מחלוקת בקואליציה סביב האפשרות להאריך את הקפאת שכר הדירה במסגרת הצעדים הכלכליים שמגבשת הממשלה בעקבות המלחמה באיראן. לפי דיווח ב-Cadena SER, מפלגת Sumar דורשת לכלול בחבילת החירום הארכה של חוזי שכירות המסתיימים השנה והמשך ההגבלות על שוק השכירות. צעדים דומים הוחלו בתקופת משבר האנרגיה שנגרם בעקבות המלחמה באוקראינה והיו בתוקף עד סוף 2025. אולם ב-PSOE מתנגדים לעת עתה להכללתם בצו החדש, וטוענים כי כל צעד חייב להיות מידתי, גמיש ולהבטיח רוב פרלמנטרי לאישורו. המחלוקת ממחישה את הפערים בין השותפות בממשלה לגבי היקף ההתערבות בשוק הדיור.
במקביל, לפי עיתון El Mundo, גם שוק המשכנתאות צפוי להיפגע מהשלכות המלחמה. מהכתבה עולה כי המתיחות במזרח התיכון עלולה להביא לעלייה נוספת בריבית בגוש האירו, שתייקר את המשכנתאות ותפגע ביכולת של משפחות לרכוש דירה לפחות עד 2027. בינואר עלתה הריבית הממוצעת על משכנתאות חדשות ל־2.68%, והיוריבור הגיע בימים האחרונים לכ־2.55%.
במקביל מחירי הדיור ממשיכים לעלות. לפי סוכנות הדירוג Fitch, בעשור האחרון עלתה ההכנסה הממוצעת של משקי הבית בכ־50%, אך מחירי הדיור עלו בכ־80%. כיום נדרשות בממוצע 7.8 שנות שכר לרכישת דירה, לעומת 6.6 שנים בשנת 2015. בשנת 2025 נחתמו יותר מחצי מיליון משכנתאות בספרד בהיקף של יותר מ־82 מיליארד אירו, והמשכנתה הממוצעת הגיעה ליותר מ־172 אלף אירו.
עלייה באלימות נגד צוותים רפואיים בספרד: יותר מ-18 אלף תקיפות בשנה
עיתון La Vanguardia מדווח היום על עלייה במקרי האלימות נגד רופאים ואנשי צוות רפואי בספרד. נתונים שהוצגו ביום האירופי נגד תקיפות כלפי אנשי רפואה מעלים כי בשנת 2025 נרשמו יותר מ־18,500 תקיפות נגד עובדים במערכת הבריאות הציבורית ברחבי ספרד — עלייה של כ־9% לעומת השנה הקודמת. למרות שקצב העלייה מתון יותר מאשר בשנים קודמות, מדובר במגמה מתמשכת.
בקטלוניה בלבד תועדו בשנת 2025 כ־3,039 תקיפות נגד אנשי צוות רפואי, לעומת 2,717 בשנת 2024 — עלייה של כ־12%. הנתונים נאספו בידי Observatori per a Situacions de Violència en l’Àmbit Sanitari של משרד הבריאות הקטלאני. נשיאת לשכת הרופאים של ברצלונה, אלווירה ביסבה, אמרה כי התקיפות “נוכחות יותר ויותר בתוך מערכת הבריאות”, והדגישה כי מדובר בתופעה שיש להתמודד עמה במדיניות של “אפס סובלנות”.
שאר הנתונים המפורטים מתייחסים למקרי האלימות שנרשמו בקטלוניה. רוב התקיפות אינן פיזיות: לפי הנתונים, כ־89% מהמקרים הם תקיפות מילוליות או איומים, לעומת 11% בלבד של אלימות פיזית. התקיפות מתרחשות בעיקר במרפאות (39% מהמקרים), ואחריהן בדלפקי קבלה ומידע (28%), במחלקות אשפוז (14%) ובחדרי מיון (13%).
