השבוע נפתחה שביתת רופאים ארצית בספרד – לצד תביעות השכר והתנאים מבקשים הרופאים עוד בקשה, שהיא זו שלמעשה מאחדת את כולם מכלל הקהילות האוטונומיות – הם מבקשים למחות נגד העובדה כי המהלך של הרפורמה שמקדמת הממשלה, ה־Estatuto Marco, מול כלל אנשי מערכת הבריאות הציבורית, על כל איגודיהם הרפואיים, אינו נותן ייצוג מספק לרופאים ומתייחס באופן אחיד לכל המקצועות. הרופאים מבקשים הכרה ייחודית בעבודתם, באחריות המוטלת על כתפיהם ובאופן העבודה שלהם. דרישה זו באה כמובן לצד דרישות מעשיות הנוגעות לשיפור תנאי העבודה שלהם, באופן שונה מהשינויים שמוצעים לכל אנשי מערכת הבריאות, אך רבות מהדרישות הספציפיות הללו נמצאות תחת סמכותן של הקהילות האוטונומיות. את בסיס ההכרה הייחודי שאותו הם מבקשים, רק ממשלת ספרד יכולה לתת.
מהו ה־Estatuto Marco? זוהי המסגרת המשפטית שמסדירה את תנאי ההעסקה של כלל אנשי מערכת הבריאות הציבורית בספרד, שלא עודכנה זה עשרים שנה. זה שלוש שנים שכלל איגודי העובדים במערכת נושאים ונותנים מול משרד הבריאות בנושא. בינואר הגיעו מרבית הצדדים להסכמה ולחתימה, אך האיגודים הרפואיים סירבו לקחת חלק ומחו על אי־הכרה בייחודיות תפקידם ועל תנאים שאינם מספקים, בדגש על נושא התורנויות. משרד הבריאות מנגד טוען כי פיצול המסגרת יפגע במודל העבודה של המערכת הציבורית בספרד, המבוסס על שילוב בין המקצועות השונים. הרופאים מהווים כחמישית מכוח האדם של מערכת הבריאות הציבורית בספרד. לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2024, במערכת ה־SNS מועסקים כ־176 אלף רופאים מתוך כ־786 אלף עובדים בסך הכול.
מה עוד דורשים הרופאים מלבד מסגרת משפטית ייחודית? הם מוחים על העומס ומבקשים את ביטולן של משמרות בנות 24 שעות והפיכתן לוולונטריות. הם מבקשים שיפור שכר בגין משמרות אלו והכרה בכל השעות הנוספות לא רק בשכר שאינו נופל מהשכר השעתי, אלא גם לצורכי פנסיה. הרופאים, פה כמו בעולם, מתלוננים על עומס כרוני ומחסור בכוח אדם שפוגע במטופלים.
נושאים אלו, באופן שהם מטופלים ברפורמה של כלל אנשי מערכת הבריאות הציבורית, אינם מקבלים מענה מספק לדבריהם של איגודי הרופאים. משרד הבריאות מציע להגביל את התורנויות למקסימום של 17 שעות ולהעמיד את התקרה השבועית על 45 שעות עבודה. איגודי הרופאים, ובראשם CESM, קונפדרציית איגודי הרופאים בספרד, דורשים מנגד שבוע עבודה של 35 שעות, הפיכת התורנויות לוולונטריות במקום חובה עד גיל 55 והעלאת התגמול עבור שעות תורנות עד לכ־175%. זאת, כאמור, בנוסף לבקשה כי שעות התורנות יוכרו לצורכי פנסיה.
אז מה כוללת השביתה? השביתה למעשה היא מתן שירותים דחופים והכרחיים בלבד. בהתאם לכך, פעילות חדרי המיון, טיפול נמרץ, חדרי לידה, אונקולוגיה וניתוחים שאינם סובלים דיחוי נמשכת כסדרה. השירותים הלא־דחופים צפויים להיפגע. תורים לרופאי משפחה, ייעוצים מומחים, בדיקות מתוכננות וניתוחים אלקטיביים עלולים להידחות או להתבטל בימי השביתה, ומרכזים רפואיים רבים פועלים במתכונת כוח אדם מצומצמת תוך תעדוף מקרים חמורים. לפי הדיווחים, גם המגזר הפרטי כבר חווה עלייה בביקוש מצד מטופלים המבקשים להימנע מעיכובים במערכת הציבורית.
השביתה עתידה להתקיים עד לחודש יוני, כאשר בכל חודש יושבת שבוע עבודה בלבד. זהו לוח השביתות כפי שפורסם: 16–20 בפברואר, 16–20 במרץ, 27–30 באפריל, 18–22 במאי ו־15–19 ביוני. עם זאת, האיגודים הבהירו כי אם המשא ומתן לא יניב תוצאות, העיצומים עלולים להימשך מעבר לכך ואף להחריף. מדובר במודל של שביתה בלתי מוגבלת לסירוגין: חמישה ימי השבתה בכל חודש, החוזרים על עצמם עד להודעה חדשה.
חשוב לציין כי המאבק מתנהל על רקע העובדה כי מול הדרישה מממשלת ספרד, ניהול השירותים בפועל מצוי בידי הקהילות האוטונומיות, ובתוך כך גם סמכויות של ארגון כוח האדם, עומסי העבודה, רכיבי שכר ואף קביעת היקף השירותים המינימליים בזמן שביתה ומספר הרופאים הנדרש במקרה כזה. לכן ביקור באתר קונפדרציית איגודי הרופאים CESM חושף מידע שונה על קהילות שונות. כך, במורסיה בית המשפט נאלץ להכריע בין הצדדים על היקפי השירותים המותרים בזמן השביתה. כמו כן, לחצים מקומיים והפגנות מקומיות מתקיימים בקהילות אוטונומיות שונות.
מצב זה מוביל גם לשיעור השתתפות שונה של רופאים בשביתה. לפי קונפדרציית איגודי הרופאים CESM, שיעור ההשתתפות בשביתה הגיע לכ־90% ברפואה האשפוזית וכ־80% ברפואה הראשונית, אף שלטענתה השירותים המינימליים שנקבעו מנעו מחלק גדול מהרופאים לשבות.
מנגד, נתוני הרשויות האזוריות מציגים תמונה נמוכה בהרבה: בקטלוניה העריכה הממשלה השתתפות של 6.2% בבוקר ו־5.5% אחר הצהריים, בעוד האיגודים טענו לכ־39%; במדריד דיווח משרד הבריאות האזורי על כ־10%, לעומת הערכת Amyts של 65%–75%. גם באזורים נוספים נרשמו פערים – מעל 24% באנדלוסיה, כ־20% בקסטיליה ולאון, כ־10.4% בוולנסיה, כ־15.89% בקנריים וכ־16.8% בגליסיה.
נכון לעכשיו, הפערים בין הצדדים נותרו משמעותיים. השביתה המתוכננת להימשך בגלים לפחות עד יוני מציבה את מערכת הבריאות הציבורית בפני חודשים של אי־ודאות.
מקורות: RTVE, El País, Euro Weekly News, Catalan News, Citizens Advice Bureau Spain, Sanidad
