התקשורת בספרד ובקטלוניה מדווחת על שורת שביתות ומחאות צפויות של צוותי חינוך לגילאי 0–3. מדובר בשני מאבקים מקבילים: שביתה ארצית ברחבי ספרד של צוותי הגיל הרך הציבוריים והפרטיים, ובמקביל גל מחאות רחב יותר במערכת החינוך בקטלוניה, שבו משתתפים גם צוותי המעונות והגנים. לפי הדיווחים, העובדות והעובדים מוחים על מספר הילדים הגבוה בכיתות, מחסור בכוח אדם, שכר נמוך ותנאי עבודה שלדבריהם מובילים להתשה פיזית ונפשית.
ברחבי ספרד מתקיימת היום שביתה ארצית שיזמו האיגודים CCOO ו־CGT, ובה נקראו להשתתף כ־60 אלף עובדות ועובדים בכ־11 אלף מסגרות ציבוריות ופרטיות. האיגודים דורשים הכרה מלאה בגילאי 0–3 כחלק ממערכת החינוך, ולא רק כמסגרת שמטרתה לאפשר להורים לצאת לעבודה. בין הדרישות המרכזיות: הקטנת מספר הילדים בכיתות בהתאם להמלצות האיחוד האירופי, תוספת כוח אדם, שיפור תנאי השכר והגדלת מספר המקומות הציבוריים.
מהסיקור עולה כי האיגודים דורשים יחס של ארבעה תינוקות עד גיל שנה לכל מחנכת, שישה ילדים בגילאי שנה עד שנתיים ושמונה בגילאי שנתיים עד שלוש. בפועל, לטענתם, במסגרות רבות יש כיום שמונה, 13 ואף 20 ילדים לכל אשת צוות. בכתבות מובאות עדויות של מחנכות המתארות עבודה לבד מול מספר גדול של ילדים, ללא אפשרות לצאת להפסקה או אפילו לשירותים בלי שמישהי תחליף אותן. חלקן סיפרו כי בזמן החלפת חיתול הן נאלצות להתעלם מילדים אחרים בכיתה מחשש שילד נוסף ייפגע.
בקטלוניה, המחאה משתלבת בגל רחב יותר של עימות בין איגודי המורים לבין מחלקת החינוך של ממשלת קטלוניה. האיגודים USTEC, CGT, Intersindical ו־ASPEPC דחו הסכם שחתמה הממשלה עם CCOO ו־UGT וטוענים כי הוא אינו נותן מענה אמיתי למצוקת מערכת החינוך.
לפי הדיווחים, מתוכננות בקטלוניה שלוש שביתות כלליות לכלל מערכת החינוך ב־12 במאי, 27 במאי ו־5 ביוני. לצד זאת יתקיימו שביתות אזוריות במחוזות שונים ברחבי קטלוניה ושביתה של הגיל הרך ב־20 במאי.
שרת החינוך של קטלוניה, אסתר ניובו, קראה להמשיך בדיאלוג וטענה כי הממשלה כבר מתכננת להוסיף בשנת הלימודים הבאה 509 תקנים ומשאבים חדשים בתחום החינוך המשלב. במקביל, במדריד הפגינו מאות מחנכות מול משרד החינוך האזורי לאחר חודש של שביתה בלתי מוגבלת בגני הילדים בעיר.
מקורות: 20minutos, elDiario.es, ABC
ספינת התענוגות שעליה התגלה הנטווירוס תגיע ביום ראשון לאיים הקנריים, והדבר מעורר מחלוקת בין ממשלת ספרד לממשלת האיים
העיתונות הספרדית מדווחת היום כי ספינת השייט MV Hondius, שבה התגלה מוקד תחלואה של הנטווירוס, צפויה להגיע ביום ראשון לנמל גרנדייה דה אבונה בטנריפה. על הספינה נמצאים כ־150 נוסעים מ־23 לאומים, ובהם 14 ספרדים – 13 נוסעים ואיש צוות אחד. ספרד הסכימה לקלוט את הספינה לאחר בקשה של ארגון הבריאות העולמי, אך ההחלטה הציתה עימות חריף בין ממשלת ספרד לבין ממשלת האיים הקנריים, שטוענת כי לא קיבלה מידע מספק וכי ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדתה.
לפי הסיקור בעיתונים El Mundo ו־ABC, הספינה יצאה מקייפ ורדה ביום רביעי, לאחר שלא הורשתה לעגון שם, וצפויה להגיע לקנריים אחרי הפלגה של כשלושה ימים וחצי. פינוי הנוסעים אמור להתחיל ביום שני. עם הגעתה, צוותי בריאות יבדקו את הנוסעים, ורובם צפויים להיות מוחזרים למדינותיהם. נוסעים ממדינות האיחוד האירופי יפונו בתיאום עם מדינותיהם, ובמקרה הצורך הנציבות האירופית תסייע בהחזרתם.
