הפרשייה הבאה היא אולי פרשיית השבוע, אולי פרשיית השנה. מה שבטוח שהיא חלק משמעותי מסדר היום של ספרד, והיא שאלת היחסים של מפלגת ה־PP ומפלגת Vox. האם יצליחו שתי המפלגות להקים ממשלות בקהילות האוטונומיות – אקסטרמדורה, אראגון וקסטיליה ולאון? האם שיתוף הפעולה בין השתיים ישגשג וישדר לציבור שיש כאן ממשלה שיכולה להיות ממשלת ספרד הבאה?
קצת רקע: בשנת 2023 נערכו מרבית הבחירות לקהילות האוטונומיות בספרד, ומיעוטן נערכו שנה אחרי או לפני. בספרד 17 קהילות אוטונומיות ושתי ערים עצמאיות בצפון מרוקו – סאוטה ומלייה. מפלגת ה־PP זכתה בבחירות ב־11 קהילות ובשתי הערים. בחמש מתוך הקהילות חברו מפלגות ה־PP ו־Vox לקואליציה. באיים הבלאריים הוחלט על ממשלת PP בתמיכת Vox.
ביולי 2024 הודיע יו״ר Vox, סנטיאגו אבסקל, על פירוק ההסכמים עם מפלגת ה־PP בחמש הממשלות האזוריות שבהן השתיים שיתפו פעולה: ולנסיה, אקסטרמדורה, אראגון, קסטיליה ולאון ומורסיה. הסיבה לפירוק הייתה הסכמת מפלגת ה־PP לפיזורם של קטינים מהגרים מצפון וממערב אפריקה שהגיעו לאיים הקנאריים, או לסאוטה ומלייה, בין כלל הקהילות האוטונומיות.
ההחלטה כללה את הסרת התמיכה הפרלמנטרית או פירוק הקואליציות, והותירה את ממשלות ה־PP במיעוט. צעד זה יצר משבר פוליטי בין הצדדים. מפלגת ה־PP יצאה כנגד המהלך וגרסה כי המדיניות בנושא קליטת קטינים התקיימה כבר בשנים קודמות ללא התנגדות מצד Vox.
מה קרה אחרי הפירוק?
הקהילות שבהן פרשה Vox הן גם הזירה המרכזית למשברים הפוליטיים ולהקדמת הבחירות. פרישת Vox הובילה בקהילות אלה לקושי במשילות, בעיקר בכל הנוגע לאישור תקציבים. המשבר הפוליטי הביא להקדמת הבחירות באקסטרמדורה ובאראגון, ולמצב מתמשך של שיתוק בקסטיליה ולאון.
כך באקסטרמדורה, הבחירות הוקדמו לדצמבר 2025 לאחר כישלון בהעברת תקציב 2026. באראגון, נשיא ממשלת הקהילה האוטונומית חורחה אסקון הקדים את הבחירות לפברואר 2026 לאחר ש־Vox סירבה לתמוך בתקציב. אסקון האשים אותם כי הם מעדיפים לקדם סדר יום לאומי מאשר את טובת המקום.
גוארדיולה באקסטרמדורה ואסקון באראגון קיוו לרוב מוחלט שבו לא יהיו תלויים ב־Vox. הם הדהדו את המסר הזה בבחירות, הם השתדלו. אבל בפועל לא רק שמאזן הכוחות לא השתנה, אלא ש־Vox הגדילה את כוחה בשתי הקהילות הללו.
באראגון, מפלגת ה־PP זכתה ב־26 מושבים והייתה המפלגה הגדולה ביותר, אך רחוקה מרוב של 34 מושבים; Vox התחזקה ל־14 מושבים – כמעט הכפלה לעומת 7 בבחירות הקודמות – והפכה לשחקן מרכזי בהקמת ממשלה. גם באקסטרמדורה, ה־PP נותרה המפלגה הגדולה עם 29 מושבים, אך ללא רוב, בעוד Vox עלתה ל־11 מושבים.
בקסטיליה ולאון נעצרה גדילתה המסחררת של Vox, ועדיין, מפלגת ה־PP נותרה ללא רוב מוחלט, כאשר Vox ממוקמת כמפלגה השלישית בגודלה, עם קרוב לחמישית מהקולות, שותפה הכרחית להקמת ממשלה.
כך קורה כי למרות פירוק ההסכמים ב־2024, שתי המפלגות נדרשות לשיתוף פעולה. שיתוף פעולה שרבים רואים אותו כניסוי כלים לקראת האפשרות לשתף, או לא לשתף פעולה, בהינתן תוצאות דומות בבחירות הארציות לממשלת ספרד בשנת 2027.
המשמעות היא כי העיניים נשואות לאקסטרמדורה. עד השבוע, שלושה חודשים כמעט מהבחירות, לא רק שהצדדים לא הגיעו להסכמה, אלא שמפלגת Vox הצביעה נגד גוארדיולה בהשבעתה בשישי למרץ, והכשילה את המהלך. השבוע היו פרסומים ראשונים על פריצת דרך.