הקבוצה הנפגעת ביותר היא צוותי הרפואה בקהילה. שירותי הרפואה הראשונית ריכזו כ־61% מהתקיפות, לעומת 29% בבתי חולים ו־10% בשירותי חירום מחוץ לבתי החולים. מבחינת מקצועות, התקיפות פגעו בעיקר באנשי סיעוד וברופאים, שכל אחד מהם מהווה כ־27% מן המקרים.
רוב הקורבנות הן נשים — כ־78% מן התקיפות — והקבוצה הגילאית שנפגעה ביותר היא בני 25 עד 35. התוקפים הם לרוב המטופלים עצמם (75% מהמקרים), ולעיתים בני משפחה או מלווים. בכ־26% מהמקרים מדובר בתוקפים חוזרים.
במערכת הבריאות מציינים כי חלק גדול מהמקרים כלל אינו מדווח. מנהל מקצועות הבריאות בממשלת קטלוניה, ז׳ורדי וילאנה, אמר כי קיימת “תת־דיווח” וקרא לעודד אנשי צוות להתלונן. במקביל הודיעה הממשלה הקטלאנית כי היא פועלת לקדם חוק שיצור מערכת הגנה כוללת על אנשי צוות רפואי ויכלול גם מנגנון סנקציות נגד תוקפים.
מקור: La Vanguardia.
חקירת תאונת הרכבת באדאמוס: חשד למסמכים עם חתימות הניתנות לשינוי
ממצאים חדשים מחקירת תאונת הרכבת הקטלנית באדאמוס, שבה נהרגו לפני כמעט כחודשיים 46 בני אדם. פרסום של עיתון El Mundo היום חושף כי ועדת חקירת תאונות הרכבת בספרד (CIAF), גוף מקצועי הפועל במסגרת משרד התחבורה, התריעה בפני המשמר האזרחי כי במסמכים שהעבירה חברת התשתיות הממשלתית אדיף (Adif), האחראית על תחזוקת תשתיות הרכבת, נמצאו מסמכים ובהם חתימות שניתן לשנות או לזייף.
חקירת התאונה מתנהלת בשני מסלולים: חקירה פלילית בהובלת המשמר האזרחי ובהנחיית השופטת המטפלת בתיק, לצד חקירה טכנית של ועדת החקירה לתאונות רכבת. בדו״ח שנשלח לחוקרי המשמר האזרחי על ידי ועדת החקירה צוין כי במסמכים הנוגעים למצב הריתוכים במסילה באזור התאונה מופיעות חתימות שאינן חתימות ידניות ואינן חתימות אלקטרוניות תקפות, אלא תמונות סרוקות של חתימות. לדברי החוקרים, מדובר בחתימות שניתנות למניפולציה בקלות, ולכן עולה ספק לגבי תוקפן של חלק מן החתימות במסמכים.
הבדיקה העלתה גם סתירות בין גרסאות שונות של הדו״חות. לפי הוועדה, אחד המסמכים מציג גרסה ראשונית מתאריך 25 ביוני 2025 וגרסה נוספת מ־1 בפברואר 2026. עם זאת, בתוך אותו מסמך נמצאו חלקים החתומים בתאריך 28 ביוני 2025 — מאוחר מן הגרסה הראשונית — דבר שמעלה ספקות לגבי רצף העריכה והבקרה על המסמך.
בנוסף מציינים החוקרים כי במסמך הבהרה נוסף, שנחתם לאחר התאונה, מופיעות קביעות הסותרות דו״ח קודם על מצב הריתוכים במסילה. מצב זה, לדבריהם, מקשה לקבוע איזה מן המסמכים משקף את המידע המדויק על מצב התשתית לפני התאונה.
המידע הועבר למשמר האזרחי לאחר שחוקרי המשטרה ביקשו הבהרות בעקבות אי־התאמות שמצאו במסמכים שסיפקה אדיף. החוקרת האחראית על האירוע במסגרת הוועדה התריעה על הסתירות כבר בתחילת פברואר והעבירה את הממצאים לנשיא הוועדה, שהעבירם לרשויות החקירה.
