לפני מספר שבועות התפרסם מחקר של המועצה הכלכלית חברתית, Consejo economico social, שקבע כי רבים מן המהגרים עובדים בעבודות שאינן תואמות את השכלתם, ויש להתאים את יכולת התאמת התארים של מהגרים בספרד באופן שיאפשר להם לעשות זאת. זה לא המחקר היחיד שמהדהד את המסר הזה. אתמול התפרסם דו"ח של מחלקת המחקר הכלכלי של בנק BBVA, שהראה כי מרבית המשרות החדשות מאוישות על ידי מהגרים, שהינם כוח עבודה נדרש לשם המשך הצמיחה של ספרד, וכי יש להקל ביכולת קליטתן. את הדברים הללו הבינה דריה אלוני, 38, ארבע שנים בספרד, כבר מזמן. אבל היא לא מסתפקת בתובנה, היא גם פועלת. כך הקימה עמותה שמטרתה לתת כלים לאדריכלים כמוה, להצליח לעבוד בספרד, למרות הקשיים הגדולים, עד בלתי אפשריים, להתאים את תואר האדריכל שלהם למקום. עבור אלוני מעבר מדינה ושפה אינו זר, היא עשתה זאת בגיל 15 מאוקראינה לישראל, ובגיל 34 שוב, מישראל לספרד. בהתאם לכך, העמותה שלה פונה הן לאדריכלים דוברי רוסית, והן לדוברי עברית.

"אלו היו ימי הקורונה, בדיוק ילדתי, ובמהלך חופשת הלידה החלטנו שניסע קצת לטייל בספרד. עבדתי במשרד אדריכלים משה צור המתעסק במגדלים ובפרוייקטים בקנה מידה מאוד גדול. במשרד הסכימו שאעבוד אונליין, אז נסענו. הגענו לכמה חודשים לוולנסיה, לא ידענו אם נישאר שם".
אחרי שנתיים של עבודה מרחוק, או במונח הספרדי, Teletrabajar, העומס כבר הכביד על דריה, שהגיעה למסקנה שעליה למצוא עבודה במשרד אדריכלים בספרד, או לחזור לארץ ולעבוד במשרדה. ואז פרצה המלחמה, והמציאות החליטה בשבילם – הם נשארו, אבל החליטו לעבור למדריד.
"התחלתי לחפש עבודה במדריד, זה לקח קצת פחות משנה, התכוננתי לזה. זה תהליך למצוא פה עבודה, משרד. כיום אני עובדת במשרד במרכז מדריד ומאוד מרוצה. נושא השפה הוא אתגר, אבל לא משהו ששובר, או שפוגע ברצון לעבוד. בישראל התחלתי את העבודה, כשהייתה לי רמה מאוד בסיסית של עברית, אבל אצל ספרדים יש הרבה הפסקות והרגלים ביום שמכריחים אותך לדבר. בתשע וחצי קפה של בוקר, באחת עשרה וחצי הפסקה במטבח של חצי שעה, ואז עוד הפסקה בין שתיים לארבע. ואחרי זה עוד סיבוב בחמש במטבח. אם לוקחים את זה ברצינות, בסוף מתחילים לדבר ספרדית".
איך אפשר מקצועית לעבוד בלי שפה מספקת?
"זה מצחיק, הספרדית שלי דווקא מקצועית, אני יודעת לומר שם של סוג של קיר, אבל לא להסביר לאיזה קונצרט הלכתי שבוע שעבר. לאט לאט הכל נהיה קל יותר".
אך מעבר לשפה, אני מבינה שבעצם התואר שלך לא מוכר, נכון?
"אני מוכרת כאדריכלית בארץ: סיימתי תואר באוניברסיטה, עשיתי סטאז' ועברתי את מבחני הרישוי. אבל בספרד אדריכלים לא יכולים להירשם ללא הומולוגציה של התואר. אני נמצאת עכשיו בתהליך הזה, ולא מכירה מישהו מתחום אחר שעבר אותו, אשמח מאוד להכיר.
הומולוגציה היא בעצם הכרה רשמית בתואר שלמדת בחו״ל. זה אומר שצריך לתרגם את תעודת התואר ולצרף את כל רשימת הקורסים והסילבוסים. מי שסיים ללמוד מזמן, כמוני, תקל בקושי כי הסילבוסים בכלל לא היו ממוחשבים. צריך לאסוף הוכחות לכל קורס וקורס.
