים הם כמובן כבר לא מקור רווח של ממש – ההכנסות ממנויים או קוראים אינן מספיקות כדי לממן את העיתון. לכן בפועל הם תלויים בתקציבים אחרים. ישנם עיתונים שמאוד תלויים בפרסומים ממשלתיים, וניתן לראות כיצד זה משתקף בסיקור. לדוגמה ישנו גוף של 35 החברות הממשלתיות בספרד, ותמיד ניתן יהיה לראות בעיתונות פרסומים של החברות הללו, בנוסף הם תמיד בקשר טוב עם הנהלת העיתון, וכאשר יעמוד על הפרק פרסום של סוגיות מורכבות מדי, ייתכן ולא ניתן יהיה לפרסמן. לצד זאת, כל קבוצות התקשורת בסופו של יום קשורות לתאגידים גדולים ולבורסה, והדבר הזה יכול להכתיב סדר יום.
בתוך זה, ניתן למצוא תופעה מעניינת, והיא שישנם תאגידי תקשורת שמחזיקים בערוצי תקשורת שונים, כגון ערוצי טלוויזיה, בעלי קווים פוליטיים שונים. לדוגמא Atresmedia היו הבעלים של אנטנה 3, שהיה בעל קו יותר שמרני וימני, ואז רכשו את La Sexta, שנחשבה פלטפורמה של השמאל הליברלי, וכך בפועל גוף אחד שולט בנרטיב של שני הצדדים."
בין ארבעת העיתונים שאנו סוקרים ב-Hapuente, תוכל לתת לנו את הקווים הכלליים של כל עיתון?
"כן, העיתון El País שייך לגוף Prisa, שהוא גוף התקשורת הגדול בספרד, ובאחריותו עיתונים מכל הסוגים, כמו גם רדיו SER. מאז חזרת הדמוקרטיה לספרד, יש לעיתון זה הרבה השפעה. ברמה ההיסטורית העיתון היה קרוב למפלגה הסוציאליסטית. חילופי עורכים בעיתון תמיד מביאים לשינוי הטון. לדוגמה ב-El País הוחלפו העורך וההנהלה והטון הפך קצת יותר שמרן. ישנה מעורבות גם של גורמים קטארים ולכן הסיקור של ישראל תמיד יהיה פחות אוהד.
עיתון ABC שייך לקבוצת Vocento, גוף שבעברו ההיסטורי היה חיוני לשלטונו של פרנקו, והיה מחובר באופן הדוק לספרד השמרנית ולערכים המסורתיים. הוא עיתון ימני, אבל כיוון שגם הם תלויים בפרסומים רשמיים, הקו הימני התמתן קצת. יש להם רשת של עיתונים מקומיים.
עיתון El Mundo החל לפעול בשנות ה-90. זהו עיתון המייצג קו לוחמני, אשר חושף הרבה מקרי שחיתות. הוא נולד כבעל קו עצמאי שמנסה להיות ביקורתי כלפי כל הצדדים, אך כיום הוא נחשב מקורב למפלגת ה-PP ולצד הימני של המפה. עם זאת, הם כן ביקרו גם את הימין והשפיעו על כהונתו של ראחוי, אך גם בעבר פרסמו מידע שהשפיע על ממשלות ולבסוף התגלה כשקרי – כולל פרסום מסמכים שבסוף התגלו כפיקטיביים. העיתון שייך לקבוצה התקשורתית Unidad Editorial.
העיתון הקטלאני La Vanguardia שייך לGrupo Godó, אשר קשור לבית המלוכה ולאליטות של ברצלונה ומדריד. לדוגמא, כאשר עמד על הפרק סיקור עצמאות קטלוניה, היה בעיתון עורך שתמך בנושא, אך בית המלוכה לא היה מעוניין בכך, ולכן החליפו את העורך. בגדול זה עיתון אשר נוהג תמיד ללכת עם הצד המנצח – יש לו הרבה מאוד הכנסה מפרסומים ממשלתיים, ולכן תומך בדרך כלל בממשלה.
כתבה באתר Opcionesסוקרת את הריכוזיות בתקשורת בספרד. בכתבה המלאה תוכלו גם למצוא מפה של כלל אמצעי התקשורת הפועלים תחת כל תאגיד.
מהכתבה עולה כי מרבית ערוצי הצפייה וההאזנה לרדיו בספרד, מרוכזים בידי ארבעה גופי תקשורת:
גופי התקשורת הם: Mediapro, Prensa Ibérica, Grupo Godó (עיתון La Vanguardia) ו-Prisa (עיתון El País). בספרד כמו בעולם, המשבר הכלכלי בשנת 2008 פגע קשות בתקשורת, שהפכה לתלויה יותר במימון פרטי ופרסומים מוסדיים. הריכוזיות הלכה וגברה.
להלן סקירה ומיפוי של הקבוצות המרכזיות (הארבעה המצוינות ושלוש נוספות, בהן אלו המחזיקות בעיתונים המרכזיים , בין היתר – ABC ו-El Mundo):
Grupo Godó – הבעלים של העיתון La Vanguardia הקטלאני (המתפרסם בספרדית וקטלאן), החל להתפרסם בשנת 1881. כמו כן בעלי תחנת הרדיו RAC1 ושל ערוץ הטלוויזיה 8TV. שייך למשפחת גודו, משפחת אצולה הקשורה לרוזן גודו. לשם המחשת הריכוזיות – לקבוצה ששמה הוא Grupo Godó de Comunicación, S.A, יש מניות בחברת Prisa.