מקור: El Mundo.
בעקבות המלחמה: זינוק במחירי האנרגיה בספרד, הממשלה נערכת לסייע בתחום התחבורה והחקלאות וסנצ׳ס בקמפיין "לא למלחמה".
מרבית כותרות העיתונים היום עוסקות במחיר המלחמה לעולם כולו ולספרד בפרט. ממשלת ספרד נערכת לצעדים מיוחדים בעקבות העלייה החדה במחירי האנרגיה והדלק. לפי דיווח בעיתון La Vanguardia, הממשלה בוחנת חבילת צעדים כלכליים שתתמקד בעיקר במגזרים הפגיעים ביותר לעליית מחירי הדלק — החקלאות והתחבורה. שר הכלכלה קרלוס קוארפו אמר לאחר פגישה עם נציגי האיגודים והארגונים העסקיים כי שני המגזרים הללו יקבלו “התייחסות ספציפית”, אך טרם נקבע מועד לאישור הצעדים.
הממשלה בוחנת גם צעדים פיסקליים שיסייעו לציבור להתמודד עם העלייה במחירי הבנזין והדיזל, אך לפי שעה אינה מתכוונת לשחזר את הסבסוד הישיר של 20 סנט לליטר שניתן בתקופת משבר האינפלציה בעקבות המלחמה באוקראינה. במקביל מתכננת הממשלה להגביר את הפיקוח על האופן שבו העלייה במחירי הנפט מתורגמת למחירי הדלק בתחנות, באמצעות מעקב של הרשות לתחרות ולשווקים (CNMC). לפי ההערכות, העלייה במחירי האנרגיה צפויה לגרום ללחצים אינפלציוניים כבר בחודשים מרץ ואפריל.
כאמור, המשבר קשור ישירות למצב בשוק הנפט העולמי. לפי דיווח ב-El Mundo, השיבושים בתנועה במצר הורמוז — נתיב שדרכו עוברים כ-20% מהובלת הנפט בעולם — עלולים לגרום לאחת הפגיעות הגדולות בהיצע האנרגיה העולמי. מחירי הנפט כבר עברו את רף 100 הדולרים לחבית, לאחר שעמדו לפני המלחמה על כ-70 דולר. בנק ההשקעות גולדמן זאקס מעריך כי אם החסימה במצר תימשך לאורך חודש מרץ, המחירים עשויים להתקרב לשיאי משבר 2008, אז הגיעו לכ-147 דולר לחבית. סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי הפגיעה בהיצע עלולה להגיע לכ-8 מיליון חביות ביום.
עיתון ABC מדווח כי אתמול בעצרת בחירות בקסטיליה ולאון, לקראת הבחירות לממשלת הקהילה האוטונומית שייערכו ביום ראשון, הופיע ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ׳ס על רקע דגל ספרד גדול והדגיש מסר של אחדות לאומית תחת הכותרת "לא למלחמה". הסיסמה “לא למלחמה” מזוהה בספרד עם גל ההפגנות ההמוני נגד מלחמת עיראק בשנת 2003, שנחשב לאחד הגורמים שחיזקו את השמאל והובילו לניצחונו בבחירות הכלליות בשנת 2004.
הסיקור בעיתון גורס כי סנצ׳ס משתמש במסר זה במסגרת מסע הבחירות האזורי בקסטיליה ולאון בניסיון לעורר מחדש מצביעי שמאל שנוטים להימנע מהצבעה. הכתבה מחדדת את השילוב בין הסיסמה האנטי־מלחמתית לבין הופעה לצד דגל ספרד, ברצון להדגיש מסר פטריוטי רחב יותר במהלך הקמפיין.
מקורות: La Vanguardia, El Mundo, ABC.