הנוסעים הספרדים ייבדקו עם הגעתם לטנריפה, ולאחר מכן יועברו במטוס צבאי לבסיס טורחון דה ארדוס, ומשם לבית החולים הצבאי גומס אוליה במדריד. לפי El Mundo, בכותרת הדיווח צוין בידוד “מרצון” של 45 יום, אך בגוף הכתבה נכתב כי משך הבידוד המדויק ייקבע בהמשך בישיבות מקצועיות. שרת ההגנה מרגריטה רובלס אמרה כי המעבר לבידוד יהיה מרצון, ואילו משרד הבריאות הבהיר כי אם יהיה צורך, הממשלה תשתמש בכלים החוקיים העומדים לרשותה כדי להגן על בריאות הציבור.
במרכז המשבר עומדת גם מחלוקת פוליטית קשה. נשיא האיים הקנריים, פרננדו קלביחו, תקף את הממשלה המרכזית וטען כי ניהלה מגעים עם ארגון הבריאות העולמי בלי לעדכן כראוי את ממשלת האיים. לפי ABC, קלביחו האשים את מדריד ב“הסתרה” וב“חוסר נאמנות מוסדית”. לפי El Mundo, קלביחו התנגד להבאת הספינה לקנריים, וביקש לדון באפשרות לפנות את הנוסעים במטוסים רפואיים במקום להאריך את שהותם בים עד הגעתם לטנריפה. מנגד, שרת הבריאות מוניקה גרסיה ושר הפנים פרננדו גרנדה־מרלסקה טענו כי ממשלת האיים עודכנה לאורך הדרך.
לפי Cadena SER ו־ABC, מחלוקת נוספת התעוררה כאשר מטוס רפואי שפינה שני מטופלים מקייפ ורדה להולנד נאלץ לנחות בגראן קנריה, לאחר שמרוקו סירבה לאפשר לו עצירת תדלוק. במהלך העצירה דווח על תקלה במערכת החשמלית התומכת באחד המטופלים. משרד הבריאות מסר כי המטופל נשאר בתוך המטוס, אינו מהווה סיכון לבריאות הציבור, וכי מטוס חלופי ימשיך את הטיסה להולנד. ממשלת האיים הציעה צוות “בועה” לתיקון המטוס, אך משרד הבריאות לא אישר את המשך הטיסה באמצעות הסוללות שהוצעו.
לפי El Mundo, מומחים שנשאלו על המקרה סבורים כי הסיכון לאוכלוסייה הכללית נמוך מאוד. הם הסבירו כי דרך ההדבקה המרכזית בהנטווירוס היא חשיפה להפרשות של מכרסמים נגועים, כמו שתן, צואה או רוק. הדבקה מאדם לאדם נחשבת נדירה מאוד, ותועדה רק במקרים מוגבלים של מגע קרוב במיוחד, בין היתר בזן האנדים שנראה כי קשור להתפרצות הנוכחית. עד כה אושרו שמונה מקרים הקשורים לספינה: שלושה בני אדם מתו, אחד מאושפז בטיפול נמרץ בדרום אפריקה, אחד אותר בשווייץ, ושלושה שהיו על הספינה פונו. לפי משרד הבריאות, לאחר הפינויים שבוצעו ביום רביעי לא נותרו על הספינה נוסעים עם תסמינים.
מקורות: El Mundo, ABC, Cadena SER
ספרד מציעה להפוך למוקד תדלוק מרכזי של דלק מטוסים באירופה בעקבות המלחמה באיראן – ובמקביל מצמצמת את יבוא הנפט מהמזרח התיכון
עיתון ABC מדווח כי ממשלת ספרד פועלת מול האיחוד האירופי כדי לאפשר לחברות תעופה לתדלק מטוסים בכמויות גדולות יותר בשדות התעופה במדינה, בעקבות החשש ממחסור בדלק סילוני באירופה על רקע המלחמה באיראן והחשש לשיבושים באספקת הנפט מהמזרח התיכון. לפי הדיווחים, ספרד נחשבת כיום לאחת המדינות בעלות יכולת הזיקוק והייצור הגבוהות ביותר של קרוסין באירופה, ולכן חברות תעופה כבר החלו להגדיל תדלוקים בנמלי תעופה ספרדיים כדי להימנע ממחסור במדינות אחרות.
לפי הסיקור, חברות תעופה מבקשות מהאיחוד האירופי להקל זמנית על מגבלות סביבתיות הנוגעות ל־“tankering” — מצב שבו מטוסים ממריאים עם כמות דלק גדולה מהנדרש לטיסה אחת, כדי להימנע מתדלוק במדינות שבהן יש מחסור או מחירים גבוהים יותר. כיום, תקנות האיחוד האירופי מגבילות את היקף התדלוק העודף מחשש לעלייה בזיהום ובצריכת הדלק, אך לפי הדיווחים חברות כבר משתמשות בשיטה הזו בטיסות בין מדריד לאיטליה, בשל בעיות אספקה בנמלי תעופה כמו מילאנו לינאטה וונציה.