Prisa – מחזיקי העיתון El País, עיתון הספורט As ורדיו SER, לצד עוד מאות חברות תקשורת, פועלת ב-23 מדינות, בעיקר בדרום אמריקה. בעבר הייתה שייכת למשפחת פולנקו, שכוחה בחברה הצטמצם והיום הבעלות מחולקת בהשקעות של קרנות בינלאומיות, ביניהן – Amber Capital (קרן השקעות בריטית), Vindi (קרן השקעות צרפתית), קרן השקעות מקטאר (עומדת על כ-5% עכשיו), חברת טלפוניקה, ובנקים גדולים בספרד. בשנים האחרונות ספגה ההוצאה לאור הפסדים גדולים. פרסומים אחרונים מראים כי ישנו ניסיון של בעלי מניות ספרדים לתפוס אחיזה רחבה יותר ושליטה בתאגיד.
Vocento – מחזיקת העיתון ABC. הקבוצה הינה מיזוג בין כלי תקשורת שונים בעלי היסטוריה ספרדית ארוכה. האחת קבוצת Prensa Española, שפועלת עוד משנת 1891, ושייכת למשפחת לוקה דה טנה, הידועה בשמרנותה. הקבוצה הנוספת היא Correo שנוסדה בתחילת 1900, קשורה למשפחת איברה, משפחה באסקית בורגנית. כיום הקבוצה, שהוקמה בשנת 2001, שולטת על כ-12 עיתונים אזוריים ברחבי ספרד. ברשותה זיכיון להפצת ערוצי טלוויזיה והיא משתפת פעולה עם רדיו COPE. תחת הקבוצה פועלות מעל 100 חברות תקשורת, והקבוצה מאופיינת בקו פוליטי ימני. לקבוצה בעלי מניות שונים והיא נסחרת בבורסה.
Unidad Editorial – חברת תקשורת ספרדית. היא הבעלים של העיתונים El Mundo, Expansión ו-Marca. החברה נמצאת בבעלות עיקרית של תאגיד האחזקות האיטלקי RCS MediaGroup. מרכז הקבוצה במילאנו ומניותיה נסחרות בבורסה.
Prensa Ibérica – קבוצה המחזיקה עיתונים מקומיים, אשר רכשה את הקבוצה ההיסטורית קטלאנית שנקראה: Grupo Zeta. בין העיתונים: El Periódico de Catalunya ו-Sport. הרכישה התבצעה על ידי הזרמת כספים ציבוריים, וכן סיוע בנקאי. נשלטת על ידי איש העסקים הספרדי חוויאר מול דה מיגל.
Mediapro – קבוצת התקשורת הגדולה ביותר בספרד בתחום הטלוויזיה. הוקמה בברצלונה בשנות התשעים. פועלת בתחום הפקת תוכן והפעלת ערוצי שידור. כיום, לאחר שינויים בבעלויות, התאגיד הסיני Southwind Media הינו בעל כ-85% מהמניות נכון לפרסומים לפני כשנתיים.
Planeta – קבוצת תקשורת שהחלה דרכה בברצלונה ועברה למדריד, פועלת הן בתחום ההוצאה לאור, הרדיו והטלוויזיה בתוך כך שליטה ב-Atresmedia בעלת הערוצים Antena 3, La Sexta ו-Neox. בנוסף, מחזיקה גם בעיתון הכלכלי La Razón ו-ברדיו Onda Cero. הקבוצה היא תאגיד ספרדי בבעלות משפחתית, עם היקף פעילות בינלאומי בפורטוגל, צרפת ואמריקה הלטינית. שם התאגיד Planeta Corporación, S.R.L.
אז כן, בהינתן קושי לעצמאות אמצעי התקשורת, הבעלויות הפרטיות והן המימון הממסדי – משפיעות.
כתבה שהתפרסמה ביוני 2024 בעיתון El Confidencial סקרה את המימון המוסדי. על פי הנתונים מאז שנת 2018 עד לשנת 2023, ממשלת ספרד הוציאה כ-240 מיליון יורו על פרסום מוסדי (ההקצאה הראשונית הייתה גבוהה בהרבה), הכתבה עוסקת ב-190 מיליון מתוכם. הכתבה מפרטת את חלוקת הכסף לפי עיתונים ולפי קבוצות תקשורת. בתחום העיתונות הכתובה ניתנו הכספים הבאים: קבוצת Vocento קיבלה כ-7 מיליון יורו, Unidad Editorial כ-6.7 מיליון יורו, קבוצת Prisa קיבלה 5.5 מיליון יורו ו- Grupo Godo כ-3.5 מיליון יורו. בין העיתונים שלהם הוקצה תקציב גבוה יותר, נמצא עיתון El Pais. עוד כספים הוקצו כמובן לרשתות רדיו, טלוויזיה, דיגיטל ועוד (לכתבה המלאה). בשנת 2025 עתידה לגדול ההשקעה בפרסום מוסדי של ממשלת ספרד ב-16.5%, ולכלול 146 קמפיינים ממשלתיים בכלל המדיות (לכתבה המלאה).
עם זאת, יש אור בקצה המנהרה, גם אם בסבך התקשורתי קשה יהיה לראות אותו. חקיקה חדשה שהוביל האיחוד האירופי בתחום, שנועדה לשמור על עצמאות התקשורת, ונכנסה לתוקף במאי 2024, מבקשת להסדיר לכל הפחות את השקיפות בנושא. בין היתר, היא מחייבת את אמצעי התקשורת לחשוף בעלי מניות ופרסום מוסדי. החוק נרחב ומבקש לבסס את עצמאות העיתונות והעיתונאים (לכתבה המלאה ולחוק המלא).
