"הרגשתי שהבית היהודי העתיק בברצלונה, הוא המקום המושלם לאחד בין תרבויות"

עופר רונן, מוזיקאי ומפיק, על פסטיבל הפיוט שמתקיים בימים אלו במרכז ללימודי יהדות בברצלונה

אתמול בערב, בבית יהודי עתיק בלב ברצלונה, התקיימה הופעה ראשונה בפסטיבל הפיוט למוזיקה מקודשת, במרכז ללימודי יהדות, בית אדרת, ברצלונה. עופר רונן,  מפיק הפסטיבל ומוזיקאי בעצמו, מדגיש כי זוהי  שנתו  הראשונה של  הפסטיבל והוא יתקיים במתכונת ראשונית, אך החלומות לשנים הבאות, גדולים. 

עופר רונן, 39, גדל במצפה אבירים, ובשנת 2010 עזב את ישראל בעקבות אהבתו הגדולה, הפלמנקו. 

"הגעתי לספרד כמו רבים וטובים ששמעו דיסק של פאקו דה לוסיה, החליטו לשנות את חייהם, ולנסוע לספרד ללמוד לנגן כמוהו. קודם לכן בארץ נגנתי אצל כל מיני מורים, ובגלל שאקדמית לא יכולתי ללמוד בדיוק את מה שרציתי, עשיתי תואר במוזיקולוגיה. במהלך התואר התחלתי לעבוד במרכז לחקר המוזיקה היהודית אצל פרופסור אדווין סרוסי. הוא פשוט אמר לי להתחיל לכתוב תוכן, ונכנסתי לזה. במהלך השנים נסעתי לסביליה, והתחלתי להתמקצע בפלמנקו"

רונן נע ונד מספר שנים, בין ישראל לספרד, עובד כנגן מקצועי, והולך ומעמיק בתחום המוזיקה המזרחית היהודית. "כשהגעתי לספרד כבר הייתי מקוטלג כנגן פלמנקו, אבל מאוד רציתי שיכירו בי גם כמומחה למוזיקה יהודית" .

למזלו, הייתה לכך קרקע פורייה. מהר מאוד גילה שיש פסטיבלים מיוחדים שעוסקים בנושא: פסטיבל מוזיקה ספרדית (לדינו) בקורדובה, פסטיבל בינלאומי למוזיקה בגרנדה, פסטיבל שלוש התרבויות במורסייה (שבאתרו תוכלו לראות את סמלי היהדות האיסלם והנצרות, מ.ג.כ) ועוד. גם הפסטיבל שהוא מרים בימים אלו, הכוללים גם מפגש פיוט מוזיקלי פעם בחודש, נערכים בתמיכת עיריית ברצלונה. ״בתכלס, אני הולך לכל מקום שבו יש קצת מוזיקה יהודית ולדינו.״ 

מרשים, לא הכרתי. 

"אני גם עוסק בהדרכת טיולים לישראלים, ושאלה שחוזרת הרבה היא האם יש אנטישמיות בספרד. אני תמיד עונה שאם כבר – אז יש גם לא מעט פילושמיות (חיבה או הערצה כלפי העם היהודי, התרבות היהודית, או מדינת ישראל, מ.ג.כ). כשאני מספר להם על כל הפסטיבלים שאני מנגן בהם, הם מאוד מופתעים. הם לא מודעים לכך שלספרדים יש המון עניין בתרבות וההיסטוריה היהודית. ספרדים תמיד אומרים שיש להם דם יהודי". 

איך התחיל הפסטיבל? 

"לפני שנה פנו אלי זאב מאור ונטלי קרטס, מנהלי המרכז ללימודים יהודיים בתוך בית אדרת (המרכז ללימודים יהודיים פועל, יחד עם גופים אחרים- בבית אדרת, המוחזק ע"י מוזאיקה, מ.ג.כ) ורצו שארים את זה. המטרה של המקום היא להנגיש תרבות יהודית לכולם, לא רק ליהודים. מאוד שמחתי על ההזדמנות לעשות את הפסטיבל, ואפילו אומר שאם מישהו אחר היה מרים את זה, הייתי נעלב. בספרד, למיטב ידיעתי, אין עיסוק בפיוט, אלא עיסוק בלדינו, מכיוון שהשירה היא לא בעברית. אני מארגן במסגרת העיסוק בתחום קונצרט אחד בחודש ועכשיו אנו מתחילים את המסורת של הפסטיבל, בתקווה להרחיב אותה  בשנה הבאה. 

איך הייתה ההופעה אתמול ומה צפוי לנו היום? 

"היה מאוד מאוד מרגש" מספר הבוקר רונן על ההופעה שלו אתמול, לצד ללה תמר, ישראלית במקור שנעה בימינו בין ליסבון למרוקו, וניילה בנביי מאלג'יר. "הקהל היה מגוון, ספרדים, יהודים מכל מיני מקומות, ישראלים, מוסלמים, בעיקר מאלג'יר, אנשים בקהל הצטרפו לשירה, מחאו כפיים. היה שילוב תרבויות מרגש מאוד, תחושה חזקה שדו קיום אפשרי יכול להתאפשר בעזרת מוזיקה, וכל זה בתוך בית יהודי עתיק, בן 800 שנה, בלב ברצלונה. הרגשתי שהבית היהודי העתיק בברצלונה, הוא המקום המושלם לאחד בין תרבויות. 

היום, שישי, אמורה להיות הופעה של רוסה סרגוסה. היא מוזיקאית קטלאנית, לא יהודיה, שמתעסקת במוזיקה יהודית. היא פועלת בפיתוח הלדינו בספרד, ויש גם סוג של לדינו קטלאני שלא השתמר, מלבד בטקסטים מסוימים, אותם היא שרה, ומעניקה להם חיים". 

טוב, נותרתי סקרנית, מה חיבר אותך לפלמנקו? 

"סבתא שלי תמיד הייתה שואלת אותי, מנסה להבין. היא לא הבינה את הקשר שלי למוזיקה הזאת. אני לא באמת יודע, אבל יום אחד היא נזכרה שסבא שלי היה הולך עם הכינור ולומד עם הצוענים, כבר בבודפשט, הונגריה. אבל האמת היא שבבית הספר בסביליה הכרתי אנשים מכל העולם, שפשוט התאהבו במוזיקה הזו ובאו לספרד. יש משהו בה שגורם לאנשים לעזוב את הבית שלהם, ופשוט לבוא לספרד לנגן. בכלל מצאתי פה שאני אוהב את התרבות הספרדית, את שמחת החיים, היכולת להנות מהכאן ועכשיו. וכמובן, המזרח תיכוניות, היא מקלה על החיבור. 

אז אל תפספסו: El Piyyut

ותקשיבו לעופר וללה תמר: https://youtu.be/uPLimIiKkWg?si=U_jXSWp4w9PrJ1xw