שר הכלכלה קרלוס קוארפו העלה את הנושא בדיוני שרי האוצר של האיחוד האירופי בבריסל, והציע לבחון הקלות זמניות כדי לצמצם את השפעת משבר האנרגיה על התיירות ועל פעילות התעופה באירופה. עם זאת, לפי הדיווחים, גורמים בתעשיית הזיקוק בספרד טענו כי הממשלה העלתה את הרעיון מבלי לקיים קודם לכן תיאום מסודר עם חברות האנרגיה והנפט.
בכתבות מצוין כי חברות האנרגיה הספרדיות טוענות שבשל השקעות שבוצעו בעשור הקודם, ספרד מחזיקה כיום במערכת זיקוק גמישה שמאפשרת להגדיל את ייצור הקרוסין במהירות יחסית. חברת רפסול הודיעה כי תוכל להגדיל בכ־25% את ייצור דלק המטוסים שלה לעומת חודש פברואר, ולהגיע לייצור של כ־465 אלף מטרים מעוקבים בחודש.
במקביל, לפי נתוני חברת עתודות הנפט האסטרטגיות של ספרד (Cores), ספרד צמצמה בחודשים האחרונים את יבוא הנפט מהמזרח התיכון. במרץ עמד חלקו של האזור על כ־4.8% בלבד מכלל יבוא הנפט למדינה, לעומת כ־10% בסוף השנה שעברה. לפי הדיווחים, בחודש מרץ כלל לא הגיע נפט מעיראק לספרד, בעוד היבוא מסעודיה הצטמצם משמעותית. במקום זאת גדל חלקן של לוב, מקסיקו, ברזיל וארצות הברית באספקת הנפט לספרד.
לפי הסיקור, למרות הירידה ביבוא מהמזרח התיכון והמשך הלחימה באזור, חברות האנרגיה בספרד טוענות כי בשלב זה אין חשש למחסור בדלק במדינה, בשל פיזור רחב של מקורות האספקה.
מקורות: ABC
הפעיל הפלסטיני־ספרדי סאיף אבו־קשק, שנעצר במהלך המשט לעזה, פתח גם בשביתת צמא
אמצעי תקשורת בספרד מדווחים כי הפעיל הפלסטיני־ספרדי סאיף אבו־קשק, שנעצר על ידי ישראל במהלך השתתפותו במשט Global Sumud לעזה, הפסיק לשתות מים ופתח בשביתת צמא, בנוסף לשביתת הרעב שהוא מקיים מאז 30 באפריל יחד עם הפעיל הברזילאי טיאגו אבילה. לפי הדיווחים, השניים נעצרו לאחר שכוחות ישראליים השתלטו על המשט במים בינלאומיים סמוך ליוון, בעת שהיה בדרכו לרצועת עזה. מתוך 175 משתתפי המשט, הם היחידים שהועברו לישראל, בעוד האחרים הורדו בחופי יוון.
לפי הדיווחים, אבו־קשק ואבילה הופיעו השבוע בפני בית משפט בבאר שבע, שדן בערעור שהגישו נגד הארכת מעצרם. במהלך הדיון הודיע אבו־קשק לעורכי דינו כי החליט להפסיק גם לשתות מים כאקט מחאה. בית המשפט דחה את הערעור והותיר את השניים במעצר. דיון נוסף בעניינם צפוי להתקיים ב־10 במאי בבית משפט באשקלון, שם יוחלט אם להאריך שוב את מעצרם או לשחררם.
עורכי הדין של השניים, מארגון עדאלה, טענו בדיון כי המעצר בוצע במים בינלאומיים ולכן אינו חוקי לפי המשפט הבינלאומי ודיני הים. לדבריהם, כלי השיט נשא דגל איטלקי ולכן היה תחת סמכות איטלקית. עוד נטען כי מעצר חוקי במצב כזה היה מחייב הליך הסגרה רשמי. לפי הסיקור, ממשלת איטליה גינתה את פעולת ישראל וטענה כי הייתה בלתי חוקית. עם זאת, השופט קבע כי לישראל יש סמכות לבצע את המעצר, מבלי לפרט את הבסיס לכך.
לפי הדיווחים, נגד השניים מתנהלת חקירה של השב"כ בחשד לעבירות שונות, בהן גם עבירות הקשורות לטרור. מדובר, לפי הסיקור, במקרה ראשון שבו משתתפים במשט לעזה נחקרים בחשד לעבירות פליליות ולא רק במסגרת הליכי גירוש מנהליים.
הפרשה מעוררת גם תגובות פוליטיות בספרד. ראש עיריית ברצלונה ז'אומה קולבוני נפגש עם אשתו של אבו־קשק וקרא לשחרור משתתפי המשט. ראש עיריית ברצלונה לשעבר אדה קולאו הגישה תלונה נגד ישראל לבית המשפט הלאומי בספרד בטענה לפשעי מלחמה סביב עצירת המשט ושר החוץ של ספרד כינה את הפעולה חטיפה.
מקורות: 20minutos, La Vanguardia