אחרי ההגשה, משרד החינוך כאן בודק אילו קורסים בספרד מקבילים למה שלמדת, ועל סמך זה קובע אילו קורסים יוכרו (80%) ואת היתר צריך להשלים כדי להתקדם לתואר מאסטר (20%). זה תהליך ארוך ויקר.
בסופו של דבר, בלי הומולוגציה, אדריכלים זרים לא יכולים לחתום על עבודות. מי שכן רוצה לעבוד נאלץ לשתף פעולה עם אדריכל מקומי שיש לו זכות חתימה וזה עולה הרבה כסף. כעצמאית, בערך חצי מהתשלום על כל פרויקט עובר לאדריכל שחותם עבורך."
אז מה עושים?
"אני מקדמת פעילות שהמטרה שלה היא לסייע לאדריכלים להסתגל לשוק האדריכלות בספרד. לא קל להסתגל כאן, אבל אני מרגישה שאם אני עשיתי זאת, גם אחרים יכולים, ואני יכולה לסייע בכך.
בימים אלו אני עובדת על הקמת אגודה ADIAR- Asociacion para el Desarrollo e Intergracion de Arquitectos Internacionales הפעילות הראשונה שביצעתי הייתה להכיר ולכנס אנשים סביבי, אדריכלים ומעצבי פנים, כדי לתת להם כלים להיכנס לשוק העבודה כאן. עשינו אירועים ומפגשים, כשהמטרה היא גם ליצור רשת של קשרים, לשמוע את הסיפורים האחת של השנייה, וגם לסייע במציאת עבודה. כרגע באגודה חברים 60 מעצבים ואדריכלים שעברו מברית המועצות לשעבר.
מה העזרה שאת, או הרשת נותנת?
"הכל, החל מסיוע בחיפוש עבודה, חיזוק תחום ההצגה העצמית, הכנת תיק עבודות, שיפור קורות חיים והיכולת של אנשים לפרסם את עצמם. אני פוגשת פה אנשים מאוד מוכשרים, שעשו הרבה בארצם, וכאן הם אבודים. אנחנו מסיירים במקומות בעיר – ביקורים במפעלים רלוונטיים, להכיר ספקים, להכיר מעסיקים פוטנציאליים. בשלב השני, לאחר הרישות והפעילות מלמטה, אני רוצה ללכת שלב אחד קדימה, לקבל תמיכה ממשלתית לפרוייקטים שעוסקים באינטגרציה של אדריכלים, קידום קורס הכנה לעבודה בספרד, למידה של שפה מקצועית, ואם להיות ממש יומרנית, שינוי החוק העוסק בהומולוגציה".

יהיה לממשלה אינטרס? יש כאן מחסור באדריכלים?
"אין מחסור באדריכלים בספרד, אבל יש כאן מקום לכולם ועבודה לכולם״.
מה את ממליצה לאדריכל שרוצה למצוא עבודה בתחום?
קודם כל להבין אם הוא רוצה לעבוד במשרד או להיות עצמאי. אם הוא רוצה לעבוד כעצמאי, הוא צריך לעשות מינגלינג בכיוון, להכיר אדריכלים עם זכות חתימה, מה שיאפשר לו לעשות את העבודה, ואז למתג את עצמו עם אתר, אינסטגרם, פרסום עבודות שעשה בעבר. אם אדם רוצה לעבוד במשרד, צריך קורות חיים טובים, תיק עבודות חזק, מכתבי המלצה, רשימה של מאה משרדים רלוונטיים, ומוניטורינג יומיומי לחיפוש עבודה. לי כבר יש קשר עם משרדים במדריד, לסיוע לאדריכלים בחיפוש עבודה, במסגרת האגודה.
נדמה שניסיון החיים שלך, ובעיקר חוויית ההגירה, לא החלישו אותך בהתמודדות עם קשיים, אלא להפך.
"כן, אפילו ההגירה השנייה שלי הייתה מוצלחת מהראשונה. בארץ לקח לי יותר זמן להסתגל. הדרך שאני מוצאת להרגיש בבית, להירגע, לקחת איתי את הרוטינות שלי לכל מקום, זה יכול להיות טניס או מניקור, אבל למצוא את הדברים האלו שנותנים לי להרגיש בבית, ברוגע. למצוא את הדברים הקטנים של היומיום.