מה כוללת פריצת הדרך ועד כמה היא נותנת בהירות על המחלוקות העקרוניות בין הצדדים?
ברמת התוכן, ההסכמות כוללות קו מחמיר יותר כלפי הגירה לא חוקית. על קו זה ניתן ללמוד מההסכם שנחתם באיים הבלאריים, לפיו הוגבלה הגישה לקצבאות רווחה למהגרים ללא מעמד חוקי, ונקבע כי קבלת קצבת ההכנסה המובטחת מותנית בשלוש שנות תושבות חוקית לפחות. שינוי זה ביטל בפועל את האפשרות לקבל סיוע על בסיס רישום עירוני בלבד, והוצג על ידי Vox כמהלך לבלימת “משיכת היתר” של מערכות הרווחה.
כמו כן, הסכימו הצדדים על תמיכה במגזר החקלאי. לצד זאת נכללו התחייבות להמשך פעילות תחנת הכוח הגרעינית אלמראס וקידום פרויקט ההשקיה בטיירה דה בארוס, וכן העדפה לתושבי האזור בקבלת סיוע ציבורי וצמצום רגולציה בתחומים כלכליים.
בנוסף, דרישה מרכזית של Vox – לעגן כל מדיניות בהתחייבויות אופרטיביות ברורות – שולבה במסמך העבודה המשותף: פירוט של צעדים קונקרטיים, הקצאות תקציביות ולוחות זמנים ליישום. המסמך, הכולל עשרות סעיפים, מצוי בשלבי גיבוש מתקדמים ומהווה בסיס להסכם הקואליציוני המסתמן.
במקביל להסכמות התוכן, החלה גם היערכות מוסדית לחלוקת הכוח. בממשל האזורי החלו לבחון מחדש את מבנה משרד החקלאות, תחום ש־Vox דורשת לשלוט בו, לצד תחומים נוספים כמו סביבה וניהול יערות. במקביל, המפלגה כבר החלה לאתר מועמדים לתפקידי ניהול בכירים, מה שמעיד על מעבר משלב המשא ומתן לשלב ההקמה בפועל של ממשלה. ההערכה היא כי Vox תקבל את תיק החקלאות וכן תפקיד של סגן נשיא, אף כי חלוקת התיקים טרם נסגרה סופית.
הדחיפות להסכם נובעת מהחשש מבחירות חוזרות, לאחר שהימין הגיע לשיא כוחו באזור. שני הצדדים מבינים שכישלון נוסף עלול לערער את מאזן הכוחות שנוצר בקלפי. המחלוקת שנותרה מתמקדת בעיקר בשאלה כיצד לתרגם את ההסכמות למספרים – כלומר, כמה תקציב יוקצה לכל סעיף ומתי ייושם.
ההתפתחות באקסטרמדורה מתרחשת במקביל לתובנה נוספת אותה מציינת התקשורת בספרד, לפיה קמפיינים מצליחים כשהם נשענים על סדר יום מקומי ולא שיח לאומי. כתבה על נשיא ממשלת אנדלוסיה, חואנמה מורנו, גורסת כי זה הקו שהוא מאמץ לקראת הבחירות ביוני באנדלוסיה. קו זה מאפשר לו לשמור על עמדת המפלגה, בלי לנסות ללכת ימינה לכיוון Vox, ובלי להתעמת איתם על סדר יום ארצי.
עבור מורנו זה קו משתלם במיוחד, כי מולו הציב ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ׳ס, את שרת האוצר, מונטרו. זאת במסגרת ניסיונותיו להביא לבחירות המקומיות שרים מן הממשלה. ביומיים האחרונים מתפרסמות כתבות בספרד כי בשטח של מפלגת ה־PSOE ישנה התנגדות חריפה למדיניות זו.
כך מתפרסם היום כי הנהגת מפלגת ה־PSOE נאלצה לסגת מהניסיון להציב מועמדת מוסכמת באקסטרמדורה, לאחר התנגדות חריפה של המנגנון המקומי של המפלגה שהבהיר כי לא יקבל יותר הכתבות מלמעלה. נדמה כי מתחזקת ההבנה כי מי שצריך להכתיב את הזירה המקומית זה השטח, של מפלגה זו או אחרת, הן במשא ומתן והן בעיצוב ההנהגה.
לצד המקומיות, עדיין נדמה כי המערכת הפוליטית נושאת עיניה להבין האם אכן ייסגר הסכם באקסטרמדורה, והאם, בין המקומי לארצי, הוא אכן יצליח לשמש תבנית להסכמים דומים בין מפלגת ה־PP למפלגת Vox גם בקהילות נוספות שבהן המשא ומתן עדיין תקוע.
